הרבה יותר קל לכתוב מה אין בסרט ‘דיאנה’ מאשר מה יש בו. הסרט, שיצא לאקרנים בסוף השבוע האחרון, מגולל את סיפור חייה של דיאנה בשנתיים שקדמו למותה הטרגי בפריז, במכוניתו של דודי אל פאייד. התחושה שנשארת אחרי הצפייה בסדט היא, למעשה, שלא ראינו כלום.
מה לא תראו
לא ראינו שום פיסה ממערכת היחסים של דיאנה (נעמי וואטס) עם בעלה לשעבר, הנסיך צ’ארלס, ועם משפחת המלוכה בכלל. היחסים, שהיו כל כך מורכבים במציאות, לא קיבלו בסרט ולו סצינה אחת המראה איזושהיא אינטראקציה עם צ’ארלס או עם המלכה. גם כשמראים את דיאנה מתכוננת לראיון הגורלי אותו העניקה לבי בי סי בנושא נישואיה הכושלים והקשיים הנפשיים שעברה, מקבל הצופה תחושה שהנקודה הזו לא מוצתה במלואה ושהיה מקום לעוד.
את הילדים, ווילאם והארי, ראינו בסצינה אחת בלבד, בה היא מנשקת אותם בדרכם למסוק המלכותי וצועקת לעברם נתראה בעוד ארבעה שבועות…. יכול להיות שכך אכן היו הדברים ובעצם לא היתה לה מערכת יחסים רצופה אותה היה שווה להראות אבל בסרט נראה כאילו היא מקבלת את זה כמו שזה. מה עם קצת רגש? געגוע? גם כאן יוצא הצופה מבולבל כיצד ייתכן שדיאנה, נסיכת הלבבות, לא נותנת לזה מקום בלוז חייה המורכבים?
מאמרים קשורים
על הלב ועל הרומנים
דודי אל פאייד, איתו מצאה דיאנה את מותה, מקבל בסרט לא יותר מ-15 דקות (האחרונות) של תהילה, ואת מספר המילים שהוא ממש אומר אפשר אולי לספור על שתי ידיים. הצופה יכול בטעות לחשוב שהוא היה עוד אחד מפמליית המאבטחים ויוצא מהסרט, למעשה, ללא המידע אותו ביקש ללמוד.
ואם על הלב באנו ללמוד הסרט שופך אור בעיקר על מערכת היחסים של דיאנה עם המנתח ממוצא פקיסטני, האזנט קאהן (נאווין אנדרוס). איך היא התחילה איתו, איך הוא נפל בקיסמה ואת הסוף לא נגלה… רק נאמר שבאנו לראות יותר מזה. אגב, קאהן עצמו אמר שלא ייצפה בסרט לעולם כיוון שכולו מבוסס על שמועות לא נכונות. ואנחנו אומרים אתה לא מפסיד הרבה!
היתה כאן הזדמנות לתת לצד של דיאנה הרבה יותר מקום, להראות את הדברים כפי שהתרחשו באמת ולא לנסות ליפייף אותם עם מבטיה המסכנים והמבויישים, אך משוחקים היטב, של וואטס. ההזדמנות הזו פוספסה ונראה כי יש מקום לסרט נוסף. בעיקר חבל על בניה ועל אוהביה בעם הבריטי ובעולם שרצו לראות דברים אחרים, שרק חיפשו את הפורמט שייאפשר להם להתרפק עוד קצת על זכרונה של האישה שאהבה את כולם אך, בחייה, קיבלה מעט אהבה בחזרה.
