לשבת במסעדה בגולדרס גרין ולדבר על שיפוץ בתים עם ישראלים שמעולם לא הוחלפה איתם מילה… אלה הדברים הקטנים שהופכים אותנו למי שאנחנו – ישראלים בלונדון. החיבור המיידי אל הזהות הישראלית שלנו תמיד יהיה באמצעות השפה. לא המשפחה והחברים בארץ, לא הגעגועים לים, לא בתי הקפה בתל אביב… עברית.
כמו רבים לפניי, גם אני מצאתי את עצמי בעיר הקרה והמוזרה הזו עם גיטרה ביד ותקווה בלב. כמו רבים אחרים, גם אני גיליתי שכשיוצאים מישראל, הגבולות באמת מיטשטשים ופתאום מסתכלים בעיניים שונות על החיים שנותרו מאחור. כמו רבים נוספים, גם אני מהר מאוד גיליתי שהדברים כאן מסתובבים אחרת ונתתי לגלגל הענק הזה, שנקרא לונדון, לקחת אותי למחוזות שבחיים לא הייתי חושב שהם אפשריים. אחד המקומות האלה הוא עלונדון.
אמנם ישנם ניסיונות חוזרים ונשנים ליצור כאן איזושהי קהילה ישראלית והרבה יוזמות מבורכות באמת מפגישות בין הישראלים פה, אבל לא כולם מצליחים להגיע לאירועים האלה ולא כולם גרים בצפון העיר או בכלל בלונדון. מה שכן מחבר בין כולנו זה המגזין או האתר שאותו אתם קוראים כעת, שלמעשה מהווים את מקום המפגש המרכזי של הקהילה הישראלית בלונדון.
גם אם כל יום נקשיב לזהבי עצבני, נקרא וויינט ונצפה בלונדון וקירשנבאום, הדברים האלה לא ממש ידברו אלינו. כי אנחנו לא שם. אולי לפעמים הרוח שלנו נושבת מזרחה, אבל אם תביטו מהחלון, המציאות שתראו היא אנגלית (אלא אם כן אתם בחופשה ואז לונדון היא הדבר האחרון בראש מעיינכם…). אם אתם כאן רק לרגע או באופן קבוע, איך שלא תסתכלו על זה – אנחנו כולנו נמצאים על אי הנושק לאוקיינוס האטלנטי שבראשו עומדת מלכה.
זה כבר מעל 18 שנה שעלונדון מכסה אירועים מכל גווני הקשת הפוליטית, החברתית, הכלכלית… והיד עוד נטויה. אנחנו משתדלים לתת ביטוי לכל קול ולכל מה שקורה בלונדון שחשוב לדעת עליו. אז אנא עזרו לנו לשמר ולשפר את הקהילה הכתובה הזו – אם יש לכם סיפורים מעניינים על ישראלים שהגשימו פה חלום, על תערוכה שחייבים לראות, על מופע שאסור להחמיץ… אנחנו בעלונדון תמיד נשמח לשמוע על כך.
חג שמח!
אודי גלזר,
סגן עורך עלונדון
