השכר בבריטניה נמצא בירידה משנת 2007, כשלוקחים בחשבון את האינפלציה, מה שמקשה יותר ויותר על עובדים לגמור את החודש. אמנם שכר המינימום מעוגן בחוק, והרמה הנוכחית שלו היא 6.70 פאונד לשעה לגילאי 21 ומעלה. אולם מחקר שבדק 5.2 מיליון איש, חשף כי כ-22% מכוח העבודה מרוויחים פחות מ’שכר מחיה’ ונאבקים לשלם את הוצאות הבסיסיות שלהם.
ולכן קמפיינים נגד עוני מפעילים לובי לקידום מושג – ‘שכר מחיה’ שהם מחשבים כמינימום הנדרש לדיור, מזון וצרכים אחרים. בנובמבר הם הודיעו כי שכר זה (שחברות לא מחויבות לשלם אלא משלמות באופן וולנטרי) עלה מ7.65 לישט ב-20 פני לשעה ל7.85 לישט לשעה, ובלונדון מ8.80 לישט לשעה ל9.15 לישט לשעה, כאשר יוזמה זו בלונדון נתמכת עי ראש העיר, בוריס ג’ונסון.
השכר שנקבע על ידי קרן לשכר מחייה (Living wage foundation) – הוא כיום גבוה ב -21% משכר המינימום הלאומי שהוא חובה, שכאמור עומד כרגע על 6.70 פאונד לשעה.
‘שכר מחייה’ אומץ על ידי יותר מ -1,000 מעסיקים ברחבי בריטניה, ונהנים ממנו כ-35,000 עובדים. חברות שנרשמו לתכנית באופן וולנטרי כוללות את: ברקליס, סטנדרד לייף, גלריית הדיוקנים הלאומית, וכמו כן, מועצות מקומיות רבות וארגוני צדקה. רויאל בנק אוף סקוטלנד (RBS), האחרון שעשה זאת, והפך לחברה ה-18 במדד FTSE 100 שנרתמה לכך, לעומת שתיים בלבד ב2011.

יעילות ומורל גבוה
יעילות, נאמנות לחברה ומורל גבוה: תכונות שבאנגליה שוות שכר מינימום. הרמס היא חברת ניהול השקעות שמנהלת נכסים בשווי 27.4 מיליארד לישט ולוחצת על חברות אחרות לאמץ שכר מחיה. סאקר נוסייבה, מנכל החברה, אומר שלעסקים צריכות להיות עוד מטרות מלבד עשיית כסף. כמו כן, הוא אומר שיחס טוב לעובדים מועיל לחברה. חברות פטרנליסטיות כמו קדבורי ופריי שרדו ושגשגו במאה ה19 משום שהעניקו יחס טוב לעובדיהן.
זהו חלק חשוב בטיעון של תומכי שכר המחיה. הם אומרים שעובדים שמקבלים שכר כזה הם בעלי מורל גבוה יותר, מה שהופך אותם לנאמנים ויעילים יותר. בנק ברקליס גילה שיכולת שימור עובדי הקייטרינג שלו גדלה מ-54% ל-77% בעקבות הצגת שכר מחיה, ושיעור ההישארות של צוות הניקיון עלה מ35% ל92% לפי האקונומיסט.
פירמת רואי החשבון KPMG אימצה את הרעיון לראשונה ב2006 עבור עובדי הקייטרינג, הניקיון וחדר הדואר שלה; היא אומרת שהעלויות השנתיות של אספקת שירותים כאלה נמוכות במיליון לישט מהרמה כשהפרויקט החל. את העלאת המשכורות קיזזו קיצוצים בעלויות הגיוס.
לחברות קל יחסית לאמץ את שכר המחיה אם שולי הרווח שלהן גדולים ומספר העובדים קטן. השיטה פחות מתאימה לחברות ששולי הרווח שלהן קטנים ומספר העובדים בהן גבוה, כמו למשל רשתות סופרמרקט. ובכל זאת, הרעיון הזה צובר תאוצה.
כמו כן, שכר מחיה אמור להקל על מערכת הרווחה, כאשר עובדים יהיו תלויים פחות במערכת לסבסד את הדיור וקצבאות אחרות.


































