היורן משתמש בחומרים כימיים יוצאי דופן, בעזרתם הוא מחולל טרנספורמציות באובייקטים מצויים ויומיומיים: אש שפורצת מתעלות ניקוז שפכים, בשמים מחלחלים במשטחי מתכת, אובייקטים תעשייתיים, כגון מנועי מכוניות מכוסים בקריסטלי גופרית, ומודלים ארכיטקטוניים של קתדרלות וצמחים אותם הוא משקיע בנחושת גופרתית שהתקשתה מסביבם. המיצב ‘סיז’ר’ (התקף), הוא הפרוייקט הציבורי הגדול הראשון שלו וגם עבודתו האמביציוזית והטובה ביותר.
לצורך יצירת המיצב, שפך היורן 75 אלף ליטרים של תמיסת נחושת גופרתית לדירה נטושה בבניין לדיור ציבורי בדרום לונדון, דרך חור בתקרה ואטם את המקום. לאחר מספר שבועות, בהם התקשתה התמיסה, פתח את המקום בו התגלו גידולי קריסטלים כחולים ומרהיבים ביופיים שכיסו את הקירות, הריצפה וחדר האמבטיה של המבנה המוזנח.
האתר נפתח בשנה שעברה וזכה להצלחה עצומה עם מאות מבקרים שעמדו בתור וחיכו בסבלנות על מנת לחזות בטרנספורמציה המרהיבה של מקום שעד לא מזמן היה דירה אנונימית – חלק מבלוק דירות נמוך ומכוער שעוצב בשנות ה-70′ כפתרון חסכוני לדיור ציבורי. הממתינים בתור מקבלים זוג מגפיים וכפפות גומי ונכנסים למיצב דרך חדר האמבטיה של הדירה הסמוכה, שמתפקד כמו מפתן דלת לעולם אחר.
הדירה זהה לקודמתה אך כל המשטחים מכוסים בשיכבת קריסטלים בצבע כחול עמוק. האפקט הוויזואלי מרשים ומהפנט כמו גם הניגוד בין התחושה הקרה, הגיאומטרית והמוצקה של הקריסטלים הקפואים אל מול תחושת האווירה העוברית והבטוחה שעוטפת את המקום.
המקום מזכיר מעין תפאורה לסרט מדע בדיוני מסוייט של רידלי סקוט, והעובדה שהפלא הזה מתחולל בדירה בדרום לונדון רק הופכת אותו למטריד ומצמרר עוד יותר. היורן מרמז על כך שגידולי הקריסטלים – מסתוריים, סודיים ובלתי צפויים – גוזלים מהמקום את הרציונאליות שמאפיינת את תכניות הדיור המודרני והופכת את ‘סיז’ר’ לעדות לניצחון האי רציונלי והבלתי אנושי.


































