עם כל הכבוד לצ’לסיות, לארסנליות ולמנצ’סטר יונייטדיות של העולם הזה, העונה הזו שייכת לאנדרדוג. לא בפרמיירליג, שם הכסף הגדול חי, בועט ומדבר בטונים שלא מאפשרים לאף אביון מצוי להשמיע את קולו בחוג הסילון של האברמוביצ’ים והגלייזרים למיניהם. אבל בעוד אצל עשירי ושועי הכדורגלno news is bad news, עבור האוהד הניטרלי או זה שלא מחובר בנאמנותו לפסגת ההון והשלטון, מתנקזות החדשות הטובות, יוצאות הדופן, המרנינות והרומנטיות למקומות אחרים הגביע האנגלי וליגת המשנה (The Championship) למשל.
למעשה, מדובר הפעם באותה שמחה, אותו חג. פסטיבל הפודל החושף מלתעות, הכלבלב הנשכן. ווסט ברומיץ’ אלביון, קרדיף סיטי ובארנסלי מליגת המשנה יהיו בתחילת אפריל בוומבלי בחצי גמר הגביע האנגלי. גם פורטסמות’, הנציגה היחידה של הפרמיירליג שתתמודד איתן על הזכות ליטול חלק בגמר המפעל הוותיק ביותר בתבל, היא אנדרדוג ענק שנעץ את שיניו במנצ’סטר יונייטד ברבע הגמר, וסייע לכך שלראשונה זה 21 שנים יהיה חצי גמר הגביע נטול ארבע הגדולות. שלא לדבר על הגמר במאי, שיצטרך להסתדר בלי השדים האדומים, התותחנים, האדומים ו/או הכחולים אחרי 17 עונות של הגמוניה (מאז טוטנהאם נוטינגהאם פורסט בגמר 1991).
הסיפור החם ביותר, זה שהחזיר את המסורת והנוסטלגיה למפעל שהמציא את המושג קטילת ענקים, שייך לבארנסלי הצנועה, קבוצה מדרום יורקשייר הנלחמת על מעמדה בליגת המשנה, ולמרות זאת הדיחה השנה מהגביע האנגלי, בזו אחר זו, את סגנית אלופת אירופה, ליברפול (באנפילד!) ואת צ’לסי. בארנסלי, שזכתה בגביע האנגלי ב-1912, כבר ראויה שהשם שלה ייחרט על הפרס של 2008, אבל שום דבר עדיין לא מובטח ל-Tykes. בחצי הגמר נקרית בדרכם קרדיף, יריבה מהליגה שלהם, והכול פתוח לרווחה.
ווסט ברומיץ’, לעומת זאת, יכולה לתרום בחצי הגמר שלה דף חדש להיסטוריה. אם ה- Baggiesידיחו את פורטסמות’, הם יגיעו לגמר הראשון בתולדות הגביע האנגלי ללא מעורבות של נציגת הליגה הבכירה. במקרה כזה אף תהיה ברומיץ’ הפייבוריטית בגמר. בניגוד לקרדיף (אמצע טבלה) ובארנסלי (מאבק הישרדות), הקבוצה מברמינגהאם נמצאת בצמרת הצ’מפיונשיפ ועדיין נלחמת על עליה אוטומטית לפרמיירליג (מקומות 1-2), או השתחלות דרך הפלייאוף (3-6).
ואם בקרבות ליגת המשנה עסקינן, הנה החגיגה הססגונית הנוספת של עונת הכינורות השניים. מדובר אולי בליגה הכי צמודה בתבל. בשעת כתיבת שורות אלו, לדוגמא, מפרידות שבע נקודות בלבד בין קרדיף סיטי וקווינס פארק ריינג’רס (מקומות 13-14) לבין המקום השישי המוביל לפלייאוף. אותו מספר נקודות בדיוק חוצה ביניהן לבין…. המקום ה-22 המוליך לירידה לליגה המקצוענית השלישית (League 1).
מאמרים קשורים
מעשית, יש בצ’מפיונשיפ, שבעה מחזורים לפני סיום העונה, 11 (!) קבוצות המסוגלות עדיין להעפיל לפרמיירליג, ושבע המשנסות מותניהן מפחד הירידה. זו תופעה חסרת תקדים, מרתקת מאין כמוה, המבטיחה בכל המחזורים האחרונים כמות סיטונית של משחקי עונה לחיים ולמוות. לסגור את הבאסטה וללכת מוקדם לים? בצ’מפיונשיפ לא שמעו על זה ולא רק בגלל שלקבוצה אחת בלבד מה-24 בלקפול יש חוף וטיילת.
הניחוח הנפלא של החידוש, הבעיטה בקפיטליזם הכדורגלני הפושה, הסדר העולמי ההפוך, שמציעה ליגת המשנה באנגליה, מתפשט בנחירינו גם בזכות כמה מהמתמודדות על מקום בליגת העילית. אחרי 39 משחקים שכנה סטוק סיטי בפסגה. היא לא הייתה מעולם בפרמייר. היא לא הייתה בליגה הבכירה מאז 1985. במקום השני ניצבה בריסטול סיטי, עולה חדשה (!) לליגה הזו, הנעדרת מליגת העל האנגלית כבר 28 שנים, כולל פשיטת רגל אחת בשנות ה-80. אל בינות למקומות הפלייאוף הסתננו עתה גם פלימות’ ארגייל והאל סיטי, שכף רגלן לא דרכה מעולם בליגה האנגלית העליונה. אח, איזו אגדה.
ויש גם בונוס עלונדוני: אם אתם חושקים בהצטרפות לחוויה, בתרומה לרומנטיקה ולחדווה הבתולית, הבירה האנגלית מספקת לכם בשבועות הספורים שנותרו ארבעה מוקדי דרמה, אקשן ואקסטזה שיאמצו אתכם בזרועות פתוחות: צ’רלטון אתלטיק (איצטדיון הוואלי – האדיקס מנסים לשוב לפרמייר ליג בניסיון ראשון), קריסטל פאלאס (סלהרסט פארק – הנשרים נמצאים כמטחווי קן מהפלייאוף), ק.פ.ר (לופטוס רואד – ההופס נרכשו בידי טייקון וקיבלו שידרוג פיננסי אדיר, אבל הפריצה הגדולה שלהם צפויה בעונה הבאה), וגם ווטפורד (ויקארג’ רואד, אצל הצרעות כמו אצל צ’רלטון נד נד עלה ורד).
ואל תשכחו: המסיבה המרעננת הזו עומדת להסתיים תוך חודש. מהרו פן תאחרו.
