אני עיתונאית מאז גיל 16 ומה שהדריך אותי לאורך הקריירה היה החשיבות שבאמינות הדיווח, יושר ודיוק (לא חייב להיות בסדר הזה).
נדלן נוטה להיות ההשקעה הגדולה ביותר שאנשים עושים בחייהם ומשום כך זה קריטי עבורי שהקורא לא יחוש שהוא הולך שולל אחר עצותיי או מאוכזב מהן, בשום דרך שהיא.
נדלן ותכנון ערים הם גם נושאים בהם מעורבים סכומי עתק ומשום כך הם מועדים לשחיתות והונאות ואף גרוע מכך (הולילנד/אולמרט – מכירים?), בכל רחבי העולם.
מאז שאני מעורבת בענייני נדלן בלונדון – והידע שלי לא עובר את ה-M25 – עברתי מיתון קשה אחד שהתחיל בסוף שנות ה-80 וגם כמה תהפוכות גורל, אבל אני יודעת שבסך הכל המגמה היתה של עלייה ניכרת. הייתי גם מעורבת בשינויים של החוק, כולל רפורמות בשנים 1996 וב-2002 אשר שיפרו את זכויותיהם של קוני דירות וגם בשיפור ההגנה על רוכשי נכסים חדשים שעזרה, אני מקווה, למאות אלפי אנשים שלעולם לא יידעו את שמי.
ביתי הפרטי, שנקנה בסכום של 18,000 פאונד בשנת 1975, שווה היום הרבה יותר וגם זה כתוצאה מהרבה סיבות שלא אלאה אתכם בהן הפעם. מצד שני, כתבתי על מקרים רבים של שברון לב שנגרם כתוצאה מעיסקאות נדלן שירדו לטימיון.
הדאגה העיקרית שלי כרגע היא שמחירי הבתים בלונדון בימים אלה הם כל כך גבוהים עד כדי כך שחבריי מוצאים את עצמם במצב בו ילדיהם לא יהיו מסוגלים לעזוב את הבית, גם אחרי שיסיימו את האוניברסיטה. אנשים צעירים, בגילאי ה-30, שעובדים בעבודות מכובדות, יכולים להרשות לעצמם לא יותר מאשר חדר בדירת שותפים. זהו סוג של משבר והפיתרון היחיד הוא שמחירי הבתים יפסיקו לעלות או שפשוט יתחילו לחשוב כאן ברצינות על בניית בנייני דירות להשכרה, במקום לרכישה.
הרושם שלי הוא שבריטניה וישראל הן כמעט לבד בעולם בכל מה שקשור לסגידה הזו לבעלות על נכסים. בארצות רבות אחרות – ואני גרתי בכמה וכמה – בית הוא המקום בו אתה גר, ועבור רווקים ורווקות או זוגות צעירים – בעלות על דירה איננה נמצאת בראש סדר העדיפויות מכמה סיבות – זה מונע את האפשרות לזוז ממקום למקום בקלות וזה מכביד ומעיק, כמו גם יקר, בעוד ששכירות הינה גמישה יותר ובמושגים יומיומיים – זולה יותר.
נכון לעכשיו, כמעט לא בונים כאן – למכירה או להשכרה. זאת משום שיזמים וקבלנים מואשמים בכך שהם עושים רווח עצום על פיתוח הנדלן מצד אחד, אך לא מסוגלים, מהצד השני, להרים פרוייקטים בשוק שבו המשכנתאות כל כך לחוצות ורמת אי הוודאות בשמיים – דבר שמרחיק את הקונים מביצוע עיסקאות.
זה אומר שבנקודה מסויימת בעתיד, כשתשוב היציבות הכלכלית, המחירים בלונדון יתחילו לעלות שוב, כתוצאה מהיצע נמוך של דירות. אבל זה עוד רחוק, וגם כשיגיע עוד ניוותר עם הבעיה של יכולתם הכספית של הקונים, לא של היזמים. כרגע שוק הנדלן בלונדון נמצא במצב רציני של האטה בכל החזיתות ובמגוון רחב של תחומים. אפילו בשוק העשירון העליון, ברמת מחירים של עשרה מיליון פאונד ויותר, הקונים זהירים יותר ובזבזנים פחות.
בנוסף, תגובת השוק לקיצוצים בתקציבים עדיין לא נשמעה במלואה – אבל היא תגיע ותהיה לכך השפעה על המוראל והביטחון של הקונים, כמו גם על המחירים.
בחודשים הקרובים אני אעשה מאמץ להדריך אתכם במה שנקרא שדה המוקשים הכלכלי, בו יותר מדי מומחים מביעים את האינטרסים האישיים שלהם, בין אם הם יזמים או סוכני תיווך. בינתיים יש לי עצה קטנה אחת: אם אתם מחפשים לקנות נכס להשקעה – תפסיקו! המחירים יירדו לפני שיעלו שוב ואתם תתחרטו. אז פשוט תחכו ותמשיכו לעקוב…
האמור בסקירה זו אינו מהווה הצעה ו/או ייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל לקוח, ואין בו משום המלצה ו/או חוות דעת ו/או תחליף לשיקול דעתך העצמאי.
