כפי שהבטיח מוקדם יותר השנה, ראש העיר לונדון סאדיק קאן, העלה היום (יום ג’) מאגר אינטרנטי שמרכז רישומים של בעלי הבתים וסוכני התיווך המפוקפקים בלונדון. המאגר נועד לעזור למי שמעוניין לשכור דירות או בתים פרטיים בעיר לבדוק לאן בדיוק הוא נכנס, ומשמש גם ככוח הרתעה.
ברשימה תוכלו למצוא את שמות בעלי הבתים והסוכנים שהועמדו לדין או שננקטה כנגדם פעולת אכיפה אזרחית כלשהי על עבירות דיור. “אין לאן לברוח”, התריע קאן בפני הנוכלים, וקרא לממשלה ללכת בעקבותיו ולהעלות מסד נתונים לאומי דומה, שיהיה נגיש לכלל הציבור. התוכניות הנוכחיות של ממשלת בריטניה הן לפתח מאגר נתונים שרק הרשויות הרלוונטיות יוכלו לקבל גישה אליו.
רק עשרה רובעים בינתיים
נכון לעכשיו, המאגר כולל רשומות של עשרה רובעים בלונדון: איזלינגטון, ברנט (Brent), גריניץ’, וולת’ם פורסט, ווסטמינסטר, ניוהאם, סאטון, סאת’ק, קינגסטון וקמדן. בכך, יותר מ-600,000 שוכרים בלונדון יכולים לבדוק כעת בעלי בתים וסוכנים באזור שלהם, שזה כ-25 אחוז מכלל השוכרים הנמצאים ברחבי העיר.
בשבועות הקרובים, יתווספו לרשימת השיימינג שמונה רובעים נוספים: אנפילד, בארקינג ודאגנהאם, האקני, הרינגיי, טאוור המלטס, לואישהאם, רדברידג’ וקרוידון. קאן אמר שהוא מקווה כי כל העיריות המקומיות של לונדון יוסיפו בקרוב את הנתונים שלהן כדי להגן על הדיירים החיים ברובעיהן. לראש העיר אין סמכות לדרוש את הרשימות האלה מכל העיריות. אבל לדבריו, הוא עובד איתן בשיתוף פעולה הדוק כדי לפתח את מאגר המידע, כך שיכיל את כל הרובעים של לונדון רבתי.
מסד הנתונים יציע גם לדיירים אפשרות לדווח על בעלי הבית שבהם הם חושדים, ויכלול גם רשומות משלושה ארגונים לאומיים שמספקים שירות ליישוב סכסוכים בענייני דיור. בנוסף, ובעיקר בעקבות השריפה במגדל גרנפל, ניתן יהיה לגלות אם בעלי הנכסים זלזלו בעבר בכללי הבטיחות באש, לפי מידע שיספקו פקחים בתחום.
“כפי שיש סוכנויות או בעלי נכסים לא טובים, כך גם יש דיירים”
“אני חושב שזה צעד חשוב מאוד שדיירים יוכלו לקבל אינפורמציה לגבי בעל הבית או הסוכנות לפני שהם מבצעים איתם עסקה”, מסכים עם המהלך חן חיים לב, יזם, משקיע ומנהל נכסי נדל״ן באנגליה, שמנהל את קבוצת הפייסבוק אני רק שאלה…נדל״ן. “במידה שבעל בית אינו אמין, או אינו מתנהל לפי שורת הדין, הוא צריך לעמוד מול הידיעה שייתכן שדיירים לא יבואו לגור אצלו, מה שיגרום לבעלי נכסים להיות יותר אחראים ולעמוד בחוקים שהמדינה מסדירה, כגון HMO (השכרה לשלושה שותפים ומעלה), חוקי בטיחות, פיקדון וכד׳. עם סוכנויות תיווך זה קצת יותר מורכב ומצריך מידע יותר מעמיק או חוקי – לא כמו אצל בעלי נכסים שעבירה על החוק יכולה להתגלות די בקלות על ידי הרשויות”.
אבל לב גם מסייג. “חייבת להיות גם אפשרות למחוק את השם מהמאגר אם הסוכנות או בעל הבית מבצעים מהלכים מסוימים ומראים שיפור בהתנהלות. יש הרבה דיירים שכוחם יהיה לאיים על בעלי עסק ויש כאלה שבכוונה תחילה יעשו זאת. מאגר שיימינג שכזה מחויב להיות מגובה עם מערכת בית משפט, כדי שלא כל אחד שחפץ ברוחו יהרוס ויפגע. כמו כן, צריכה להיות אפשרות של בעל הנכס להסיר את שמו או ששמו יוסר לבד לאחר תקופת זמן. זה לא יכול להיות כתם לכל החיים שישפיע על עסק ועל ההכנסות שלו”.
“אני מקווה שהמערך החדש יעמוד שווה בשווה עם ההחלטות לכל הצדדים”, ממשיך לב, “מכיוון שכבר היום בעלי הנכסים עומדים מול המון חוקים והדיירים מוגנים בכל שנה יותר ויותר. כפי שיש סוכנויות או בעלי נכסים לא טובים, כך גם יש דיירים, וחובתם של המחליטים על מערך שכזה לקחת גם את זה בחשבון”.
