איי חברים, מה שאתם מפסידים פה לא ניתן לתאר, איפה אנחנו ואיפה אתם עם כל המלכה, הנסיכה ושאר ירקות… מי שמאמין לא מוותר ומי שמאמין שסדום ועמורה נמצאים בסוף בדיזנגוף לא יכול שלא להתפלץ. אם רק חצי ממה שמודלף מהמשטרה ומהחשודים עצמם בפרשת הגולן – הלא היא אייל גולן, הלא היא פרשת אביו של אייל גולן – הוא נכון, הגיע הזמן לארוז הכל ולעבור סופית לאוגנדה.
הנה הפרטים העיקריים למי שלא מחובר לערוצי החדשות ואתרי הרשת המקומיים: במסיבות חשק בהן נהג להסתובב לפי החשד אביו של אייל גולן, סורסרו קטינות, נעשה שימוש בסמים קלים ונעימים וכמה מהקורבנות הובאו (לפי החשד) לפתחו של אייל גולן שטוען (לפי ההדלפות): אני צריך קטינות? יש לי 40 נשים! – משפט מקסים לכל הדעות. אין ספק שמדובר במשורר רב עוצמה שהיה מביס את ביאליק בכל תחרות חמשירים בעיירת פיתוח.
אייל גולן כמובן מכחיש וטוען שלא היה לו מושג שהיא קטינה וכאן אולי לב הפרשה: מה זה בכלל משנה אם היא בת 15 או 18 כשאתה בן 42? מה זה חשוב אם הנהג שלך לקח אותה מבית ספר או אבא שלך הביא אותה מאיזו מסיבה?
אין לי ספק שזה ייגמר ללא שום הרשעה כי משפטית אני מניח שלא יצליחו להוכיח שהוא ידע בת כמה הגברת. אבל בעיניי זה העניין המשני. אדם כמוהו צריך לדעתי לעוף מכל משרותיו השיפוטיות בתכניות ריאליטי בעוון טמטום גורף.
אתה כבר נהיה אייל גולן, אתה מוכתר על ידי רני רהב, היחצן של המדינה, כזמר של המדינה ששופט בתכנית של המדינה – למה צריך להגיע למצב שבו אתה נאלץ לטעון שלא ידעת בת כמה היא? כמה מבלבלים הכסף והמעמד שגורמים לאנשים להיות כל כך טיפשים?
קצת שוכחים, אבל נגד אותו זמר עומד גם כתב אישום – לא חשדות – אלא כתב אישום אמיתי בעוון העלמות מס והדפסת חשבוניות פיקטיביות בסכומי עתק!
אנחנו בתקופה לא פשוטה כאן, שבה תיק כנגד עמנואל רוזן על הטרדות מיניות נסגר ללא משפט כי אין תיק; שרון גל, עוד כוכב טלוויזיה שאני לא בטוח שאתם מכירים, היה חשוד בהטרדה מינית וגם נגדו אין כלום; ורק לפני דקה, איש אחד, אביגדור ליברמן שמו, זוכה לחלוטין מכל אשמה. יכול להיות שאנחנו מייצרים יותר כותרות מאמת, או שמנגד, הפושעים נהיו מתוחכמים הרבה יותר.
כאמור, גם הזמר הלאומי לא יישב כנראה מאחורי סוגר ובריח ויוכיח לעולם שרק חיפשו אותו כי הוא רק שכב עם בחורה בת 17 או משהו חוקי אחר ובא לציון גואל. אני חושש שבא לציון גועל. גועל מרוכז של תקופה שלא זכורה לי ולחבריי. ומעל כל זה מדברים כאן גם קצת על שלום, על איראן, על הורדת מחירים ועל פוליטיקה אחרת. יש רק בעיה קטנה: זה כבר לא מעניין אף אחד ואיש לא מאמין לאיש. האם בלונדון באמת הייאוש נעשה יותר נוח? כי פה מאוד לא נוח.
ואפרופו: בזמן פרסום שורות אלה אני כבר אהיה ביניכם, לשלושה ימים קצרים בסוף נובמבר. על פי המלצה, החלטתי לשהות במלון הילטון מטרופול, שמנוהל על ידי ישראלי. בכל זאת, גם אני רוצה להרגיש בבית… אם מישהו רוצה להיפגש – בואו נקבע ליד הביג בן בארבע אחר הצהריים. באיזה יום? נחליט לפי מזג האוויר. להתראות בקרוב.
