כל ההתחלות קשות, אבל ההתחלה של דן מנו (32), כוכב הישרדות הישראלית, בלונדון, הייתה כיאוס אחד גדול. מאז הוא הספיק לסיים תואר שני במנהל עסקים בלונדון ביזנס סקול וכיום הוא עובד בחברת 888 כמנהל פיתוח עסקי של אחד המותגים. מנו נחת בלונדון שבוע אחד בלבד אחרי שהסתיימו הצילומים לעונה הראשונה של תוכנית הריאליטי, בה חיים המשתתפים כ-54 יום על אי בודד ומנסים להדיח אחד את השני באמצעות משימות שנותנת ההפקה, ובעיקר באמצעות קשרים חברתיים, הסכמים בין חברי הקבוצה וגם מניפולציות, תככים ותרגילים.
כשהגעתי לכאן הכל עוד היה טרי. בארץ החלה ההיסטריה סביב הישרדות, אבל אני כבר ידעתי שאני בגמר הוא נזכר. זו היתה תקופה לא קלה; שנת הלימודים נפתחה ואני הייתי במקום אחר – המחשבות על התוכנית לא עזבו אותי; מה לא עשיתי בסדר, מה אולי יכולתי לשנות. ביקרתי הרבה בארץ ופתאום כולם זיהו אותי וכבר לא יכולתי ללכת לשום מקום. אנשים ביקשו להצטלם איתי, ולא חסכו ממני את דעתם על הסידרה ועליי. את העונה הראשונה של התוכנית, סיים מנו במקום השלישי. הדעות לגביו היו חלוקות – יש מי שפירש את צעדיו של מנו על האי כחוכמה, אחרים ראו בזה משחק מניפולטיבי חסר רגישות.
עבור העונה הנוספת, הישרדות אול-סטרס, שהיא תחרות בין חלק ממשתתפי הישרדות בעבר, קיבל מנו חצי מיליון שקל, רק בשביל להשתתף. הפרומואים לתוכנית היו סביבו והשלטים צעקו: דן מנו חוזר לשחק. הוא הודח בפרק התשיעי אך זכה לאהדה עצומה מהציבור שבחר בו כחביב הקהל. בדף הפרופיל שלו באתר התוכנית נכתב כי הוא האיש שלימד את כולם איך לשחק…, השורד שבלעדיו אף קבוצת כוכבים של הישרדות לא שלמה, הממזר-הצ’ארמר האולטימטיבי שראה את הארץ המובטחת ולא זכה להיכנס אליה.
אחרי שפוגשים את מנו בשיחת אחד על אחד יוצאים מבולבלים – מצד אחד הוא תופס את תשומת ליבך המלאה באמצעות מבט חודר בעיניים, מתובל בחיוך מאוזן לאוזן, ואתה לא יכול שלא להסכים עם כל מילה שיוצאת לו מהפה. מצד שני – באמת קשה להאמין שזה התחמן שכולם אהבו כל כך לשנוא. הוא בחור חיובי ופתוח, שאוהב לנסות ולהתנסות. מלא בביטחון עצמי, לא אוהב דברים באוויר, ומחשב את צעדיו בזהירות. את לימודי המשפטים ומנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה סיים כמצטיין הדיקאן, ואת ההתמחות במשפטים עשה במשרד עורכי הדין הגדול והנחשב נשיץ-ברנדס.
חייו של מנו בנויים מהרבה חלקים שבסופו של דבר מרכיבים את השלם – המותג דן מנו. אתה צריך לבנות את המותג שלך נכון, ולהתבסס על דברים גשמיים, אמיתיים הוא אומר. לכל שלב בחיים יש משמעות אותה אתה לוקח איתך לכל מקום – בית הספר בו למדת, המקום בו אתה עובד, האנשים איתם אתה קושר קשרים וההחלטות שאתה לוקח. לדוגמה, ברמה האישית והחברתית הייתי מעדיף כיום לחיות בארץ, והחיים כאן כרגע הם סוג של הקרבה מבחינתי, אבל אני מאמין שלטווח הארוך זה ישתלם – לא מספיק רק ללמוד בבית ספר עם אנשים מכל העולם אלא צריך לעבוד כאן ולהיחשף לתרבות אחרת, בינלאומית. גם מבחינת החברה בה אני עובד – בשלב זה אני מרגיש שאני יכול ללמוד הרבה יותר באירגון גדול, עם היקפים עצומים של חשיפה, מאשר באירגון קטן. אני רואה בלונדון פרק מאוד משמעותי בחיים ולא מתייחס אליה כאל ‘עוד תחנת מעבר’, הוא מסביר – ומשכנע.
פינה ישראלית
את מנו לא תראו ברכבת התחתית. לדעתו הטיוב זה טוב לתיירים, הוא אומר, אבל כמי שגר כאן אני מעדיף לדהור על האופנוע – גם נושם אוויר צח וגם אין לי בעיות חניה. הוא מתגורר במרליבון וקניות הוא אוהב לעשות בחנות הכלבו סלפרידג’ס, וביום שמש, רוב הסיכויים שתמצאו אותו בפיקניק בפרימרוז היל. אבל לאכול הוא אוהב בחומוס ברוס ובמסעדות הישראליות בגולדרס גרין. חסרה לי מאוד ההווייה הישראלית. אין כאן מועדון שאני יכול ללכת אליו ולהיות בטוח שאפגוש ישראלים, הוא אומר.
בחודשים הראשונים בלונדון כל הפעילות שלי הייתה סביב הלימודים וסביב ההיכרויות עם אנשים חדשים. הייתי עייף מזה וחיפשתי הרגשה של בית, הוא מספר. אני זוכר שהלכתי לבד לבית קפה שהמליצו לי עליו אנשים מהארץ (קפה מומנט בווסט המפסטד), ובו מצאתי חומוס טוב, סלט ישראלי ואת עלונדון – מגזין בעברית, בשפה שלי. זה חימם לי את הלב.
בשנה שעברה, אחרי טקס יום הזיכרון בבית הכנסת בפינצ’לי, עמדה קבוצה של ישראלים שהתלוננו שאין איפה לחגוג את יום העצמאות. מנו לא צריך יותר מזה בשביל לארגן מסיבה לחבר’ה. הרמתי את הכפפה ואירגנתי, תוך כמה שעות, מסיבה ישראלית בסוהו האוס במרכז לונדון. ההיענות היתה מדהימה, מה שמראה שאחד הדברים שחסרים כאן הוא מקום מיפגש ומסיבות לישראלים. על השאלה כמה זמן עוד תישאר בלונדון אין לו תשובה ברורה – כל שנה אני אומר ‘עוד שנה’. אני עדיין לא מרגיש ש’כבשתי את לונדון’. בינתיים אני כאן אבל דברים יכולים להשתנות, הוא אומר.
את הנשים בחייו פגש מנו דווקא בישראל. קשה לנהל מערכת יחסים כשבני הזוג כל כך רחוקים. כשנפגשים הכול מעולה, אבל התיחזוק היומיומי ממרחק הוא קשה. זה קורה לי בגלל שאני חייב בת זוג ישראלית, אני צריך עברית בחיי האהבה שלי, הוא אומר. אין זה פלא, אם כך, שכאשר שואלים את מר הישרדות מה הוא היה לוקח לאי בודד, הוא עונה בחיוך: בת זוג.
הפקה: רונה זינמן.
איפור: ג’יג’י האמונד,
צולם במלון פאלם,
