על פי הדוח האחרון שפרסם המוסד לביטוח לאומי לשנת 2009, כל אדם רביעי בישראל חי במשפחה ענייה (25 אחוז), ובקרב ילדים השיעור גבוה אף יותר ועומד על 36 אחוז – כל ילד שלישי! ולא, העניים הם לאו דווקא חרדים או ערבים.
כמה מאיתנו פגשו ניצול שואה נזקק או ביקרו באחד מבתי התמחוי, שצמחו בישראל בשנים האחרונות כפטריות אחרי הגשם? כבר לא ניתן ואסור להתעלם מהתופעה. יותר ויותר אנשים, וגם אלה שעובדים, מוצאים עצמם במצוקה. כיצד זה קורה? בישראל משלמים עבור מוצרים, כמו חלב ודלק, יותר מאשר ברוב מדינות המערב, אך השכר החודשי הממוצע לשכיר בישראל עומד על כ-8,300 שח (עפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) לעומת כ-12,500 שח בבריטניה (עפי האתר UKJobs.net). מרוויחים פחות ומשלמים יותר, וכך הולך ונשחק מעמד הביניים, והפערים בין עניים לעשירים רק גדלים.
הפגנות ההמונים בתוניסיה ובמצרים החלו במחאה על עליית מחירי המזון והדלק. גם בישראל עלו מחירי המזון והדלק, וישנם ישראלים ששואלים ברשתות החברתיות מתי יחלו המהומות בישראל. נקודת דימיון בין מדינות ערב לישראל בהקשר זה הינה אימוץ הניאו-ליברליזם, שגרם לתהליכי הפרטה, כמו גם לפער בין העשירים לעניים.
התעשרותם של האלפיון והמאיון העליונים במצרים דומה: קבוצה קטנה של בעלי הון שמחזיקים בחלק גדול של ההכנסה הלאומית. בין העשירים והעניים בישראל נמצאת שכבת הביניים, שעליה נמנים אנשים משכילים העובדים קשה, ונהנים מצורת חיים מערבית מודרנית. ציבור זה ברובו אדיש לעליות המחירים במשק. עם זאת, ראוי לציין ששיעורי הנתינה והסיוע של אזרחים מהשורה עולים בהתמדה. יש להניח שגם העלאה של מחיר כיכר הלחם לא תוציא את הישראלי הממוצע לכיכר רבין. מהפיכות? מראות ההמונים מכיכר א-תחריר? כנראה לא בבית ספרנו. והכנסת או הממשלה בישראל? העוני פשוט אינו חלק מהאג’נדה. פקידי הממשלה בשירותי הרווחה השונים ברשויות שולחים את הנזקקים לעמותות הסיוע מפני שידם קצרה מלהושיע.
ואנחנו כאן בלונדון? האם אנו עושים די? ביקור בבית ניצולת שואה בישראל, בו אין מקרר וכל מזונה הוא תפוח אדמה ולחם יבש, וביקור בבית של ילד מאתיופיה שמגיע לבית ספר ללא סנדוויץ’ – גרמו לי להבין שאי אפשר ואסור להישאר אדישים.
אז מה אפשר לעשות? הרבה מאוד, ולאו דווקא לתרום כסף. בביקור הבא בישראל אפשר להתנדב שעה או כמה שעות באחד מבתי התמחוי הממוקמים גם בערים המרכזיות, כמו: ירושלים, נתניה, חיפה, טבריה… ולא רק בפריפריה. אפשר להתנדב במועדונית לילדים, לתרום צעצוע, נעלי התעמלות ובגדים משומשים. אדישות וציניות לא יטאטאו את העוני בישראל אל מתחת לשטיח. העוני עולה בהתמדה ואסור להתעלם ממנו.
הכותב הוא מנהל עמותת מאיר פנים בבריטניה. www.meirpanimuk.org
