התערוכה מוקדשת לעבודותיו הסוחפות של Anthony McCall. מק'קול, אשר נולד בבריטניה ב-1946, הוא
אמן המתגורר ועובד בניו יורק וידוע במיצבי 'אור מוצק' (Solid Light), סדרה שהחל לייצור כבר ב-1973
באמצעות מקרן שיצר משחקים גאומטריים של אור וצל בחלל נתון. עבודותיו של מק'קול תופסות מקום בין
פיסול, קולנוע, רישום ומיצג, והוא ידוע במיצבי האור החדשניים שלו. מק'קול מתאר את העיסוק שלו כקיים
בחלל שבו קולנוע, פיסול ורישום חופפים. הוא ידוע בעיקר בזכות מיצבי האור הפיסוליים הגדולים והסוחפים
שלו, המשלבים את המבקר ומזמינים אותו להיות מעין משתתף פעיל בתערוכה.

הצופים הופכים למשתתפים

העבודות הפסוליות של מק'קול מתבצעות בסיוע הקרנה דיגיטלית, כשבעבר הוא היה נעזר באור שהוקרן
ממקרן פשוט או בחלל עם ערפל או חלל מרובה באבק כגון עליות גג או מחסנים מאובקים, וזאת על מנת
שקרן האור תיראה פיזית בעוצמה חזקה בתוך החלל. ההקרנות הללו מדגישות בצורה מדהימה את האיכויות
הפיסוליות של אלומת האור. בחדרים חשוכים ומלאי אובך, ההקרנות יוצרות אשליה של צורות תלת מימדיות,
אליפסות, גלים ומישורים שטוחים שמתרחבים, מתכווצים או שוטפים את החלל בהדרגה. בעבודות אלו האמן
ביקש לפרק את הקולנוע על ידי צמצום הסרט למרכיביו העקרוניים של זמן ואור והסרת המסך לחלוטין
כמשטח שנקבע להקרנה. העבודות גם מעבירות את מערכת היחסים של הקהל לקולנוע, כשהצופים הופכים
למשתתפים, כשגופם מצטלב ומשנה את הצורות החולפות.

התנועות והאינטראקציות שלנו מביאות יצירות אמנות לחיים בתוך אלומות אור המוקרנות דרך ערפל דק
היוצרות בחלל צורות תלת מימדיות גדולות, אשר לאט לאט מתפתחות ומשתנות. כשהמתבונן עובר דרך פסלי
האור השקופים האלה, הוא למעשה יוצר צורות חדשות ומגלה נקודות מבט וזויות הסתכלות חדשות על
העבודה ומעבר לה בחלל.

התערוכה גם ממחישה את החשיבות של הרישום למקול ואת התכנון המדוקדק שכרוך בהכנה של כל מיצב
ביחס לחלל בו הוא מוצג. המייצג הנו שובה לב ועיניים. מי שמבקר, שוקע בעולם של אור, צלליות ותנועה
במרחב, ולרגע אף מאבדים תחושה של מקום וזמן…

המייצב יוצג במוזיאון טייט מודרן מה- 27 ביוני 2024- 27 באפריל 2025
לרכישת כרטיסים: https://shop.tate.org.uk/ticket/date?cgid=340985
למנויים- הכניסה חינם. £14 לאדם.
שעות פתיחה: ימי שני-ראשון 10:00-18:00 (כניסה אחרונה למוזיאון ב 17:30)

זאנלה מוהולי הם אחד הצלמים המוערכים/ות ביותר הפועלים כיום, ועבודותיהם הוצגו בכל העולם. עם
למעלה מ-260 תצלומים, התערוכה בטייט מודרן מציגה את פועלם לאורך הקרירה שלהם ומשרטטת את
עבודתו של מוהולי מהופעתם כפעיל בתחילת שנות ה-2000 ועד היום. מוהולי מתאר את עצמם כפעיל חזותי.
מתחילת שנות ה-2000, הם תיעדו וחגגו את חייהם של הקהילות השחורות של הלסביות, ההומואים,
הטרנסים, הקווירים והאינטרסקסים בדרום אפריקה.

כוחו של המבט השחור

באמצעות צילום, זאנלה מוהולי מעלים את המודעות לעוולות ויוצרים היסטוריות חזותיות חיוביות לקהילות
שסובלות מייצוג לא נכון. מוהולי גם מפנה את המצלמה לעצמם, יוצר דיוקנאות עצמיים שמתייחסים לפוליטיקה
של הגזע ולכוחו של המבט השחור.
מוהולי נולד ב- 1972 וגדל בתקופת משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, אשר דגל בהפרדה גזעית שבבסיסה
שלטון המיעוט הלבן. משטר זה גם קיים אי צדק ואפליה על רקע מגדר ומיניות. האפרטהייד בוטל רשמית
בשנת 1994, ולמרות שהחוקה של דרום אפריקה משנת 1996 הייתה הראשונה בעולם שהוציאה אל מחוץ
לחוק אפליה על רקע נטייה מינית, קהילת ה- LGBTQIA+ נותרה מטרה לדעות קדומות, פשעי שנאה
ואלימות.

באמצעות עבודתם, מוהולי מדבר על אי צדק ודוגל בשינוי, תוך כדי תיעוד חייהם כקהילה ובד בבד תיעוד
רגעים המביעים אהבה ושמחה. בתמונות אלו הם חושפים את כוח הביחד והריפוי שנמצא בלב הקהילה
שלהם. מאז 2020, מוהולי הרחיבו את פרקטיקת הפורטרטים שלהם גם לפיסול, תוך התחשבות ביחסים שבין
הציבורי והפרטי. כמה מפסלי הברונזה החדשים שלהם מופיעים לאורך התערוכה הזו.
סדרות מפתח אחרות של עבודות כוללות Brave Beauties, שחוגגת אנשים לא-בינאריים מועצמים ונשים
טרנסיות, שרבות מהן זכו בתחרויות Miss Gay Beauty, ו- Being, דרה של תמונות עדינות של זוגות
המאתגרות סטריאוטיפים וטאבו הן בחברה הן המערבית והן באפריקה.

הכאב, האהבה וההתרסה

בין 2002 ל-2006, יצרו מוהולי את סדרת התצלומים הראשונה שלהם, רק חצי התמונה. פרויקט זה היה חלק
מעבודתם עם הפורום להעצמת נשים, שמוהולי היה שותף להקמתו בשנת 2002. הוא מתעד ניצולים מפשעי
שנאה החיים ברחבי דרא"פ והעיירות שלה. בתקופת האפרטהייד, הממשלה הקימה עיירות כאזורי מגורים
עבור אלה שגורשו ממקומות שהוגדרו כ"לבנים בלבד". מוהולי מציגה לאנשים שהם מצלמים - משתתפיהם -
חמלה, כבוד ואומץ מול אפליה מתמשכת. הסדרה כוללת גם תמונות של אינטימיות, המרחיבות את הנרטיב
מעבר לקורבנות. מוהולי חושף את הכאב, האהבה וההתרסה הקיימים בתוך קהילת Black LGBTQIA+
שבדרא"פ.

התערוכה מבוססת על תערוכת האמן 2020-21 בטייט מודרן ותכלול גם עבודות חדשות שהופקו לצורך
התערוכה בטייט מודרן. התערוכה משתרעת על פני 9 אולמות וכוללת סדרות של צילומים בשחור לבן וצבע,
מייצבים ופסלים.

לרכישת כרטיסים
מחיר כניסה לאדם: £18
שעות פתיחה: ימי שני-ראשון 10:00-18:00 (כניסה אחרונה למוזיאון ב 17:30)

הפסל הבריטי מארק קווין (יליד 1964) מציג תערוכה גדולה ומעניינת של פסלים ברחבי הגנים הבוטניים
בקיו, וזוהי סיבה נוספת לבקר בגנים יפהפיים אלה. הפסלים החדשים ילוו מבחר של יצירות אמנות קיימות,
שרבות מהן חוקרות את רעיון הטבע כחלק מהותי מהאנושות, נושא בו מארק קווין עסק מאז שנות ה-90.
התערוכה, שהיא אחד מהפרוייקטים האמנותיים הגדולים ביותר שהוצגו בגני קיו, עוסקת בקשרים בין אנשים
וצמחים באמצעות מיצבים חדשים מעוררים השראה, המוצגים לראשונה בגני קיו. בהתבסס על העניין רב
השנים של האמן בטבע ובחוויה האנושית, קווין מציג לציבור פסלים מונומנטליים ברחבי הגנים לצד תצוגה של
יצירות משנות ה-90 ועד היום בגלריה שירלי שרווד לאמנות בוטנית. התערוכה מציעה רגעים של הרהור
מחשבתי ואינטראקציה ברחבי הגנים, ובוחנת את מערכת היחסים המורכבת שלנו עם עולם הטבע.

מערכת היחסים המסובכת של האנושות עם הטבע

מבחר היצירות החדשות פותח באמצעות שיתוף פעולה הדוק עם המדענים והגננים של קיו ממגוון תחומים
כולל טקסונומיה וגיוון צמחים. הפסלים מבוססים על צמחים חשובים מהאוספים של גני קיו, ביניהם סדרה
רחבת היקף של פסלים המבוססים על דגימות עשבוניות של צמחים אשר היוו השראה לגילוי תרופות, כולל
פרג האופיום, שהוא מקור לתרופות המשמשות לשיכוך כאב. הפסלים המופשטים לא רק מספרים את הסיפור
החיוני של הסתמכותנו על העולם הטבעי לצרכים טיפוליים, אלא גם מדגישים את מערכת היחסים המסובכת
של האנושות עם הטבע.
נושא זה משתקף עוד יותר ב-Hold by Desire, פסל בונסאי גדול מברונזה שתופס את מרכז הבמה בחממה
הוויקטוריאנית הממוזגת הגדולה בעולם. שם ניתן לראות שיחים וצמחי בונסאי הנשמרים בגודל קטן באופן
עקבי באמצעות גיזום קפדני (אולי המניפולציה הקפדנית ביותר של הטבע למטרות אסתטיות). הגרסאות
הפיסוליות של קווין באורך 5 מ' בברונזה, משחררות את העץ מכבלי השליטה האנושית ומקנות לו משמעויות
נוספות על ידי הגדלתו למלוא הפוטנציאל שלו.

סידרה נוספת שקווין יצר היא סדרה של מבנים פיסוליים חדשים של עלי דקל המבוססים על דקלים מתוך
החממה, המתוארים לעתים קרובות כ"דקלים של קיו". גם יצירות אמנות אלו מייצגות את מערכת היחסים
שלנו עם העצים ותפקידם כמקלט וכמקור חיוני ליצירת מזון ואלמנטים הישרדותיים נוספים העוזרים לבני
האדם לחיות בטבע ובכל מקום בעולם.

יצירות חדשות המוצגות בגלריית שירלי שרווד לאמנות בוטנית כוללות את Forecourt Herbarium, פרשנות
מחודשת לאוסף שבעת מיליון הצמחים של קיו של דגימות צמחים משומרות. כשקווין סייר בהרבריום הוא
נדהם ממספר הצמחים היבשים באוסף - שהכיל לכאורה כל זן מלבד אחד: פרחי סופרמרקט ותחנות דלק.
יצירות מעובדות אלו מדברות על הדחף האנושי ליצור פרחים שאינם קיימים בדרך כלל בטבע. לצד זה, יצירה
חדשה נוספת, Human Nature, מתארת ​​זר שושן קאלה שנוצר באמצעות דם של בעלי חיים קפוא, תוצר
לוואי של עיבוד בית המטבחיים הנקנה ונמכר באותו אופן כמו אינספור מוצרים אחרים. Human Nature
מסמל את המסחור והצריכה של עולם הטבע, כאשר המוצרים הסופיים האלגנטיים שאנו צורכים לעתים
קרובות נסמכים על ההרס הנדרש כדי לייצרם.

תמונות: Marc Quinn studio
התערוכה מוצגת עד 29 בספטמבר 2024
לרכישת כרטיסים: https://www.kew.org/kew-gardens/whats-on/marc-quinn
גני קיו פתוחים כל יום במהלך השבוע מ- 10:00-19:00 (כניסה אחרונה בשעה 18:00)
הגלריה פתוחה כל יום מ- 10:00-17:30 (כניסה אחרונה ב 17:00)

תיאטרון

Cabaret
הפקה אמיצה ומושקעת
Kit Kat Club at the Playhouse Theatre
Northumberland Ave
London WC2N 5DE

את המחזמר "קברט" של Kander & Ebb מכירים בעיקר בזכות הסרט המצליח משנת 1972 בכיכובה של לייזה מינלי. המחזמר המקורי למעשה שונה במקצת מהסרט וסיפור העלילה המתמקד בעליית הנאציזם בברלין אף חריף יותר. ההפקה הנוכחית אמיצה, בועטת ומושקעת ביותר ולא בכדי זכתה בשבעה פרסי אוליבייה. כדאי להגיע להצגה מוקדם, כי החוויה מתחילה עם הכניסה לתיאטרון - הקהל נכנס למסיבה ("הפרולוג"), שהיא מעין קבלת פנים ייחודית ע״י צוות שחקנים, מוסיקאים ורקדנים שאינם חלק מההצגה. התיאטרון עצמו עבר הסבה משמעותית כדי לשוות לו מראה של מועדון לילה ברלינאי - "הקיט קאט קלאב", ועוצב מחדש כך שהבמה נמצאת במרכז והקהל יושב מסביב.
רכישת כרטיסים עד 1 בפברואר 2025. ב׳-ה׳ 19:30, ד׳, ש׳ 14:00.
כרטיסים: £30-£340. מגיל 13 ומעלה.
www.atgtickets.com/venues/kit-kat-club-at-the-playhouse

Next to Normal
Wyndham’s Theatre
Charing Cross Rd, WC2H 0DA

"כמעט נורמלי" מחזה שנחשב לפורץ דרך בז'אנר, והוא אחד הבודדים שזכו בפרס הפוליצר המכובד. המחזמר עלה בתיאטרון הדונמאר בעונה שעברה וכעת מתכונן למעבר לווסט אנד לתקופה מוגבלת של 14 שבועות, החל מ-18 ביוני. המחזמר עוסק בנושאים הקשורים לבריאות הנפש, חולי, אבל ואובדן, נושאים שלא מקובלים במחזות זמר. על אף הנושאים הללו יש גם לא מעט רגעים מצחיקים, ובעיקר שירים מעולים. הסגנון המוזיקלי של המחזמר נע בין רוק למוזיקה עכשווית, והבימוי טומן בחובו הפתעות מבריקות.
עד 21 בספטמבר 2024. ב׳-ש׳ 19:30, ה׳, ש׳ 14:30.
כרטיסים: £20-£125. מגיל 10 ומעלה, 10-16 בליווי מבוגר.
www.nexttonormal.com

For Black Boys Who Have Considered Suicide When the Hue Gets Too Heavy
Garrick Theatre
2 Charing Cross Rd, London WC2H 0HH
thegarricktheatre.co.uk

"עבור בנים שחשבו על התאבדות כאשר הגוון הופך כבד מדי" הוא מחזה משנת 2021 של רייאן קאלייס קמרון. המחזה בנוי כמעין מפגש שיח קבוצתי בין שישה צעירים שחורים בריטים. הוא בנוי בעיקר ממונולוגים על ההשלכות החברתיות של החיים כגבר שחור, ומשלב תנועה, ריקוד ושירה בווירטואוזיות מרשימה. הבימוי המבריק מעביר אותנו מנושא לנושא בין הדמויות השונות, תוך כדי שהוא בוחן את הקשיים, הציפיות מהסביבה, החינוך והתרבות בבית ובשכונה, ומציף חוויות הקשורות בזוגיות, מיניות ועוד שהם חוו. לעתים אלה לגמרי חוויות סותרות והפוכות, המשלימות את רב־גוניות החוויה הקולקטיבית. המחזה, שהיה מועמד לפרס אוליבייה, עלה ב־2021 ב־New Diorama Theatre, משם עבר ל־Royal Court, וכעת הוא מציג לזמן מוגבל.
כרטיסים: £20-£80. מגיל 15 ומעלה עד 1 ביוני 2024. ב׳-ש׳ 19:30, ה׳, ש׳ 14:30.

Witness for the Prosecution
County Hall, Belvedere Rd, London SE1 7GP
witnesscountyhall.com

דרמת בית משפט היסטורית מאת אגתה כריסטי. המחזה, שעלה לראשונה בלונדון בשנת 1953 ומגולל את סיפורו של לאונרד וול, בחור צעיר הנאשם ברצח של אלמנה עשירה אשר מורישה לו את הונה לאחר שהתפתחו בין השניים יחסי חברות קרובים. התהפוכות במחזה מתרחשות ברובן בבית המשפט ועל חבר המושבעים (שבנוי חלקית מקהל רוכשי הכרטיסים) מוטלת האחריות להכריע בדבר זכאותו של הנאשם. המחזה, בשילוב חווית הישיבה במבנה ההיסטורי המרשים שנחנך לראשונה בשנת 1922, מספק חווית תיאטרון בריטית אולטימטיבית.
מכירת כרטיסים עד מרץ 2025. ג׳-א׳ 19:30, ה׳, ש׳ 14:30.
כרטיסים: £15-£145. מגיל 10 ומעלה.

מוזיקה

Direct from Graceland: Elvis Exhibition
Arches London Bridge
8 Bermondsey St, London SE1 2ER

היישר מגרייסלנד – תערוכה שהיא חובה לחובבי מלך הרוק'נ'רול! לפני מספר חודשים נחתה אצלנו בעיר תערוכה מיוחדת שחוגגת את חייו של המלך הבלתי מעורער של הרוק'נ'רול אלביס פרסלי. בתערוכת הרטרוספקטיבה שממוקמת בסמוך לגשר לונדון, מוצגים פריטים מיוחדים ואותנטיים שהיו שייכים לאלביס.
כרטיסים: £20-£80. מגיל 15 ומעלה.
elvislondonbridge.co.uk

The Roots, De la Soul and the Pharcyde
Crystal Palace Bowl
London SE19 2BA

לאוהבי היפ־הופ, את המיני פסטיבל הזה אסור לפספס. "דה רוטס", להקת ההיפ־הופ הוותיקה והמשובחת (ולהקת הבית של ג'ימי פאלון) מגיעה להופעה במסגרת פסטיבל "South Facing", והיא תארח עוד שני הרכבים שהם אגדות ראפ מהניינטיז - "דה לה סול" ו־"דה פארסייד". אמנם את כולם כבר ראיתי בלייב בעבר, אבל את ההופעה הסופר גרובית והמחשמלת של "דה רוטס" לא אשכח בחיים. מעבר להצגת הרפרטואר המכובד והמשובח שלהם, הלהקה מבצעת מחוות לגדולי ההיפ־הופ בעיבודים חדשים ומעניינים שיגרמו לכם לקפוץ במקום באופן לא רצוני. זה לא סוד שהופעות של "דה רוטס" באירופה הן דבר נדיר שקורה אחת לכמה שנים ולכן צפוי שהכרטיסים ימכרו מהר, מומלץ לרכוש מבלי לחשוב פעמיים.
תאריך: 1 באוגוסט 2024. כרטיסים: החל מ־£49.
southfacingfestival.com/event/the-roots

Jose James Presents 1978
Ronnie Scott’s Jazz Club
47 Frith St, London W1D 4HT

חוזה ג'יימס הוא אחד ממוזיקאי הניאו־סול והאר'נ'בי הכי ג'אזיים והכי מוערכים בעולם. ג'יימס הוא זמר־יוצר ומפיק המוזיקלי מחונן, לאחרונה הוציא את אלבומו החדש והשנים־עשר במספר שנקרא "1978". את האלבום הזה הוא יצר בסגנון שמערב בין היפ־הופ לגדולי הסול, סאונד שמושפע ממרווין גיי, קווינסי ג'ונס וג'יי דילה. אל בימת מועדון הג'אז האייקוני Ronnie Scott’s יגיע חוזה ג'יימס במסגרת טור האלבום החדש ויופיע שתי הופעות, ערב אחרי ערב. מומלץ להזמין כרטיסים כבר עכשיו.
31 במאי - 1 ביוני. כרטיסים: £45–£60.

A Night with Janis Joplin the Musical
Peacock Theatre Holborn
Portugal St, London WC2A 2HT

המיוזיקל שנולד בברודווי, ניו־יורק, והסתובב בעולם מגיע ללונדון. אחרי ההצלחה של מחזות הזמר אודות חייהן של טינה טרנר ו־וויטני יוסטון, הגיע תורה של דמות מוזיקלית נשית גדולה מהחיים נוספת והיא ג'ניס ג'ופלין. סיפורה של מלכת הרוק, האייקון של הסיקסטיז, בעלת הקול האדיר והייחודי מגיע לווסט־אנד בקיץ הקרוב, וכולי תקווה שאכן המופע יעשה חסד עם המוזיקאית המנוחה ועם סיפורה המדהים והטראגי. שימו לב, המיוזיקל יעלה לזמן מוגבל.
תאריכים: 20 באוגוסט - 28 בספטמבר.
כרטיסים: החל מ־£18.

תערוכות

Frameless Immersive Art Experience
6 Marble Arch, London W1H 7AP

חוויה רב־חושית קבועה, הגדולה והמהנה ביותר בבריטניה. בא־רבע הגלריות שבתערוכה מוקרנים מגוון ציורים מפורסמים של המאסטרים הגדולים בסגנונות שונים ובליווי מוזיקה קלאסית ועכשווית סוחפת, תוך שימוש בכל קירות חלל התצוגה (ובחלק מהחללים גם ברצפה ובתקרה). היצירות משתחררות מהמסגרות שלהן ומשנות את הדרך בה אנו חווים אומנות קלאסית. התערוכה ממוקמת ליד תחנת Marble Arch, מתאימה לכל המשפחה, ומומלץ להקדיש לה כשעה וחצי עד שעתיים.
עד אפריל 2025. א׳-ה׳: 10.00-21.00 (כניסה אחרונה ב־19.00), שבת: 10.00-23.00 (כניסה אחרונה ב־21.00).
מומלץ לרכוש כרטיסים אונליין מראש. מחיר: מבוגרים: £27, ילדים: £17, ילדים מתחת לגיל 5: חינם.
frameless.com

Sargent and Fashion
Tate Britain
Millbank, London SW1P 4RG

ג'ון סינגר סרג'נט (1925–1856) הוא אמן דיוקנאות בינלאומי מפורסם, שנולד באיטליה להורים מצפון אמריקה. לאחר שהתגורר בפריז עד 1884, התיישב בלונדון מ־1885 וצייר דיוקנאות של לקוחותיו, שהיו מחוגי החברה הגבוהה של סוף המאה ה־19. האופנה שהייתה מרכזית בעבודותיו, חפפה לעלייתה של האופנה העילית בעולם. סרג'נט לא רק צייר את הלקוחות שלו - הוא גם ביים ועיצב אותם, ובתערוכה מעניינת זו מוצגות עבודותיו לצד דוגמאות של אופנה תקופתית, כולל בגדים מקוריים המתוארים בציוריו. התערוכה מקשרת בין מדיום ציור הדיוקנאות המבויים לבין האופנה של התקופה בה פעל.
עד 7 ביולי 2024. מחיר כרטיס למבוגר: £22. מנויים בטייט: חינם. שעות פתיחה: ה׳-א׳: 10:00-18:00.
כניסה אחרונה למוזיאון: 17:30. תחנת טיוב קרובה: Pimlico.
tate.org.uk/whats-on/tate-britain/sargent-and-fashion/exhibition-guide

Yinka Shonibare CBE: Suspended States
Serpentine South
Kensington Gardens, London W2 3XA

בגלריית סרפנטיין הדרומית שבהייד פארק, מוצגת תערוכת היחיד הראשונה בלונדון מזה יותר מ-20 שנה של אינקה שוניבארה, שנחשב בצדק לאחד מהאומנים ואוצרי האמנות החשובים ביותר כיום בבריטניה. הוא נולד וחי בלונדון, אך התחנך בניגריה. סימן ההיכר של האמנות של שוניבארה הוא בד האנקרה הצבעוני בו הוא משתמש כדי לחקור ולסמל את היחסים בין אירופה לאפריקה. הבדים האפריקאיים (אותם רכש בבריקסטון) מבוססים על דגם אינדונזי ועל טכניקת בטיק, אשר יוצרה בהולנד ובאנגליה ומצאה את דרכה למערב אפריקה, שם זכו הבדים לפופולריות רבה והיו לסימן גאווה בזהות האפריקאית הפוסט-קולוניאלית. התערוכה צבעונית, יפה ומומלצת.
עד 1 בספטמבר 2024. הכניסה חינם.
שעות פתיחה: ג׳-א׳, 10:00-18:00.
תחנת טיוב קרובה: Lancaster Gate/Hyde Park Corner.
serpentinegalleries.org/whats-on/yinka-shonibare-cbe-suspended-states

Photo London
Somerset House
Strand, London WC2R 1LA

כמדי שנה Photo London חוזרת בחודש מאי ומביאה את עבודות הצילום הטובות ביותר ללונדון. היריד הגדול מציג את מיטב היצירות ההיסטוריות והווינטג'יות, תוך שימוש בנקודות מבט חדשניות באמצעות המדיום הצילומי. היריד מארח מבחר גדול של סוכני צילום, גלריות מובילות בתחום הצילום, וגם גלריות צעירות המייצגות אומנים/צלמים בתחילת דרכם, והוא הזדמנות מצוינת לבחון מקרוב את ההתפתחות והדרך האמנותית של הצלמים. היריד כולל גם תערוכות ומיצבים מיוחדים, שיחות עם אומנים וצלמים, מפגשים וכן הכרזה על פרסים, ובראשם הפרס Photo London Master of Photography.
שעות: 13:00-20:00. כרטיס למבוגר: £35. סטודנט/נכים/גילאי 13-17: £24. ילדים מתחת לגיל 13: חינם.
תחנת טיוב קרובה: Charing Cross/Temple/Covent Garden.
photolondon.org/tickets

תערוכה קבוצתית נפלאה מוצגת בבארביקן, שעניינה טקסטיל, סיבים וחוטים. לא פחות מ- 50 אמנים בינלאומיים מצליחים לאתגר ולגרות את הצופים בעבודות בעלות קונסטרוקציות משוכללות. תוך שימוש בטכניקות ותיקות לצד חדשנות ומודרניות, הם מדמיינים מחדש את העולם באופן טקטאלי וחושני.

לטקסטיל תפקיד חשוב בחיינו; הוא מכסה ומגן עלינו ועל גופנו, מפעיל את חושינו, מעורר בנו זיכרונות, מייצג את האמונות שלנו ומשקף את הסיפורים שלנו שעוברים מדור לדור. אנו עטופים בבד מיד לאחר שאנחנו נולדים ונכרכים בבדים כאשר אנו מתים. כמדיום אמנותי, טקסטיל יכול לייצר שיח על ההנאות והכאבים של האדם, וכן להשפיע על המערכות הגדולות יותר שמעצבות את עולמנו. 

אמנות הטקסטיל

בתערוכה הגדולה הזו, 50 אמנים בינלאומיים בין-דוריים משתמשים בטקסטיל כדי להעביר רעיונות על כוח, התנגדות והישרדות. התערוכה נעה מיצירות אינטימיות בעבודת יד ועד למיצבי פיסול מונומנטליים. העבודות מציעות נרטיבים של אלימות, אימפריאליזם והדרה לצד סיפורים של חוסן, אהבה ותקווה.

מאז שנות ה-60, טקסטיל הפך יותר ויותר נוכח בפרקטיקות אמנותיות. זה משמעותי ומעניין כי מדיום הטקסטיל לא הוערך בהיסטוריה של תולדות האמנות המערבית. בניגוד ל"אמנות יפה", הטקסטיל נחשב ל"מלאכה" מגדרית נשית, אשר נדחקה לשוליים על ידי חוקרי אמנות בינלאומיים. בשל כך יצירות הטקסטיל לא נסחרו בשוק האמנות הבין לאומי ובבתי המכירות.

האמנים המציגים בתערוכה זו קוראים תיגר על הסיווגים הללו, ורותמים את המדיום כדי לדבר בעוצמה על סיפורים אינטימיים ויומיומיים ועל נרטיבים חברתיים-פוליטיים רחבים יותר באמצעות בדים, תפרים, קשרים וצמות. האמנים מתנגדים לקטלוג המסורתי של טקסטיל ופורצים את הגבולות המקובעים של המדיום הזה על ידי יצירת עבודות מופשטות או פיגורטיביות כדי להשמיע את קולם האישי והקולקטיבי. הם מסתמכים על ההיסטוריה החומרית של הטקסטיל על גווניה, כדי לחשוף רעיונות הקשורים למגדר, עבודה, ערך, אקולוגיה, דיכוי, מיצוי ומסחר.

האוצרות של התערוכה מאוד מעניינת - במקום היסטוריה כרונולוגית של אמנות הטקסטיל, התערוכה מאורגנת בדיאלוגים נושאיים בין אמנים  - על פני דורות ואזורים גיאוגרפיים  - כדי לחקור כיצד אמנים שונים אימצו טקסטיל כדי להביע ביקורת או מחאה. 

בין האמנים שמשתתפים בתערוכה ניתן למצוא מספר שמות מפורסמים  - שאת רובם פגשנו בסיורי הגלריות שלי בעיר במהלך השנים – כגון Jeffery Gibson, שתערוכה נפלאה שלו הוצגה לאחרונה ב Stephen Friedman gallery . עבודות משגעות בצבעוניותן המשלבות שזירת חרוזים מסורתית משבט אינדיאני. שמות נוספים: Sheila Hicks, Faith Ringgold, Louise Bourgeois, Judy Chicago, Tracey Emin ,Yinka Shonibare, Cecilia Vicuña, Magdalena Abakanowicz.

התערוכה מוצגת עד 26 במאי 2024

יש לרכוש כרטיסים אונליין בקישור הבא

אתר הבית של כלנית שכנר-לאופר

דף הפייסבוק של כלנית שכנר-לאופר

איזה כיף! תערוכת אמנות חדשה של האמנית ברברה קרוגר נפתחה בגלריית סרפנטיין בלונדון, ואני נרגשת לספר לכם עליה ועל האמנית הדגולה הזו, שהיא אחת האהובות עלי.

ברברה קרוגר (Barbara Kruger) היא אמנית יהודיה אמריקאית ופרופסור לאמנות חזותית באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ואמנית קונספטואלית מוערכת שעבודותיה, המוצגות בכל רחבי העולם, טעונות פוליטית ומעוררות מחשבה, וחוקרות לעתים קרובות סוגיות של כוח, זהות ותרבות הצריכה.

קרוגר עלתה לגדולה בשנות ה-80 עם השפה החזותית הייחודית שלה המשלבת טקסט מודגש בגופן
Futura Bold Oblique לבן על רקע אדום, על גבי תמונות שחור-לבן.
הסגנון הייחודי הזה משך את תשומת הלב של הצופים למסרים העוצמתיים שלה, והם אתגרו את
הצופים להטיל ספק בנורמות ואידיאולוגיות חברתיות.

אייקון פמיניסטי

הרקע של קרוגר כמעצבת גרפית והקריירה המוקדמת שלה בתעשיית המגזינים השפיעו רבות על
גישתה האמנותית. עבודותיה משלבות לעתים קרובות דימויים מנוכסים מתקשורת ההמונים, הפרסום והתרבות
הפופולרית, ויוצרות דיאלוג בין אמנות לשפה החזותית היומיומית המקיפה אותנו. בלונדון, שבה סצנת האמנות מגוונת ודינמית, עבודתה של קרוגר מהדהדת בקרב קהלים שמעריכים אמנות העוסקת בנושאים חברתיים עכשוויים. המיצבים שלה מזמינים את הצופים לבחון באופן ביקורתי את השפעת המדיה והפרסום על תפיסת
המציאות שלהם. העבודות של קרוגר מאתגרות סטריאוטיפים מגדריים ומטילות ספק בתפקידן של נשים בתקשורת, כך שמעבר להיותה אמנית גדולה, היא הפכה לאייקון פמיניסטי נשי.
האמנות של קרוגר מעוררת לעתים קרובות דיונים על מבני הכוח בחברה ומעודדת את הצופים
לשקול את תפקידיהם כצרכנים וכאזרחים, כך שצפייה בעבודותיה תמיד מספקת הזדמנות ייחודית להתעמק לא רק באמנות אלא לנסות להבין מהי הביקורת החברתית אותה ניסתה ברברה להעביר לצופה, ולשאול את עצמנו שאלות על תרבות הצריכה התרבותית שלנו.

מה מצפה לכם בתערוכה החדשה של קרוגר?

ברברה קרוגר, האמנית האמריקאית המוערכת הידועה בשילוב העוצמתי של דימויים ומילים, חוזרת
לסצנת האמנות הלונדונית לאחר למעלה משני עשורים עם תערוכת היחיד שלה, "חושבת עלייך. אני
מתכוונת אלי. אני מתכוונת אליך" (Thinking of You. I Mean Me. I Mean You) בגלריית סרפנטיין.
התערוכה כוללת מבחר ייחודי של מיצבים, תמונות סטילס +טקסט, לצד וידאו ועבודות סאונד סוחפים
שיצרה קרוגר.

אל תפספסו, או יותר נכון לא תוכלו להחמיץ, את "ללא כותרת (ללא תגובה)" (2020), מיצב וידאו בן
שלושה ערוצים הבוחן יצירה וצריכה של תוכן מקוון עכשווי.
בנוסף, קרוגר מציגה וידאו בשם "שידורים חוזרים" של יצירות אייקוניות משנות ה-80, תוך התאמתם
לחללים ספציפיים בתוך הגלריה.
"כשאני נכנסת לחלל, אני די יודעת איך אני רוצה לעסוק בו ואיך אני בוחרת למרחב את המשמעויות
של העבודה שלי", היא אומרת. חושב עליך. אני מתכוון אני. התכוונתי אליך. אינו שונה."

״הגוף שלך הוא שדה קרב״

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר היא בשימוש החוזר שלה ב"הגוף שלך הוא שדה קרב" לאורך
עבודות הקולאז' החדשות שלה. ( “your body is a battleground”) זה נעשה במקור על ידי האמנית
בשנת 1989, באותה תקופה, הוא עסק בבחירת נשים ובמאבק לחופש הרבייה, מאבק שמתנהל עד
היום. אבל האופן בו היא חוזרת אל העבודה ומשלבת דימויים עכשוויים- היא למעשה יוצרת עבודה
חדשה, נועזת המשמיעה את קולה כאמנית פמיניסטית שמהדהדת את הנושא של "הגוף" הנשי,
אלימות פיזית, מינית כנגד נשים, המאבק של נשים לעשות הפלה/או לקבל סיוע בפריון .
"חושב עליך. אני מתכוון אליי. אני מתכוון אליך." מבטיחה למבקרים חקירה דינמית של ההשפעה
המתמשכת של קרוגר, ומציעה לצופים חוויה שובת לב בצומת של אמנות, טכנולוגיה והשתקפות
חברתית.

אל תחמיצו אם אתם בלונדון בין פברואר למרץ 2024!

כל המידע על תערוכת האמנות של ברברה קרוגר:

מתי: מה-1 בפברואר עד ה-17 במרץ 2024.
איפה: גלריית סרפנטיין (Serpentine Galleries).
שעות פעילות: כל יום בין השעות 10:00-18:00, למעט יום שני, בהן הגלריה סגורה.
תחנת טיוב קרובה: Lancaster Gate.
מחיר: חינם. אך יש להזמין כרטיסים מראש לפי תאריך באתר דרך הקישור הבא.

כלנית - סיורי גלריות בלונדון
calanit.sc@gmail.com
calanit_gallerytours באינסטגרם

אין אדם שלא מכיר את יוקו אונו, בעיקר בזכות הקשר שלה עם המוזיקאי האגדי ג'ון לנון מהביטלס. אך התערוכה החדשה של אונו בטייט מודרן בלונדון, באה להזכיר שעם כל הכבוד לג'ון לנון, לאונו יש תרומה משמעותית וגדולה לעולם האמנות, וקריירה מרשימה משל עצמה.

מי את יוקו אונו

יוקו אונו (Yoko Ono) היא אמנית מולטימדיה יפנית, זמרת ופעילת שלום שתרמה תרומה משמעותית
לעולם האמנות. היא נולדה ב-18 בפברואר 1933 בטוקיו, יפן, וזכתה לתהילה בינלאומית בזכות האמנות האוונגרדית והניסיונית שלה, כמו גם בקשר שלה עם המוזיקאי האגדי ג'ון לנון מהביטלס.
במסגרת סיורי האמנות שלי בלונדון, יוצא לי לא פעם להיתקל בעבודותיה של יוקו אונו אשר מוצגות בגלריות ובמוזיאונים שונים בעיר, מה שהופך אותה לדמות ראויה לציון בסצנת האמנות העכשווית.

כמה היבטים מעניינים באמנות של יוקו אונו

אמנות מושגית:

יוקו אונו מזוהה לעתים קרובות עם תנועת Fluxus ונחשבת לחלוצה של אמנות מושגית.
עבודותיה כוללות לעתים קרובות מושגים ורעיונות מעוררי מחשבה, ומאתגרים תפיסות מסורתיות של אמנות. היא נוהגת ליצור מיצבים, הופעות ויצירות אינטראקטיביות המעודדות השתתפות ומעורבות של הצופים.

"Cut Piece":

אחד מקטעי הביצוע המפורסמים ביותר של יוקו אונו הוא "Cut Piece", שבו היא יושבת על הבמה
ומזמינה את הקהל לגשת ולחתוך חלקים מבגדיה.
עבודה רבת עוצמה זו חוקרת נושאים של פגיעות, אמון ויחסים בין האמן לקהל.

שיתוף הפעולה עם ג'ון לנון:

מערכת היחסים של יוקו אונו עם ג'ון לנון מתועדת היטב במוזיקה ובאמנות, ופרויקטים שיתופיים
שלהם טשטשו לעתים קרובות את הגבול בין מוזיקה, אמנות פרפורמנס ואקטיביזם.
גם בתערוכה החדשה שלה, אי אפשר שלא לחשוב או להתמקד בקשר היצירתי המשותף והאהבה
שהייתה בין בני הזוג, שמורגשת כמובן בלא מעט יצירות.

Imagine Peace Tower:

למרות שאינו ממוקם בלונדון, "Imagine Peace Tower" של יוקו אונו ברייקיאוויק, בירת איסלנד, הוא
מגדל שמקרין אור לשמיים אשר נחשב יצירת אמנות חיצונית בולטת שמעבירה מסר של שלום.
הוא גם נוגע במחויבותה של אונו לאקטיביזם ומשפיע על הביטוי האמנותי שלה מעבר לגבולות
היצירה המקובלות.

השפעה על אמנות פמיניסטית:

עבודתה של יוקו אונו הייתה משמעותית גם בהקשר של אמנות פמיניסטית.
באמצעות עבודותיה ניתן לדון בחקר הזהות הנשית שלה ובאתגרים העומדים בפני נשים בעולם
האמנות.

מה מצפה לכם בתערוכה החדשה של יוקו אונו בלונדון

התערוכה "יוקו אונו: מוזיקת הנפש" (באנגלית – Yoko Ono: Music of the Mind) חוגגת את תרומתה החלוצית של אונו לאמנות מושגית המקדמת ומשלבת מוזיקה, קולנוע ואמנות.
התערוכה משתרעת על פני שבעה עשורים, ומציגה רגעי מפתח מהקריירה המשפיעה של אונו, כולל
שנותיה בלונדון בהן שיתפה פעולה עם ג'ון לנון – מה שאומר שהרבה חובבי ביטלס עומדים להגיע לכאן לצד הרבה סקרנים ואוהבי אמנות.

התערוכה כוללית יותר מ-200 יצירות שונות שיצרה אונו במהלך השנים, החל מיצירות אייקוניות כמו
Cut Piece (1964) ועד לסרט מס' 4 (תחתית) (1966-67) השנוי במחלוקת, המשמש כ'עצומה
לשלום'.

המשתתפים יכולים לקחת חלק אקטיבי ביצירותיה של אונו, כמו בעץ המשאלות המפורסם של אונו,
שם תוכלו לכתוב את משאלותיכם על פתק ולהדביק על העץ. עץ המשאלות הפך למעין מנהג קבוע של אונו כמעט בכל תערוכה שהיא יוצרת ברחבי העולם: הוא זכה לפרסום רב ואף הפך למעין "אטרקציה אמנותית"-
כאשר התערוכה נסגרת, כל הפתקים נשלחים לאחסון תמידי במגדל השלום ברייקיאוויק בו הם נטמנים לצד עוד המון פתקים שנאספו מכל עצי המשאלות שיצרה אונו במהלך השנים.

התערוכה לא רק נותנת מחווה לאונו ומדגישה את השפעתה המתמשכת על סצנת האמנות העכשווית, אלא גם חושפת לקהל צד אחר ומרהיב באונו שהוא לא הכיר, הרבה מעבר היותה הפרטנרית של ג'ון לנון כל כך הרבה שנים, וזו הסיבה שאני ממליצה לכם לא לפספס אותה אם אתם בעיר בין פברואר לספטמבר 2024!

מתי: מה-15 בפברואר עד ה-1 בספטמבר 2024.
איפה: מוזיאון טייט מודרן (Tate Modern).
שעות פעילות: כל יום 10:00-18:00.
תחנת טיוב קרובה: Southwark.
מחיר: 22 ליש"ט. לרכישת כרטיסים לחצו כאן.

כלנית - סיורי גלריות בלונדון
calanit.sc@gmail.com
calanit_gallerytours באינסטגרם

קראו גם: תערוכות וחוויות אמנותיות לחודש ינואר הקר

the strand 180: UVA — Synchronicity

מדי שנה, בדרך כלל לקראת חג המולד, נפתחת בגלריית 180 The Strand, תערוכה אינטראקטיבית אורקולית, המזמינה את הקהל לבחון את הוידאוארט הרב-חושי הזה בחלל בו הוא מוצג. גם הפעם, זהו המופע הסוחף ביותר בלונדון כרגע, לדעתי. התערוכה, הכוללת שמונה יצירות חווייתיות בקנה מידה גדול, הופכת את החללים הקרקעים של האולפנים בגלריה הזו לחללי תצוגה מדהימים עם יצירות אור, צליל וקינטיות באופן  המאתגר את תפיסת המציאות שלנו.

שם התערוכה, Synchronicity ,נלקח מיצירותיו של קארל יונג, הפסיכיאטר המפורסם. סינכרוניות מתייחסת לצירופי מקרים משמעותיים שאין ביניהם קשר סיבתי או לא ניתן להסביר בצורה מספקת על ידי רציונליות מדעית בלבד. 

 להזמנת כרטיסים

התערוכה מציגה עד 28 בינואר 2024.

תערוכה רב חושית לילדים ונוער (בהשפעת האינסטגרם והטיקטוק) 

היא תערוכה ייחודית החוקרת את הקשר העמוק בין אמנות לרגשות, באמצעות המדיום הכובש של אמנות מתנפחת. מוזיאון הבלונים מציג את פרויקט האמנות החדש הזה בחלל ההיסטורי של Old Billingsgate.

המיצבים אינם יצירות אמנות פשוטות אלא כלי רגש אמיתיים המנחים את המבקר לעולם תוסס ואינטנסיבי. כל יצירה נועדה לעורר דיאלוג אינטימי עם הרגשות של האדם, לספק תובנה ייחודית למורכבות החוויה האנושית. בתערוכה מציגים עשרים אמנים שונים המפרשים ומציגים עבודות הקשורות לרגשות או התנהגויות ספציפיות המושפעות מהם. הרגשות שנחקרו משתנים מאוד : מתחושות של פחד, סקרנות, תסכול, הפתעה, שמחה.

ממיצבים מונומנטליים העולים בצורה מלכותית בחלל התצוגה ועד לעבודות אינטימיות יותר המערבות את המבקר בדיאלוג אישי, התערוכה מציעה סקירה מקיפה על מגוון הגישות האמנותיות. הכניסה ששונתה מאת סטיב מסאם, המיצב הקינטי הסוחף ELECTRIC MOONS מאת כריסטופר באודר, והמבנה הנדיף המדהים מאת ג'ראלדו זמפרוני תורמים להגדרת החוויה הזו. בהקשר הסאונד, העבודה המסקרנת של Thom Kubli Black Hole Horizon, שבה נראה שהסאונד לכוד בבועות צפות, מוסיפה מימד נוסף. הצופים מוזמנים לשחק, לגעת ולשקוע באווירה עם אפקטים ויזואליים מהפנטים, כמו אלה שיצרה מירנדה מקרוף, ולפגוש את היצורים המפלצתיים והקסומים, הסכסוכים והמשובבים של האמן מוטומיצ'י נקאמורה. בואו לחוות את שילובי הצבעים האינסופיים שיצירתה של קרינה סמיגלה-בובינסקי מזמינה ליצור ולהתחמם במשחק האור ליצירתו של האמן אלכס שודר, "הדבר השלישי".

למי שטרם ביקרה בחויה הרב חושית של תערוכת הבועות/בלונים בסיטי, ממליצה לקחת את הילדים מתאים עד לגיל 12 .

Bubble 

St Pancras International Christmas Tree

אני ממליצה מאד ללכת ולראות עם הילדים אינסטליישן חדש ומרשים בתחנת הרכבת St Pancras. מדובר בעץ מולד מקסים העשוי מספרים . יצירת המופת הזו, אשר גובהה 12 מטר, היא לא רק יצירת חג מולד חגיגית, זוהי מעין ארץ פלאות ספרותית בהשראת הממלכות הקסומות שנוצרו על ידי סופרים שונים. 

העץ כולל עיצוב גחמני עם גרם מדרגות מתפתל ו-270 מדפים המעוטרים למעלה מ-3,800 ספרים מצוירים ביד, כולל קלאסיקות נצחיות כמו Christmas Carol של צ'ארלס דיקנס וה- "אריה, המכשפה וארון הבגדים" של סי. אס. לואיס.

בתוך העץ המפואר הזה ישנן שמונה פינות נעימות בהן המבקרים, צעירים ומבוגרים, יכולים לשבת ולחוות את קסם העץ והחג. כל דוכן מצויד ברמקולים המאפשרים לבחור קטע של כחמש דקות מתוך ספר שמע (audiobook), שסופק על ידי הוצאת  Penguin Books. אפשר לבחור קטע מתוך מבחר של שישה עשר קטעי אודיו שונים מאת מחברים כמו צ'ארלס דיקנס, ביאטריקס פוטר, זיידי סמית' ועוד. זוהי אטרקציה חינמית מושלמת למשפחות, אשר יכולה גם להיות אתנחתא מרגיעה במסע שלכם דרך סנט פנקראס...

תערוכה קבוצתית של אמנים צעירים מתחילים וחדשים , במרכז לאמנויות קמדן.

Contemporaries  Newהיא תערוכה שנתית, המאגדת השנה 55 מהבוגרים האחרונים המלהיבים מבתי הספר לאמנות בבריטניה, וחוזרת למרכז לאמנות קמדן לאחר 20 שנה בה הוצגה במקומות אחרים בלונדון. התערוכה כוללת אמנים שעובדים בציור, מיצג, טקסטיל ווידאו, ניתן למצוא שם עבודות העוסקות סביב מצוקת האקלים ועד לטקסים פגאניים. זוהי קשת רחבה של כמה מהאמנים המתפתחים המובילים בבריטניה בתערוכה המהווה פלטפורמה יוקרתית ונחשבת  כבר 75 שנה בשוק האמנות הבריטי.

הכניסה לתערוכה- חופשית. 

New Contemporaries at Camden Arts Centre. 19 January-14 April

תערוכה חדשה וגדולה החוקרת את כוחה של "המתיקות" שאין לעמוד בפניה בתרבות העכשווית.

מאימוג'ים לממים באינטרנט, משחקי וידאו ועד צעצועי קטיפה, אוכל ועד עיצוב רובוטי חביב, החמודות השתלטה על העולם שלנו. אבל איך משהו כל כך מקסים ולכאורה לא מזיק - חיות מקסימות עם עיני איילה, תינוקות שמנמנים בעלי לחיים, פרחים, לבבות, כוכבים, ממתקים ועוד מוטיבים רומנטיים כאלה - זכו לתשומת לב ההמונים ולמשיכה כזו בין לאומית?

CUTE מפגישה בין יצירות אמנות עכשוויות, כולל עבודות אמנות חדשות של אומני ה Summerset House   ותופעות תרבותיות כמו מוזיקה, אופנה, צעצועים, משחקי וידאו ומדיה חברתית.

בתערוכה חדשה זו הבוחנת את חיבוק העולם של תרבות "החמוד/המתוק" וכיצד היא הפכה למדד כה משפיע של זמננו. התערוכה  מבקשת לפרום את המטען הרגשי של החמודות, לחשוף את כוחה ואת הפוטנציאל יוצא הדופן והמורכב שלה ולהעלות שאלות הקשורות לדור העכשווי שרודף אחר דימויים מתוקים אולי כרצון לאקסקפיזם מן המציאות המורכבת בה אנו חיים.

התערוכה מציגה בין 25 בינואר-14 אפריל

Cute

תערוכה של עבודות זוכוכית -מאסטרי זכוכית: לב הזכוכית ב-Two Temple Place

התערוכה מציגה לראשונה יצירות נדירות מאוספים מרכזיים בבריטניה וחוגגת את "התכונות הייחודיות של חומר הגלם המדהים הזה: הזכוכית"

תערוכת "לב הזכוכית"  יגרום לך לחשוב שוב על זכוכית בזמן שאנו חוקרים כיצד היא האירה והכילה נרטיבים ורעיונות אנושיים.

הזדמנות להעריך את היופי והמגוון של יוצרים שעובדים עם זכוכית, עם יותר מ 100 יצירות המשתרעות על פני 170 שנים. התערוכה מציגה עבודות זכוכית קדומות לצד אמני-זכוכית  עכשוויים. בין אם מדובר בשימור מסורות וטכניקות בסכנת הכחדה, או התמודדות עם נושאים כמו זיהום ים ותרבות הפאב של פנג'אבי דסי במידלנדס, זוהי תערוכה נדירה אשר נפתחת בקרוב בלונדון. 

התערוכה תוצג מ-27 בינואר- 21 באפריל 

לאוהבי קרמיקה וכדרות על סוגיה, ממליצה מאוד לרוץ לראות את תערוכת היחיד של האמן היפאני Masaomi Yasunaga בגלרית ליסון המצויינת :

התערוכה כוללת למעלה מ-80 יצירות של האמן, החל מפסלים בקנה מידה גדול ועד לכלים מיניאטורים מורכבים.

יאסונגה קורא תיגר על מסורות יפניות קונבנציונליות במדיום הקרמי הכולל הכנסת קרמיקה לא פונקציונלית לצד שילוב חומר הזיגוג כחומר העיקרי שלו ולא חימר ולעתים קרובות משלב אותו עם אלמנטים גולמיים כגון סלעים שלמים, מתכות ,אבקות זכוכית, גרניט, לבנים, עלי כסף ואז שורף אותם בתנור הקרמי בטמפרטורות גבוהות מאוד. לבסוף- הצורות המתקבלות נראות מעוצבות באופן אורגני על ידי כוחות הטבע ולא באופן מלאכותי כאשר החומר עובר שינויים פיזיים הנגרמים על ידי החום האינטנסיבי של התנור.

התערוכה מוצגת עד 10 בפברואר

https://www.lissongallery.com/exhibitions/masaomi-yasunaga-faec3e01-0150-4da3-9d26-

אנטוני גורמלי, אשר נולד בלונדון ב-1950, הוא פסל ושרטט בריטי הידוע בעיקר בזכות עבודתו עם צורות
אנושיות, אותן יצר בעיקר מיציקות של גופו העירום. אנטוני גורמלי זוכה להערכה רבה בעולם האמנות בזכות
הפסלים, המיצבים ויצירות האמנות הציבוריות שלו שחוקרות את היחס בין גוף האדם לחלל ולסביבה. גורמלי
בונה פסלים, בעיקר מברזל ופלדה, והופך את הצלליות הניתנות לזיהוי לסבך מופשט של צורות אדריכליות.

״בונקרים אינטימיים״

בכניסה לגלריה פוגשים את הפסל הראשון: דגם בטון לבן שמסמלת גוף של בן אדם. שמונה מהפסלים הללו
נמצאים ברחבי גלריה, מהחצר ועד למסדרון הגלריה. כל אחד מהם שונה, אך דומה באופן מופשט לאדם –
בפסל ישנו חריץ מרובע שדרכו ניתן להציץ לתוך הדמות, והוא למעשה הפה של הדמות. גורמלי מציין שאלו
הם "בונקרים אינטימיים", קונספט קצת מטריד בקולקציה הזו. כפי שגורמלי אמר, "המקום היחיד שבו אנחנו
יכולים למצוא חופש אמיתי הוא בתוך האפלה האינסופית של הגוף…" עבודות אלו מעוררות ומגלמות את
החלל אליו כולנו נכנסים ברגע שאנו עוצמים את עינינו.

כאמור, גוף האדם הוא נושא התערוכה. בכל חדר תמצאו תפיסה שונה של גופים שפוסלו באמצעות חימר,
ברזל, בטון ופלדה, אשר משמשים את גרומלי ביצירת הפסלים הפנומנליים והגדולים הללו בקריצה לעידן
התעשייתי. הפסלים דורשים תשומת לב - בהתחלה הם נראים מבלבלים ומופשטים, אבל אז מזהים את
הדמויות האנושיות.

באחד החדרים מוצג סרטון מרתק של שמונה-עשרה דקות שמסביר את גוף היצירה ונותן תובנה רבה יותר
לגבי כוונותיו של גורמלי וכיצד הוא מתחשב בזהות ובשייכות. הסרט מציג גם את התהליך המורכב והארוך של
יצירת הפסלים מחומרי הגלם ועד היצירה הסופית. הייתי מציע לחזור לראות את הפסלים לאחר הצפייה
בסרטון, מכיוון שהוא מציג את הפסלים באור חדש ומעניין.

234 דמויות

החלק האהוב עלי בתערוכה היה ה- Resting Place (2023). כשנכנסים לחדר זה לראשונה נתקלים בפסלים
שנראים כמו מבנים, אבל במבט מעמיק יותר, מדובר למעשה ב-234 דמויות המורכבות מלבני חימר שרופות
המסודרות על פני רצפת הגלריה במגוון תנוחות. ניתן לשוטט בין הדמויות ולהסתכל מקרוב על כל אחת.
היכולת להתקרב כל כך אל היצירות אפשרה לי להעריך ולחקור את היצירות ברמה אישית יותר ולזהות
סימנים או טביעות ידיים על החומרים, מה שמזכיר את כמות העבודה העצומה הכרוכה ביצירה הזו.

התערוכה אינה גדולה, אבל בהחלט יכולה למלא שעה של תצפית על הפסלים . אין ספק שזו תערוכה
מסקרנת החוקרת בצורה מרעננת את שאלת הזהות האישית, הזהות האנושית מול תפיסת הגוף.

התערוכה מוצגת עד 28 בינואר 2024 בגלריית White Cube Bermondsey
144 – 152 Bermondsey Street, London SE1 3TQ כתובת:
שעות פעילות: ימי ג'-שבת 10:00-18:00 , ימי א'-12:00-18:00

הכותבת , אמנית וצלמת, מקיימת סיורי בוטיק בגלריות ובתי מכירות לאמנות בלונדון לקבוצות וליחידים לפי הזמנה:

לפרטים והרשמה

עמוד פייסבוק: www.facebook.com/calanitgallerytours

אימייל: calanit.sc@gmail.com

אינסטגרם:  https://www.instagram.com/calanit_gallerytours/

קראו גם על התערוכה של הוקני בגלריית הפורטרטים הלאומית

סקרתי וכתבתי כבר רבות אודות האמן הבריטי המצוין, הסלבריטאי בן ה- 86, במגזין עלונדון ובבלוג האישי שלי במהלך השנים. ועדיין, כשנפתחת תערוכה חדשה של הוקני יש בהחלט למה לצפות! התערוכה של הוקני בנשיונל פורטריט גלרי (National Portrait Gallery) חוזרת לפשטות הקיימת בעבודותיו, ולתחושת האינטימיות שנוצרת בין רישומיו. 

"ציור מהחיים" (Drawing from Life) בנשיונל פורטרט גלרי, מציגה לראשונה למעלה מ- 30 פורטרטים, שחלקם נוצר בסטודיו של הוקני בנורמנדי, צרפת, בין השנים 2021 ו- 2022. התערוכה הינה למעשה רטרוספקטיבה של דיוויד הוקני לדיוקנאות שיצר במשך משנות החמישים ועד היום. היא הוצגה לזמן קצר בשנת 2020 לפני הסגרים בתקופת הקורונה, וכעת היא מוצגת שוב ומתעדכנת במספר ציורים חדשים. הרטרוספקטיבה מוקדשת לעבודות אייקוניות של הוקני, בהם השתמש במדיומים שונים כגון קולאז' צילום, רישומי -דיו, ליטוגרפיה, תחריט צבעי -עיפרון רישום בעפרון וציורים על גבי אייפד.

השראה מהמאסטרים הגדולים

התערוכה חוקרת את עבודתו של האמן הפורה, דרך דיוקנאותיו האינטימיים של חמישה מודלים עיקריים: אימו, סיליה בירטוול, גרגורי אוונס, מוריס פיין והאמן עצמו. בין העבודות, ניתן למצוא את השפעותיהם של המאסטרים הגדולים על הוקני. כך למשל, ברישומים שיצר בפריז בין 1973 ל-1975, הקונטור והביטחון של הקו של הוקני מושפעים מהאמן הצרפתי הניאו-קלסיקאי אינגרס מהמאה ה-19. אלו פשוט רישומים מהפנטים - אין בהם סימן סורר אחד, אפילו בין סבך הקווים המתארים את שערו של בירטוול או את שערה של אימו וארשת הפנים שלהם.

אסור לפספס את צמד ההדפסים היפיפיים שהוקני יצר כהומאז' לפיקאסו לאחר מותו בשנת 1973, וניכר לראות את השפעתו הסגנונית עליו.  

לא רק פורטרטים רשמיים

עבודות חזקות במיוחד תמצאו בחדרים בהם נמצאים רישומים ותחריטים של אימו של הוקני ואוצר התערוכות שלו , מר גרגורי אוונס. כמן כן, בין העבודות החדשות בתערוכה מוצג פורטרט חדש של הזמר הארי סטיילס ורישומי פורטרט של בן זוגו של הוקני,  Jean Pierre Goncalves de Lima. מעבר לפורטרטים היותר רשמיים של המודלים שלו, הוקני תיעד את מערכות היחסים שלו בדרכים רבות אחרות, כולל הזמנות למופעים וארוחות ערב עם חברים, ספרי סקיצות, ודיוקן עצמי הבנוי מפילם פולרואיד ששלח מלוס אנג'לס כגלויה לחברו שמתגורר בלונדון. 

רישומי שנות השבעים של דייוויד הוקני הם פשוט יוצאים מן הכלל! ביניהם, ניתן למצוא את עיצובי ההזמנה שלו לסיליה בירטוול, אמנית הטקסטיל שהוקני צייר במשך יותר מ-50 שנה, שם גם תמצאו את הסקיצה המשובחת ביותר שלה, שנעשתה במהלך ארוחת צהריים במסעדת לנגנ’ס בראסרי באפריל 1970.

חזרה לפורטרטים

התערוכה מסמנת את חזרתו של הוקני לצייר פורטרטים, לאחר שבשנים האחרונות התמקד בעיקר בציורי נוף מנורמנדי, שם הוא חולק את זמנו בשנים האחרונות. כל פורטרט שנמצא בתערוכה הנו רישום מודל ישיר על הקנבס ללא הכנה מראש או סקיצה מקדימה. ניתן להשתאות מהטכניקה שלו ומיומנותו הגבוהה ביחד עם הוירטואוזיות של רישום הקו על גבי הנייר, הקנבס או האייפד. 

הוקני מספר שהוא אהב לצייר מגיל מוקדם מאוד ותמיד התהלך עם מחברת סקיצות במעיל. בשנים האחרונות, האייפד החליף את המחברת... הוא מעיד: "פני האדם מקבילות לטבע ומכאן באה הסקרנות שלי לשבת ולצייר את אותם שינויים."

אני ממליצה בחום ללכת ולבקר בתערוכה לפני שתיסגר. הוקני נמצא במיטבו כשהוא מול המודל שלו, ומעטים הם האמנים שיכולים להשתוות אליו בטריטוריה זו.

פרטים נוספים

התערוכה מוצגת עד 21 בינואר 2024 ב- National Portrait Gallery.

St Martin’s Place, London, WC2H 0HE 

שעות פעילות א'-ה'  :10:30-18:00

ימי שישי ושבת: 10:30-21:00

מחיר כרטיס: £21.00 / £23.50

הכותבת , אמנית וצלמת, מקיימת סיורי בוטיק בגלריות ובתי מכירות לאמנות בלונדון לקבוצות וליחידים לפי הזמנה:

לפרטים והרשמה

עמוד פייסבוק

אימייל calanit.sc@gmail.com

אינסטגרם

תערוכה בלונדון: AYOI KUSAMA: INFINITY MIRROR ROOM

תערוכה חדשה של אמן הרחוב באנסקי The Art of Bansky

תערוכת יחיד חדשה ברויאל אקדמי אוף ארט (Royal Academy of Art) של האמן הבריטי הסלברטאי דיויד הוקני - בוא האביב, נורמנדי, 2020

מת'יו בארני – "מעוז" (Matthew Barney: Redoubt' at the Hayward Gallery)

RYOJI IKEDA

כמות מסחררת של פרטים

פרטי התערוכה

הסיורים הקבוצתיים הקרובים של כלנית בלונדון: