דוד בן?גוריון אמר פעם שכדי להיות ריאליסט בישראל צריך להאמין בניסים, ואכן, את הצלחתה של אומת הסטארט?אפ והשפעותיה על העולם ניתן להגדיר כנס. אם תלכו ברחוב הראשי של עמק הסיליקון בקליפורניה, לדוגמה, תוכלו לשמוע עברית מכל עבר. עובדים שם, לפי הערכות, אלפי ישראלים בתפקידי מפתח בחברות הגדולות וגם בחברות הזנק כחול?לבן. ב?Tech City, המקבילה הלונדונית לעמק הסיליקון, מספרן של חברות ההיי?טק הישראליות הוא אמנם מצומצם יחסית, אך נראה שהמצב במגמת שינוי ותאוצה.
קרקע פורייה לחדשנות טכנולוגית
לא מעט ישראלים מגיעים לכאן כדי לחפש משקיעים או שותפים עסקיים. עבורם, לונדון מהווה מרכז עולמי עם חיבור של פיננסים, היי?טק ושוק מקומי גדול שצמא לחידושים, וגישה לשוק האירופאי והעולמי. התנועה זורמת גם בכיוון ההפוך, כשמשקיעים בריטים מגיעים לישראל ורואים בה קרקע פורייה לחדשנות טכנולוגית.
רק במרץ האחרון, ביקר בארץ המדען הראשי של ממשלת בריטניה, סר מארק וולפורט, יחד עם משלחת של חוקרים ואנשי עסקים בריטים. טרם ביקורו, פרסם וולפורט מאמר בהארץ, שבו הדף טענות לחרם אקדמי על ישראל וטען כי חברות ואוניברסיטאות בריטיות נלהבות לשתף פעולה עם אומת הסטארט?אפ, לטובת שתי המדינות והקהילה המדעית כולה.
מבין הגופים הרשמיים שמעודדים את הידוק הקשרים בין המדינות, ניתן למנות את מרכז הטכנולוגיה בשגרירות בריטניה בישראל (UK Israel Tech Hub), מכון הייצוא ושגרירות ישראל בבריטניה. ובין החברות הישראליות הבולטות שכבר פועלות בממלכה אפשר לציין את מיי סופרמרקט, המאפשרת למשתמשים לחסוך כסף על ידי השוואת סל הקניות בין רשתות הגדולות; גט טקסי, שמציעה אפליקציה נוחה להזמנת מוניות; איזיבוב, המלווה הסיטונאית המקוונת הגדולה בבריטניה, שמסוגלת לבצע ניתוח פיננסי מהיר כדי להחליט אם להעניק לעסק אשראי.
מתפוח הזהב לאפל
ישראל נחשבת לשיאנית במספר חברות הסטארט?אפ לנפש מאשר בכל מדינה אחרת, שמצליחות לגייס מיליארדי פאונד בשנה, והיא המובילה בעולם באחוזי הכלכלה המוזרמים למחקר ופיתוח. כדי להבין מה מקור ההצלחה, אפשר לחזור אחורה בזמן לתקופת התיישבות המחודשת לפני קום המדינה, כשהחלוצים עיבדו אדמות שלא יועדו לחקלאות, ייבשו ביצות והצליחו ליצור יש מאין. אותן אדמות הפכו לפרדסים, שהניבו פירות מוזהבים ויוצאו לאירופה תחת המותג תפוזי ג’אפה.
מקור אחר ליזמות הישראלית עשוי להימצא בארגוני המחתרת הצבאיים, שבהם התפתחה תרבות של אלתור, אחריות אישית, רעות, חוצפה וביצועיות עד להשגת היעד. אלו הם ערכים שהפכו לערכי היסוד של צהל, התעשייה הצבאית והאווירית ומפאת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית), שיצרו פיתוחים ייחודיים, כגון מטוס הלביא, החץ, לווייני עמוס ולאחרונה כיפת ברזל. לכך אפשר לצרף את היחידות הטכנולוגיות, כמו 8200, שמהוות חממה להעשרה וגיבוש טובי המוחות. ואכן, אלפי יוצאי פרויקטים ויחידות אלו מהווים כיום את עמוד השדרה של ההיי?טק הישראלי.
רשת חברתית עוד לפני הפייסבוק
אחת מנקודות הציון החשובות בהיסטוריה הטכנולוגית הישראלית הייתה ב?1996, כשארבעה צעירים, שניים מהם אפילו לא סיימו תיכון, החליטו למצוא רעיון לפיתוח תוכנה אינטרנטית. כעבור שלושה חודשים, הביטו בהשתוממות אמנון עמיר, ספי ויגיסר, אריק ורדי ויאיר גולדפינגר ביצירתם על מסך המחשב – הגרסה הראשונה של ICQ. התוכנה המהפכנית חיברה בין משתמשים מכל העולם, שאיתם ניתן היה להחליף מסרים מידיים, ולמעשה הייתה הרשת החברתית הראשונה בעולם, הרבה לפני פייסבוק.
החברה שלהם נקראה מיראביליס והמשקיע העיקרי היה אביו של אחד מהם – יוסי ורדי. ורדי עבד בין היתר ברפאל והקים יחד עם חמישה שותפים את טכמ ב?1969, שלימים תגדל להיות נס טכנולוגיות. בעזרת קשריו בתעשייה, הוא נפגש עם מנהלי חברות הטכנולוגיה הגדולות דאז והציג בפניהם את הגרפים המרשימים של מספר המשתמשים ההולך וגדל של התוכנה. תמורת התוכנה הוא קיבל הצעות של עשרות מיליונים, אך על אף הסיכון הוא סירב, עד שהגיעה ההצעה של AOL וכותרות העיתונים בישרו על האקזיט המשמעותי הראשון – חברת טכנולוגיה שנמכרה תמורת 407 מיליון דולר. כולם אז הבינו את הפוטנציאל הגלום בעידן האינטרנט והטכנולוגיה.
עד היום מחבר יוסי ורדי בין חברות למשקיעים כמשתתף ומארגן אירועי נטוורקינג ברחבי העולם, וגם בלונדון. אחד מהם הוא כנס בשם unBound Digital, שהתקיים בלונדון ברידג’ בנובמבר האחרון, ובו ורדי עמד בראשו.
מודו חוזר לאופנה
פירות ההצלחה נקטפים לעיתים דווקא בעקבות כישלונות. דב מורן ידוע בזכות המצאת הדיסק?און?קי, ששינתה את העולם. באחד מפרסי ההוקרה שקיבל, מורן סיפר כי הרעיון נולד בעקבות ניסיון לפתור בעיה. לפני פרזנטציה חשובה התקלקל המחשב שלי והבטחתי לעצמי שלא אגיע למצב שבו אין לי עותק בכיס, הוא סיפר לנוכחים. הצלחתו הביאה למכירת החברה שהקים, אם?סיסטמס (נמכרה לסנדיסק ב?2006), בסכום שהיה עד אז דמיוני 1.55 מיליארד דולר (כמיליארד פאונד).
אך ב?2008, שוב ניסה מורן להמציא משהו מהפכני והשקיע עשרות מיליונים בפיתוח טלפון חכם, קטן ומודולרי בשם מודו סמארטפון שיכול להחליף ג’קטים וכך להיות בעל שימושים רבים ושונים. המשבר הכלכלי העולמי ומהפכת האייפון חיסלו את סיכויי הצלחתו, וב?2011 מכר מורן את אוסף הפטנטים לגוגל תמורת כ?3 מיליון פאונד בלבד, ורכש בעצמו את רוב המכשירים מכונס הנכסים. אך מעז יצא מתוק, ויוצאי מודו רתמו את הידע והניסיון שצברו והקימו למעלה מ?30 סטארט?אפים שונים, רובם מצליחים מאוד. לא רק זאת, גוגל מתכוונת להשיק השנה סמארטפון מודולורי, שמבוסס על אותם פטנטים שנרכשו ממורן.
העולם הפך לבטר פלייס?
בדיחה ישנה שואלת: איך ניתן להרוויח מיליונים בישראל? ומשיבה: צריך להשקיע מיליארדים. המצב היום הפוך לחלוטין, ובמקרה הבא נכון שבעתיים. כ?20 מיוצאי מודו עברו לעבוד בעוד חזון ישראלי גדול בשם בטר פלייס, שהסתיים בכישלון גדול אף יותר. שי אגסי היה למטאור ישראלי בתעשיית הטכנולוגיה העולמית, ובניסיונו לפתור את בעיית זיהום האוויר והתלות בנפט של תעשיית הרכב הוא גיבש רעיון מבריק: במקום להמתין להבשלת סוללות שיספקו אנרגיה מספקת לטווח ארוך וטעינה קצרה, ייכנסו כלי הרכב לתחנות טעינה הפזורות בצידי דרכים ובהם יוחלפו הסוללות בטעונות ותוך דקות ימשיך הרכב לדרכו עם סוללה מלאה.
הרעיון היה אכן מבריק ונרתמו משקיעים עם כיסים עמוקים, ובתמיכה של אישים חשובים כשמעון פרס, זכה להטבות ממשלתיות מרחיקות לכת. הטכנולוגיה שפותחה פרצה דרכים חדשות וסוקרה באהדה בכל העולם, אך החברה שמיקדה את פעילותה הראשונית בישראל לא הצליחה לגייס מספיק לקוחות שיחליפו את רכבם המפנק ברכב שהוא אמנם טרנדי, אך מבוסס על דגם עממי של רנו ויקר מאוד בשל הטכנולוגיה שהועמסה עליו. החברה מנתה תוך זמן קצר יותר מ?500 עובדים ושרפה בכל חודש מיליונים עד שהמשקיעים, בראשות עידן עופר, הרימו ידיים וסגרו אותה כשהם רושמים הפסדים במאות מיליונים.
החשיפה העולמית של המיזם הפנתה לישראל תשומת לב רבה של תעשיית הרכב העולמית, והיום ניתן למצוא טכנולוגיה ישראלית כמעט בכל מכונית מתקדמת. מבין החברות המובילות שעוסקות בתחום, ניתן לציין את מובילאיי הנסחרת בשווי של כ?8.5 מיליארד דולר (כ?5.7 מיליארד פאונד) בזכות פיתוח טכנולוגיה של ראייה מלאכותית לכלי הרכב העתידיים.
ושי אגסי? נראה שהוא עומד לפרוץ עם מיזם חדש בלונדון תחת חברה חדשה שהקים בשנה שעברה בשם Newrgy Motors UK, ושתתמקד בתחום התחבורה הציבורית האוטונומית. נכון לעכשיו, שומר אגסי על עמימות בנוגע לפעילות החברה, אבל ייתכן שמלונדון תצא בשורת ההיי?טק הישראלית הבאה.
*אם אתם סטארט?אפיסטים שפועלים בלונדון נשמח להכירכם: alondon@shneorweb.com
