על קיום האירוע נודע לי דרך הפייסבוק ומיד יצרתי דף אירוע כדי שנוכל להראות את הצד שלנו בסכסוך. בעזרתה של גילי ברנר, יור Stand With Us בבריטניה, הכנו שלטים ופליירים ובבוקר יום ראשון הגענו לרחבת האוניברסיטה, שם חיכו לנו סטודנטים שהיו פתוחים לדבר ולשמוע את עמדותינו, ולידם חיכו אנשים יותר אלימים שלא התביישו לצעוק לעברנו: רוצחים ונאצים.
מוקדם בבוקר הגיע עבד אל-כרים והודיע לנו שזהו אירוע על פלסטין ושכולנו צריכים לחזור לפולין. למרות שאנחנו רגילים להערות כאלו (על אף אופיין הגזעני), לא נפלה רוחנו והמשכנו בפעילות החשובה. במילה אנחנו אני מתכוון לארבעה אנשים שיכלו להגיע באותו היום.
דין ובחור נוסף בשם טוני קורן דיברו עם בחור ממוצא אפרו-קריבי, שלא הסכים לפספס את ההזדמנות לספר לנו על הערצתו להיטלר, שהצליח להשמיד מספר רב של יהודים ושמבחינתו הדבר הטוב היחיד שהעם היהודי עשה הוא ללכת לתאי הגזים בראש מורם. דין הסריט את הנאום שהבחור העביר, תוך כדי כך צעק עבד אל-כרים לעברו שיפסיק לצלם. אל-כרים שאל את הבחור הקריבי אם מפריע לו שדין מצלם אך הוא ענה שהוא בסדר עם זה; ככה עוד אנשים ישמעו. בהינף רגע, החטיף אל-כרים מכה לדין כדי להעיף לו את המצלמה שאחז, ושנייה לאחר מכן הוא אף התנפל על דין, לפת ידיו סביבו ונשך אותו בפניו. אני עמדתי מטרים ספורים מדין והחשש שלי היה שאותו בחור הולך לקרוע את אוזנו של דין בנשיכה. רק התערבות של מאבטחים מהאוניברסיטה מנעו את המשך ההתקפה הברוטאלית.
דין הובהל לבית החולים בזמן שאת אל-כרים לקחה ניידת משטרה. לאחר מכן, דין עבר תהליך ארוך של מתן עדויות כדי להבהיר למשטרה שהוא לא התוקף אלא הקורבן. לאחר לקיחת מספר עדויות וצפייה בקטעי הווידיאו, הוחלט לבטל כל תלונה כנגד דין ולהעמיד לדין את התוקף.
מאמרים קשורים
במשך השנה האחרונה התבקשנו לתת עדות במשטרת הולבורן ולהתייצב לדיונים שנדחו מספר פעמים מטעמי חוסר מוכנות של התביעה. ניהול התיק נגד התוקף התנהל ברשלנות ואפילו את צילום ה-CCTV לא הצליחה המשטרה להשיג.
ההגנה סיפקה שלושה עדים. הראשונה תיארה מציאות דמיונית של האירוע ולאחר הצגת הווידיאו של תחילת התקיפה נאלצה לשנות גרסאות בזמן מתן עדות בשבועה. שני העדים הנוספים תיארו אותנו כפעילים שקטים שחילקו פליירים מחוץ לבניין בית הספר ואת עצם התקיפה לא ראו כי לא היו נוכחים באירוע. בסיכומו, הסביר השופט שאין ספק שהנאשם תקף את דין ראשון כשהעיף לו את המצלמה מהיד ושנשך אותו שלוש פעמים בפניו. אך מכיוון שהתוקף מגדל שני ילדים, אשתו עוסקת ברפואה והוא מכין עבודת דוקטורט, זיכה אותו השופט מחוסר ראיות ומחמת הספק.
האכזבה העמוקה מהממסד לא ניתנת לשיעור. כיהודי אזרח בריטניה איני סומך עוד על רשויות החוק שישמרו על ביטחוני. כצלם, קולנוען ואקטיביסט איני חש בטוח ברחובות לונדון שכנראה כבר מזמן איבדו תחושת חוק או הגיון.
הכותב הוא סטודנט לקולנוע באוניברסיטת מערב לונדון.
