סיבה אחת כזו, עכשווית ונוגעת יותר לעניין, היא העובדה שמלכת אנגליה כראש המדינה נמצאת מעל לחוק וחופשייה מכל פחד מתביעה והליכים פליליים. לא כך בישראל. מעצבי המשפט החוקתי הישראלי, בהביטם מעבר לים לכיוון וסטמינסטר לשם קבלת השראה חוקתית, בחרו כנראה בשמחה לחרוג מן המסורת בנקודה זו. המשמעות היא כי בעוד השליט האנגלי יכול להיות חשוד, למשל בפדופיליה, ולהישאר ללא מורא ופחד מחקירת משטרה אפשרית, נשיא מדינת ישראל אינו יכול לשכון לבטח באותו אופן ואף אפיזודה אסורה עם בת המין השני יכולה להביא עליו חקירות למיניהן, שלא לדבר על חשדות באונס.
גם אם נדמה כי מדובר בעניין אקדמי לחלוטין לכל אזרחי ישראל שאינם ראשי מדינות, קיימת סיבה נוספת מדוע ישמח הנשיא קצב להיות נושא משרה כל משרה בשירות הוד מלכותה ולא בישראל. באנגליה, שלא כמו בישראל, אינה קיימת מעורבות אוטומטית של המשטרה בעניינים הנחזים להיות הטרדה מינית. החוק האנגלי העוסק במפורש בהטרדה מינית, מוגבל למישור האזרחי ובעיקר לחוקי העבודה.
יכולות להיות תוצאות מרחיקות לכת ויקרות למדי כלפי מעסיקים שעובדיהם הלכו צעד אחד רחוק מידי עם הקולגות שלהם. על פי דבריה של אלכסנדרה פרין, כתבת לענייני חברה של הטיימס הלונדוני במאמר מ-10 ביוני 2006: קנסות על הטרדה מינית יכולים להגיע עד למיליונים. בזמן שקיימת תקרה של 25,000 לישט על הפיצוי בשל עוגמת הנפש ופגיעה ברגשות, לא קיים פיצוי מקסימלי על אובדן רווחים (לרבות אובדן משכורת, פנסיה, הטבות ורווח עתידי) במקרים של התפטרות כפיטורין. פיצויים יכולים להיות אף בלתי מוגבלים כאשר אדם תובע בבתי המשפט האזרחיים כאשר נגרמת פגיעה בבריאות עד למצב שהקורבן חווה התמוטטות.
גם הטרדה ללא גוונים מיניים יכולה להפוך יקרה בעבור מעסיקים באנגליה וווילס, כפי שדויטשה בנק יוכל ודאי להעיד. הבנק הצטווה לאחרונה בידי טריבונל תעשייתי לשלם סכום השווה לשבעה מיליון שקלים חדשים לעובד שהוטרד קשות על ידי ארבעה מעמיתיו בני אותו מין. חברות ישראליות הפועלות באנגליה צריכות להיות מודעות לעניינים אלו, כך שיזכרו שגם בדיחה צולעת וחסרת חן המופצת באמצעות דואר אלקטרוני לעמיתים לעבודה, יכולה להוות בסיס לתביעת הטרדה מינית. היקף הייעוץ הנדרש בדיני עבודה בתחום זה ובכלל, הינו משמעותי ביותר.
הבשורות הטובות בעבור כמה אף אם אינן מועילות לנשיא קצב הן כי המשטרה באנגליה אינה מגלה עניין בעניינים אלו עד שהם מגיעים לכדי התנהגות מגונה שהתגבשה לכלל עבירה שהתקיימה בחוק גם טרם החקיקה הרלוונטית בנושאי הטרדה מינית. בכדי שהשוטר הבריטי יהיה מעורב, צריכה להיות מוגשת תלונה משכנעת ומחייבת הנוגעת להתנהגות תוקפנית במובן הפיזי, חשיפה לא צנועה, תקיפה מינית או אונס. אחדים ודאי יראו את העדר העבירה הפלילית בהקשר להטרדה מינית כמחדל חוקי נוכחי, המעניק הגנה לחזק על פני החלש והקורבן. דבר זה יכול בודאי לתת משמעות חדשה לגמרי למונח מדינת חסות בריטית.
אלעד מן הינו עורך דין מוסמך בישראל ובאנגליה וכן בעל תואר שני במנהל עסקים. משרדו ‘מן – ברק’ עוסק בתחומי המשפט המסחרי והעסקי הבינלאומי. האוורד אפשטיין הוא עוד מוסמך באנגליה המשמש יועץ קבוע למשרד מן-ברק בישראל.
