כמי שרוב חייו עסק בניסיון לקרב בין היהודים והישראלים החיים בחול לבין מדינת ישראל, אינני מאמין בטענה כי מימוש זכות ההצבעה בחול תביא לחיזוק רגשי ההזדהות והקרבה עם החיים בציון. לא זו הדרך לקירוב ולחיזוק הזיקה
מדינת ישראל היא עוף מוזר בקרב הדמוקרטיות המערביות. היא מתקיימת תחת איום חיצוני תמידי על המשך קיומה וריבונותה, ועם קשיים בגיבוש זהות קולקטיבית ושסעים חברתיים עמוקים המאיימים עליה מבפנים.
במציאות אנומלית זו חיים כשבעה מיליון אזרחים הנושאים על כתפיהם את עול המפעל הציוני. הם אלה שמתמודדים יום יום עם תוצאות בחירותיהם. ההצבעה בבחירות טומנת בחובה אחריות כבדה לתוצאותיה. מי שאינו מתגורר בארץ לא יישא באחריות לתוצאות ואנו, שחיים כאן, נצטרך להתמודד עם ההשלכות. הזכאים לשלשל את הפתק לקלפי הם אלה השותפים באופן מלא בנטל האחריות היומיומית, אלה אשר חיים את המאמץ הבלתי פוסק לחיזוקה של המדינה. הענקת הזכות למי שלא נמנה עמם, הינה מעשה בלתי מוסרי.
הזכות לבחור מעוגנת ביסודות הדמוקרטיה והיא מהווה זכות בסיס של כל אזרח במדינה. אל לנו להשלים עם הניסיון להפוך את זכות ההצבעה לסוגיה פוליטית, בייחוד לא במדינה בעלת מאפיינים ייחודיים כישראל. במובן זה איננו דומים, לדאבוני, למדינות מערביות אחרות. במחוזותינו, ההצבעה ביום הבחירות קובעת לא רק את איכות החיים במדינה, אלא גם את גורלנו, דהיינו החלטה על מעשה של מלחמה או שלום.
אכן, נזעקתי מהצעת החוק. ביום הבחירות הישראלים מקבלים את ההזדמנות להשפיע על זהות האנשים שיקבעו את גורלם ועל דמותה של הדמוקרטיה הישראלית בעתיד לבוא. לפיכך, אל לנו לאפשר למי מבעלי אינטרס כזה או אחר להפוך זכות דמוקרטית בסיסית לסעיף בהסכם פוליטי-קואליציוני כזה או אחר.
אתם, החבר’ה היושבים בלונדון – אני מחבק אתכם, אוהב אתכם ואעשה הכול על מנת לאפשר חזרתכם הביתה.
*הכותב הוא חכ מטעם מפלגת קדימה, לשעבר יור הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית.
