שיירה של כ-50 רכבים, המוגדרת כשיירת סיוע לתושבי עזה, יצאה לדרכה מלונדון ביום כיפור האחרון ובטרם תגיע ליעדה היא תעבור גם דרך אירופה. לפני למעלה מחודש כתבתי למשרד החוץ שאני מעוניין לארגן קבוצה גדולה של מפגינים שיימחו כנגד יציאתה של השיירה ושברצוני לקבל מידע על נקודת הפתיחה שלה, מה שנראה לי מקום טוב להפגנה שכזו. את העזרה ביקשתי מספיק זמן לפני יציאת הרכבים לדרך, אולם לא זכיתי לתגובה. כך נמנעה מאיתנו, פעם נוספת, האפשרות לניצחון הסברתי.
לאחר מכן נודע לי שהשיירה נושאת עימה חומרי חקלאות – דשנים וכו’. לדעתי זו סיבה מצויינת ללכת ולבדוק מה קורה שם, הרי דשנים הם חומרים שמהם מכינים פצצות… כמובן שהעברתי את המידע הזה הלאה, למשרד החוץ, וביקשתי שידאגו לבדוק מה מובילה השיירה, בטרם תצא לדרכה מלונדון. אם נשאיר את שאלת ההסברה בצד לרגע, הרי שההשלכות הביטחוניות של השיירה הזו יכולות להשפיע על רבים מתושבי ישראל. רבים מאיתנו היו מצפים לראות פעילות משטרתית סביב המתרחש, אך פעם נוספת – דבר לא קרה.
השיירה עושה את דרכה כעת ברחבי אירופה ותגרוף איתה מי יודע עוד כמה תומכים, שאינם תומכים בעמדה הישראלית כמובן. מתי ההסברה הישראלית תהיה קצת יוזמת ולא רק מגיבה? למה ההסברה הישראלית לא יכולה להיות יותר אקטיבית? אולי זה יקרה רק לאחר שיהיה כאן אסון גדול. כנראה שהם עסוקים מידי בלהסביר לעולם שבישראל כבר לא רוכבים על גמלים.
הכותב הוא מנהל בלוג מבט מישראל – The view from Israel
