כשהיא לא על הבמה, הפרפומרית הישראלית סתיו מישר מלמדת בלונדון יהדות בדרך מאוד מקורית – באמצעות אומנויות הבמה ואפילו קרקס. מתוך סקרנות לגלות אם יש עוד מישהו שחשב על השילוב הזה היא הגיעה במקרה אל הספד שפורסם בניו יורק טיימס של אדם בשם אדולף אלטהוף, שהציל משפחת אקרובטים יהודית בזמן מלחמת העולם השנייה. “היה שם מעט מאוד מידע על האקט ההרואי הזה, ובכל זאת מיד נדלקו לי העיניים!”, היא נזכרת.”מהרגע הראשון היה לי ברור שזה יוביל להצגה. ידעתי שמצאתי כאן סיפור מדהים, מרגש ומיוחד שצריך לחקור לעומק ולגלות טפח אחר טפח כדי לתעד אותו לדורות ולהביא אותו לקהל הרחב”.
כעבור כמה שנים – אחרי תחקיר ממושך וחוויות אישיות לא קלות – היא הצליחה לסיים את העיבוד הבימתי של הסיפור המרתק הזה. התוצאה: הצגת יחיד המשלבת אלמנטים מעולם הקרקס ותיאטרון בובות, שנקראת The Escape Act – A Holocaust Memoir. ההצגה תעלה בקרוב בספטמבר הקרוב לונדון ליומיים בלבד (פרטים בתחתית), ואז תצא לסיבוב באנגליה.
איך מצאת את הפרטים על משפחת האקרובטים?
“התחנה הראשונה שלי הייתה מוזיאון יד ושם, שהעניק לאלטהוף ולאשתו את תואר ‘חסידי אומות עולם’ ואסף עדויות מהם ומהמשפחה שהצילו. מכל התמונות והמילים המרגשות, נחרת בי משפט אחד שאמר אלטהוף כשנשאל איך ולמה הוא לקח סיכון שכזה: ‘עבורנו אנשי הקרקס אין הבדל בין גזעים או דתות. אנשי קרקס חיים בעולם כולו ושייכים לעולם כולו’. לפי העדויות, הכל התחיל כשאירן דאנר, יהודייה צעירה בת 18, ביקרה בקרקס אלטהוף. אירן הייתה דור חמישי לאמני קרקס, נצר לשושלת של ממש. סבא שלה היה בין אמני הקרקס הכי מבוקשים בעולם בתפנית המאה והופיע בכל רחבי אירופה, בדרום אמריקה ובארה”ב.
“כשאירן ביקרה בקרקס, זה היה כבר אחרי שגרמניה אסרה על יהודים לעבוד, ובכל זאת הביקור בקרקס הזכיר לה את שורשיה ונטע בה את הרצון לחזור לקרקס אותו כל כך אהבה. בנוסף, היא רצתה להצטרף לקרקס אלטהוף כי היא התאהבה בליצן שלהם, פיטר בנטו. אירן ופיטר ביקשו מאלטהוף שייתן לאירן עבודה, ואלטהוף – שידע היטב על הסיכון והאיסור – לא חשב פעמיים והזמין אותה להצטרף אליהם. משם הסיפור מתפתל ומסתבך, עם שלל רגעים עצובים ומשמחים”.
מעניין! מה עוד הצלחת לגלות?
“כמה מהאנקדוטות האהובות עליי כוללות אקרובט מוסלמי שהפך לחבר הכי קרוב של אירן ופיטר ועזר להם להתחבא בכל פעם שהנאצים באו לעשות בדיקה. בפעם אחרת, כשהנאצים באו, אירן התחבאה בין הפילים ואחד מהם הפחיד את הנאצים שלא יתקרבו ויגלו אותה. כמובן שלא הכל היה ורוד: אחד הרגעים הקשים במופע הוא כשאירן יולדת את בנה הבכור בידיו של רופא אנטישמי… אבל אני לא רוצה לתת ספויילרים!”.
צפו בסרטון על ההצגה:
[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]
“פתאום אובחנתי כחולה בסרטן… בין ביקורי רופאים לבדיקות וטיפולים, כל מה שיכולתי לחשוב עליו זה ההצגה הזאת”
מה משך אותך לסיפור הזה?
“אני אמנית קרקס בעצמי, ומשם התחיל החיבור. אבל יש עוד המון נקודות של השקה ביני לבין אירן: התשוקה להופיע גם כשהכל מתמוטט מסביב, למשל, מאוד מהדהדת אצלי. מצאתי עצמי מזדהה עם אירן לפני שנתיים, כשהייתי עוד בתהליך המחקר והכתיבה של ההצגה, ופתאום משום מקום אובחנתי כחולה בסרטן המעי הגס. בין ביקורי רופאים לבדיקות וטיפולים, כל מה שיכולתי לחשוב עליו זה ההצגה הזאת. רציתי להבריא כבר כדי שאוכל לחזור אל הטרפז ואל האישה הזאת שגנבה את ליבי. אז גם בא הרגע שכל חתיכות הפאזל התחברו”.
מצאת את החיבור ביניכן?
“כן. המחזה היה כתוב ברובו ובכל זאת משהו לא הרגיש נכון. אבל אז, כשעמדתי לעבור ניתוח בקיבה, חשבתי על אירן ועל הניתוח הקיסרי הטראומטי שהיא נאלצה לעבור עם בנה הראשון. פתאום פחדתי שגם לי תהיה חווייה טראומטית דומה. ואז נדלקה הנורה: זה מה שחסר בהצגה! החיבור בינה לביני, הקשר בין עבר להווה, בין דמות לשחקנית. במיוחד בהצגת יחיד, הקשר הזה כל כך משמעותי”.
איזה חלקים אישיים הוספת להצגה?
“חיפשתי את הנקודות שבהן, באופן טבעי, החוויות של אירן העירו בי זכרונות מהחוויות שלי. מהחיפוש הזה נולדו רגעים במופע שבהם אני עוזבת את אירן ומדברת אל הקהל בגובה העיניים – אני, סתיו – ומספרת על סבא שלי ניצול השואה, ועל הילדות בצד כל הזכרונות האלה – אלה שסופרו לי וגם אלה שנותרו חבויים. אלה הרגעים הכי חשופים בהצגה: האור באולם עולה ואני יכולה לראות כל אחד ואחד מהאנשים בקהל, בלי התחפושת של הדמות להתחבא מאחוריה. זה מפחיד אבל גם מאפשר חיבור מאוד מיוחד ביני לבין הקהל”.
“האקרובט המוסלמי שהיה חברם הטוב ביותר של המשפחה ועזר להם להסתתר גר בטנג’יר והוא בן 94”
איך עבדת על ההצגה?
“מעבר לתהליך הכתיבה והחזרות, שזה כמובן חלק מכל הצגה, ערכתי מחקר מעמיק של שבע שנים על ההיסטוריות של יהודים בתעשיית הקרקס בין מלחמות העולם. אירן קיבלה את הפוקוס של ההצגה, אבל הסיפור שלה הוא באמת רק קצה הקרחון של המחקר, שאותו אני עדיין ממשיכה. זה היה כמו ליפול במורד מאורת הארנב ב’אליס בארץ הפלאות’. ברגע שהתחלתי, לא היה לי מושג עד כמה עמוק כל זה ממשיך.
מה עוד העלית במחקר?
“לפני עליית הנאצים, גרמניה ואירופה כולה נהנו מכשרונות יהודיים בקרקס; החל מאמנים יהודיים שהקרקסים הגדולים שכרו לעבודה אצלם וכלה בקרקסים שהיו בבעלות משפחות יהודיות. סיפורים מדהימים! משפחת גמדים שניצלו כמעט כולם כי ד”ר מנגלה פרש עליהם חסות; אמן קרקס יהודי שברח לאמריקה ושם שרד את אסון הקרקס הכי מפורסם בהיסטוריה; רקדנית קרקס יהודייה שלא ידעה שהיא יהודייה עד אחרי המלחמה…”.
וגם נסעת בעצמך למקומות שבהם אירן חייתה.
“כן. אלה היו כמה רגעים באמת מיוחדים: כשאמרתי ‘קדיש’ על קברם של אירן, פיטר והוריה; כשביקרתי את הילדים של אירן בבית בו היא גדלה; ואולי המדהים מכל: כשנסעתי למרוקו לירח הדבש עם בעלי הטרי ובמקרה, דרך הבן של אירן שעדיין בקשר עם כולם, גילינו שאדם אחד מהתקופה ההיא עדיין חי – מוחמד, האקרובט המוסלמי שהיה חברם הטוב ביותר של המשפחה ועזר להם להסתתר – גר בטנג’יר והוא בן 94. כך בעלי ואני מצאנו עצמנו בסלון של אקרובט זקן אך נמרץ וחיוני, מלא הומור וחיבה, שחלק איתנו סיפורים ממקור ראשון ונגע בי עד עמקי נשמתי”.
מה צפוי לצופים בהצגה?
“קודם כל, הקהל מקבל סיפור אמיתי ומדהים על אומץ, חמלה, נדיבות וחום אנושי, בצל סכנה בלתי נתפשת. אמנם כישראלים גדלנו בצל השואה ועדויות של ניצולים, אבל זה משהו אחר לגמרי. זה סיפור שטרם קיבל את תשומת הלב המגיעה לו. יותר מכך, אני חושבת שדווקא מכיוון שגדלנו עם הסיפורים האלה, יש להצגה ערך מוסף עבור קהל ישראלי: החיבור שאני עושה בין עבר להווה, בין הדורות שחוו את השואה בעצמם לבין הדורות שגדלו בצלה. זר לא יבין זאת. זו הצגה שתהדהד עבור כל מי שגדל עם טראומה שהוא לא חווה על בשרו, אך בכל זאת הועברה אליו בדי-אנ-איי.
“מעבר לכך, יש את האלמנטים האמנותיים. המופע כולל הרבה בובנאות (הפעלת בובות) דו ותלת-ממדית, טרפז אווירי, ג’אגלינג ועוד, בנוסף להיותו הצגת תיאטרון. בסוף אקיים שיחה עם הקהל, שבה אשמח לקבל תגובות ולענות על שאלות על ההיסטוריה שמאחורי ההצגה, תהליך העבודה וכל דבר אחר שרוצים לשאול”.
פרטי ההצגה בלונדון
מתי: ב’-ג’ ,23-24 לספטמבר, 19:30.
איפה: תיאטרון ג׳קסונס ליין, לונדון.
כתובת: Jacksons Lane, 269A Archway Rd, Highgate, London, N6 5AA
כמה: 10 – 16 פאונד.
הקליקו כאן לרכישת כרטיסים.
* ההצגה כאמור תופיע גם באנגליה, בערים בריסטול, ברמיגהאם ומנצ’סטר. לחצו כאן לפרטים נוספים.
הקהל מקבל סיפור אמיתי ומדהים על אומץ, חמלה, נדיבות וחום אנושי, בצל סכנה בלתי נתפשת. סתיו מישר, מתוך ההצגה “דה אקסקייפ אקט”. צילום: Kati Rapia
