מייק לי, הבמאי עטור הפרסים (בין היתר על הסרטים עירום וסודות ושקרים), אמור היה להשתתף בפסטיבל סרטים של בית הספר סם שפיגל בחודש הבא (20-27/11). אך ביטל את השתתפותו בשל התנגדותו למדיניות ישראל בעזה ולחוק הנאמנות, אותו תיאר כקש ששבר את גב הגמל. השנה האחרונה בה ביקר בישראל הייתה 1990 ומאז סירב להגיע בשל ביקורתו על מדיניות ישראל בשטחים.
בשבוע שעבר כתב מייק לי לרנן שור, מנהל ביהס סם שפיגל: כידוע לך, תמיד הייתה לי רתיעה מפני ביקור בארץ, אך הרשיתי לעצמי להשתכנע בזכות יושרך ומחויבותך. תכונות אלו שלך מקשות עליי עוד יותר את ההחלטה, אך פשוט אין לי ברירה. אינני יכול לבוא, אינני רוצה לבוא ולא אבוא… כמעט ביטלתי כשהתרחשה המתקפה הישראלית על המשט הטורקי, בשעה שראיתי כיצד העולם תוקף בצדק את המעשה. אני מצטער כעת שלא עשיתי זאת אז, ומאשים בכך את מורך לבי.
עוד כתב במכתבו, שפורסם באתר ביהס, כי מאז המצב רק הלך והחריף. אין טעם שארד לפרטים, די בכך שחשתי מאוד לא נוח עם מה שידעתי שיתבטא כתמיכה משתמעת בישראל אם אקיים את הבטחתי להגיע לביקור. ועדיין לא גמלה בלבי החלטה לוותר עד לפני כמה שבועות, כשההחלטה על חידוש הבנייה הבלתי חוקית בשטחים גרמה לי לחשוב על כך ברצינות. ועכשיו – חוק הנאמנות, וזה הקש ששבר את גב הגמל – אחרי הסגר הנפשע על עזה, שלא לומר הירי המתמשך על אנשים תמימים, בכללם ילדים.
מבין הדברים שכתבו לו רנן שור בתגובה: התלמידים, המורים, האמנים ובעלי המקצועות השונים במוסדות אלה המחכים בעניין רב לבואך אינם ממשלת ישראל הנבחרת ואינם אחראים למדיניותה. החיבור שאתה יוצר – בחרם שבפועל הטלת על ידי ביטול הגעתך, בין עשייתם האמנותית-תרבותית למדיניות הממשלה והצבא – הוא הכללה מטרידה ומעציבה… אני מכבד את היושרה שלך, אבל המשמעות הציבורית של ההחלטה שלך, לאור הנמקותיך, תתפרש כגט כריתות, כהחרמה של ישראל ושל יוצריה העכשוויים והעתידיים. זה מבחינתי קו אדום, ולכן אינני יכול להצדיק את ההחלטה שלך.
מאמרים קשורים
משמעות התיקון החדש לחוק האזרחות היא שלא-יהודים שיבקשו אזרחות ישראלית – יחוייבו להצהיר נאמנות למדינה יהודית ודמוקרטית. המתנגדים לחוק זה טוענים שזוהי אפליה של המיעוט הערבי במדינה.
