כשנתקלתי באולי (אוליבר) מישקון לראשונה, השם מישקון עורר בי סקרנות רבה מאחר וסבו, הלורד מישקון, הוא אגדה בפני עצמה. תוך כדי שיחה והיכרות גיליתי שגם לאולי יש קשר הדוק לישראל. אמנם למשפחה יש בית בהרצליה פיתוח – אך נסיעותיו התכופות לארץ הן בעיקר למטרות עסקים ועשייה ציונית.
הייתי רוצה ללמוד עברית, הוא אומר לי תוך שהוא מעיין בעלונדון, אני עובד עם הרבה חברות ישראליות וזה יהיה יתרון עצום. יש לי עברית בסיסית של בר-מצווה, אבל זה לא מספיק.
בן 36, ובן מזל קשת – לא פלא שהוא מתעסק בתחום התעופה והמשפט הבינלאומי שניהם אופייניים לבני מזל זה. תחום נוסף אופייני הוא הספורט אני מפתיעה אותו, והוא מודה כי היה קפטיין נבחרת הטניס של בית הספר היוקרתי בו למד, סנט פול, רץ במרתון למען מטרת צדקה, השתתף פעמיים במשחקי המכבייה, בהם ייצג את בריטניה בנבחרת הטניס – והוא שוחה 40 בריכות כל יום. לכוכב הצדק, השליט במזלו, יש כנראה גם חלק בהחלטתו להצטרף כנהג משאית בשיירת עזרה לנפגעי המלחמה בבוסניה. הוא נשוי + 1 (מקס, בן 21 חודשים) ועוד אחד בדרך. אשתו, לורן, היא סוכנת שחקנים מצליחה. אולי ואשתו גרים בצ’יזיק, אבל מתכננים לעבור לצפון לונדון – שם גרים רבים מבני משפחתם והחברים. כשהפכתי לאב הוא אומר גיליתי שזו דרך נפלאה להפוך עלייך את עולמך! .
הקשר העסקי הראשון של אולי בארץ נוצר עם חברת הסטארט אפ הישראלית, נטליין. אולי – שהוסמך ב-93′ כעוד ופעל כשבע שנים בתחום זכויות האדם – הוקסם מעולם היזמות הישראלי, ושנה אחר כך היה בין המייסדים של חברה לטכנולוגיה חדשה, שמייצרת ומפתחת פתרונות בתחום אכיפת החוק, בשם טליסיין. בסוף שנות ה-90 ראיתי את פריחת הדוט.קום והבנתי שנועדתי להיות לא רק עוד הוא מספר. אני אוהב אתגרים ככל שהבעיות קשות יותר כך הן גם מעניינות יותר.
בעקבות ביקוריו הרבים בארץ נדבק בו החיידק הישראלי. יום אחד סיפר לו קרוב משפחה על מוצר טכנולוגי ישראלי חדש של נטליין – חברה ישראלית שהוקמה על ידי מומחים ללוחמה אלקטרונית בתעשייה הביטחונית וצהל – המתמחה בחסימה של תקשורת סלולארית. פניתי אליהם והצעתי את עזרתי בשיווק המוצר בבריטניה, הוא ממשיך. מכאן התגלגל שמי כמתווך ‘אולי קן פיקס איט’ -והמשכתי לעבוד כיועץ לחברות ישראליות אחרות, כמו התעשייה האווירית, בכל הקשור בשווקים אירופאים. השוק הישראלי קטן מדי עבור חברות רבות. באופן טבעי הן נמשכו בעבר לארהב אך כיום מגיעות גם לבריטניה. יש להן את הידע הטכני אבל חסרים להם כישורים לניהול מומ שמתאימים לשוק האירופי. אני עוזר להן לחצות את הגשר: למצוא שותף אסטרטגי או לבנות נציגות מקומית. בדכ סובלות החברות הללו מתופעת הישראלייטוס – החשש שאם יש להן שם ישראלי וזהות ישראלית זה יקשה עליהן לעשות עסקים באירופה.
ב-03′ אולי התחיל להתמקצע בתחום הביטחון, הנסיעות והתעופה עבור חברות בינלאומיות ופרטיות. אחת מלקוחותיו הגדולות היא קבוצת אקור, המפעילה, בין השאר, 12 רשתות של בתי מלון, כמו נובוטל ואחרות.
בין לקוחותיו הישראלים נמצאת חברת אוויאיישן פרוטקשיין סיסטם – בעלת הזיכיון לשיווק המערכת פלייט גארד שפיתחו אלביט ורפאל להגנת מטוסים אזרחיים מפני טילי כתף, ושכבר הורכבה בחלק ממטוסי אל-על. הקשר שלי עם אל-על התחיל לפני שנולדתי. סבי היה על הטיסה הראשונה שיצאה מישראל. הוא מגלה.
ויקטור מישקון נולד בדרום לונדון, לאב שהיה הרב המייסד של בית הכנסת בבריקסטון (כיום לא פעיל). האב הגיע מפולין בתחילת המאה שעברה, והיה מעורה ופופולארי מאוד בקרב הקהילה המקומית. היו לו שלושה ילדים, הבת הבכורה נפטרה לפני שלוש שנים, בשנות ה-90 לחייה. היא היחידה שנשארה לגור בדרום העיר. אני נולדתי וגדלתי בהולנד פארק במערב לונדון. לאבי-סבי הייתה רטוריקת נאום ואנגלית מהוקצעת – למרות שלא נולד כאן. את זה כנראה, סבי ירש.
הוא מסביר כי סבו – שחגג יומולדת 90 באוגוסט האחרון – קיבל את התואר לורד בשלושה תחומים: כעוד בעל שם עולמי הוא היה ידוע כממולח ושנון, אבל גם בעל חמלה. אחד משופטי בית המשפט העליון סיפר באחד מנאומיו, כי כשהתמנה לתפקיד, יועץ לו תמיד לשמור את מספר הטלפון של מישקון לכל צרה. הוא הצטיין בפוליטיקה מקומית וברישות (נטוורקינג), ונהג לסעוד על שולחנו של שר האוצר עוד כשהיה עוד צעיר. הוא היה שר הצללים בזמן ממשלת תאצ’ר, ואם הלייבור היו זוכים בבחירות ב-92′ הוא כנראה היה שר המשפטים – הראשון בבריטניה שהוא גם יהודי. בנוסף צויינה גם תרומתו לציונות וליחסים בין ישראל ובריטניה. לורד מישקון היה מקורב במיוחד למלך חוסיין. בביתו הכפרי התקיימו השיחות החשאיות בין חוסיין לשמעון פרס לפני הסכם השלום בתחילת שנות ה-80 – כשהאחרון היה מתגנב לשם בתחפושת ומעוטר בזקן. הוא הכיר את חוסיין דרך דודתי שלמדה עם באסמה, אחותו של חוסיין, באוקספורד מציין אולי.
סבי תמיד היה דיסקרטי ולכן בטחו בו הוא ממשיך, רק היום הוא מסכים לספר לנו אנקדות מהתקופה בה היה העוד של הנסיכה דיאנה, אותה העריץ. כל יום שלישי היה נפגש עם דיאנה בארמון קנזינגטון. ואם לא היו ענייני חוק בוערים על שולחנה – תמיד שמח לייעץ לה גם בעניינים אחרים. אתו היא ערכה את צוואתה, ובאוזניו הזכירה שאם יום אחד יטפלו לה בבלמים של המכונית – שלא ישכח שהיא הזהירה. אגב, הוא מעולם לא שלח לה חשבונית. כשדיאנה נהרגה הוא היה בישראל לחתונה משפחתית. כשנודע לו על מותה – עלה על מטוס, הגיע ללוויה – וחזר למחרת לארץ. אחרי הלוויה הוא נשאל עי עיתונאים לתגובה וענה בעיניים נוצצות: ‘היא הייתה יכולה להיות מלכה נהדרת!’
מאז שהייתי צעיר היה ברור לי שאהיה עוד הוא ממשיך, אולי בשל העובדה שרוב בני משפחתי עוסקים במשפט, חוץ מהורי. אבי, פיטר, הוא ארכיטקט. איש נפלא שמעולם לא העמיד את האמביציות שלו לפני המשפחה, ולא רצה להיות כמו סבי שאמנם כיום מקדיש יותר זמן למשפחתו על ארבע דורותיה אבל כשהיה צעיר לא היה כזה, ולראייה היה נשוי לארבע נשים.
כמה אנשים שהכרתי בחיי, כמו טים בל ודייויד טרנר (מייסד אל.איי.פיטנס), היו מקור השראה עצום עבורי. תמיד יהיו כאלה שילהגו עלי ויאמרו: ‘קל לו, כי בזכות הקשרים וההשפעה של סבו נפתחות בפניו דלתות רבות’, אבל אני מודיע לך שהדלתות רק נפתחות – מעבר לזאת זה תלוי בך ורק בך. אף אחד לא ייתן לך צ’אנס, גם לא בני משפחתך.
מישקון הסב שימש כמודל לעשייה הציונית כשתרם מכספו ומקשריו למטרות שונות בארץ. אולי, שמכהן בבורד של עמותת הקרן החדשה לישראל בבריטניה היה שמח אם היה לו יותר זמן לעבודה התנדבותית. הייתי רוצה לעבוד פחות למען הכסף ויותר למען ישראל הוא מצהיר. את עבודת ההתנדבות למען ישראל התחיל בפעילות למען ביהח שערי צדק – שסבו עדיין מכהן כנשיא העמותה שלה בבריטניה – והיה יור החטיבה הצעירה שלה. דרך ידידי, סם קלארק, הגזבר של המגבית היהודית, התוודעתי לעמותה המקומית של הקרן החדשה לישראל הוא מספר. העמותה פועלת להעמקת הדמוקרטיה בארץ ולדו-קיום עם הפלסטינים דרך פרוייקטים שונים. פרוייקט אחר שעבורו אני מגייס תרומות כרגע, הוא הקמת מועדון כדורגל משותף לישראלים וערבים באיזור אבו-גוש ומבשרת ציון, שקבוצתו נמצאת בליגה א’. זה מתאים לי כי אני אידיאליסט ואופטימיסט גדול. הוא מסכם, ואני מציינת שגם תכונה זאת אופיינית למזל קשת.
