ישנן ממשלות שרוכשות מידע על חשבונות בנק בבעלות נישומיהן, המוחזקים בשווייץ באופן בלתי חוקי. הבנקים השווייצריים אינם משתפים פעולה ומוצאים עצמם נאשמים לא רק בהפרת דין זר, כי אם גם בסירוב לקיים קודי התנהגות המקובלים על אותן ממשלות זרות.
ידוע כי שווייץ מחזיקה בכשליש מההון הפיננסי העולמי המופקד בבנקים. ענף הבנקאות בשווייץ תורם כשמונה אחוז לעושרה של המדינה, כאשר רוב תפוקה זו נובע מבנקאות יומיומית מקומית וניהול נכסים החייבים במס. בנסיבות אלה, ניתן לראות לכאורה כי לסודיות חשבונות הבנק השווייצריים אין למעשה משמעות כלכלית גדולה מבחינת שווייץ. אך בימים אלו, הפרלמנט השווייצרי שוקל הצעת החוק שתחייב את לקוחותיו הזרים של בנק שווייצרי להציג דוחות מס ממדינות מושביהם, המעידים כי הלקוחות הללו אינם מעלימים מס ממדינות מוצאם, באמצעות החזקת חשבונות בנק בשווייץ. מקובל להתייחס למדיניות זו כמדיניות הכסף הלבן. אסטרטגיה זו נועדה לקדם שקיפות של לקוחות המדווחים על הכנסותיהם ולצמצם את הסודיות הקיימת כיום בענף הבנקאות בכל הנוגע למצב המיסוי של הלקוחות.
הסכמי רוביק
לאחר שחתמה על הסכמי רוביק עם אנגליה וגרמניה, חתמה שווייץ לאחרונה על הסכם זה גם עם אוסטריה. אלו הסכמים שנועדו לשמור על סודיות בנקאית נגד ההתפתחויות הבינלאומיות של החלפת מידע בין מדינות. בנוסף, בימים אלה מנהלת שווייץ מומ עם יוון על הסכם רוביק ונמצאת במומ גם עם ארהב, המעוניינת להשיג מידע אודות נישומים אמריקאיים לטובת שלטונות המס בארהב (ה-IRS).
שלושת הסכמים אלה נמצאים בתהליך חקיקה וצפויים להיכנס לתוקפם בינואר 2013. מטרתם היא אחת: חשיפת החזקת נכסים בלתי מוצהרים בבנקים שווייצריים בבעלות נישומי מדינות זרות, ומציאת דרך להכשירם לאחר תשלום המס. לשם כך, נישום מאחת המדינות, עמן שווייץ באה בהסכם, יכול לשלם סכום קבוע מראש על כל נכסיו וניכוי במקור של מס על הכנסה עתידית, אלא אם הצהרת המס נעשית אחת לשנה. אפשרות נוספת היא הגשת בקשה לגילוי מרצון בארץ מושבו. על פי האופציה השלישית, במידה והנישום מעוניין להימנע מהסדר כזה, עליו להוציא את הכספים המוחזקים בחשבונות בנק שווייצריים עד לשנת 2013.
המסקנה היא שהדרך היחידה בה ניתן להחזיק נכסים בחשבונות בנק שווייצריים באופן סודי כרוכה בעלויות גבוהות. לאחר מומ ארוך עם אנגליה וגרמניה, התירה שווייץ למדינות אלה לבקש מידע אודות נישומיהן עד לכמות נישומים מסוימת. החלפת המידע בין מדינות מתבצעת אך ורק במקרה בו עולה חשד מוצק להעלמת מס וביחס לכספים חדשים בלבד. בתמורה לשיתוף פעולה של שווייץ, נוסף סעיף להסכמים, לפיו חל איסור על הרשויות הזרות לרכוש באופן אקטיבי מידע גנוב על לקוחות בבנקים שווייצריים. בניגוד לשווייץ, אנגליה מפרשת את הסעיף ככזה המתיר שימוש במידע גנוב במידה ולא הושג באופן אקטיבי.
מה הפיתרונות
באפשרותם של נישומים אנגליים להסכים לגילוי מרצון תחת הסדר המכונה: UKs Liechtenstein Disclosure Facility או להוציא את נכסיהם משווייץ ולהעבירם למדינות אחרות. תושבי ישראל יכולים לפנות לאחת מתכניות הגילוי מרצון הקיימות בארץ.
* כל הנכתב בכתבה זו אינו יכול לשמש כעצה מקצועית וחוקית. כל מקרה שונה לגופו ויהיה מוערך בהתאם.
** הכותב הוא מייסד ושותף של משרד עוהד, אלון קפלן, ונשיא הסניף הישראלי של האגודה הבריטית, STEP. אימייל: alon@kaplex.com
