התערוכה מחזירה לחיים את המגזין דוקומנטס, שזכה במרוצת השנים למעמד של קאלט. דוקומנטס היה כתב עת נבואי לאמנות ורעיונות, שנערך בידי הוגה הדעות הסוריאליסטי, ז’ורז’ בטאיי. המגזין הוציא לאור 15 גיליונות בלבד בין השנים 30′- 29′. המול החליט לסגור אותו לאחר שהבין כי המגזין שנון ועתידני מכדי להניב רווחים כספיים. דוקומנטס התעמת חזיתית עם תקופתו ההיסטורית, והעלה שאלות רדיקליות לגבי ערכים מערביים, רעיון הפרימיטיביות, טקסים, תרבות פופולארית ומקומה של תרבות גבוהה. הוא הכליא בין אמנות, אתנוגרפיה וארכיאולוגיה בדרך שבה התפיסה הקונבנציונלית של הערכים פרימיטיבי ואידיאלי נהפכו על פיהם (הערך קרבן לדוגמא, מקושר לבית מטבחיים ועלייה לרגל להוליווד).
בטאיי – פילוסוף משפיע הידוע בעיקר בשל הרומן הארוטי והאלים שלו סיפור העין – תאר את עצמו בתור האויב מבית של הסוריאליזם. חזונו עמד במחלוקת עם מייסד התנועה הסוריאליסטית, אנדרה ברטון, שתפס את הסוריאליזם כתנועה אידיאליסטית של אמנות גבוהה, שהגיעה לדרגה חדשה של הבעה תת מודעת אוטומטית. בטאיי וסוריאליסטיים נוספים התמרדו כנגד אידיאליזם זה, קראו לו הדחקה של האינסטינקטים האנושיים הבסיסיים ביותר, והקימו את דוקומנטס. דרך המגזין יכלו לחקור נושאים, כמו: אלימות, מין, הקרבת קרבנות ופעילויות אנושיות אחרות.
קישורים ויזואליים בלתי צפויים, שאפיינו את דוקומנטס, נשמרו בתערוכה, הכוללת הצבות מנוגדות ומדהימות, כמו: סרט הוליוודי וציורו של פיקאסו שלושה רקדנים, צילומים של בתי מטבחיים בפריז וציורים של מאסון בליוויית נעימה של דיוק אלינגטון. צילומים של בהונות ומדליונים עתיקים, מוגדלים ומתנשאים מעלינו. דימויים של קרבן אדם, אצטקים, גורדי שחקים, בתי מטבחיים בפריז, פורטרטים של פיקאסו, מחזות זמר הוליוודיים, סרטונים מואנשים, ציורים של מירו, מגילות תפילה אתיופיות וצילומי זירות פשע מוצגים זה לצד זה, כפי שהם הוצגו במגזין, בקקופוניה של סימנים תרבותיים שמעוררת באופן מבריק התלהבות ותשוקה שהניעה את התנועה הסוריאליסטית.
חדר שלם המוקדש לפיקאסו כולל סדרת פורטרטים נפלאים מסוף שנות ה-20. אולם למרות שהתערוכה כוללת את כל השמות הגדולים של הסוריאליזם במתכונת רשימת שוברי קופות, הם אינם עיקר הפוקוס אלא בחינה של עולם הדימיון של תנועה אמנותית, שמציבה את יצירות המופת לצד מיפוי תרבותי רחב, הכולל: עיצוב, כתיבה, אמונות, שרבוטים והגיגים. בכך מתייחסת התערוכה לסוריאליזם לא רק כאל תנועה אמנותית, אלא כתרבות וצורת חשיבה סוריאליסטיות שסללו דרך לסגנון של פנטזיה חסרת מעצורים וחזון פסיכואנליטי חברתי.
עד 30/7. א’-שבת 10:00-18:00, ג’ ו-ד’ עד 20:00, ו’ עד 21:00. £7.50-£4, חינם לילדים מתחת לגיל 12, חצי מחיר בימי ב’.
Tel: 0870-169 1000
Hayward Gallery, South Bank Centre, SE1
Tube: Waterloo
