שלום לאחינו ולאחיותינו בלונדון. כל פעם שאני בטוח שהאנגלים לא יפתיעו אותי יותר – הם באים ומביאים עוד יציאה. השבוע, ואני מדבר על אמצע פברואר, אני קורא שעומד להתחוקק לו חוק חדש באנגליה שמדבר על כך שאזרח בריטי יוכל לקנות סיגריות רק אם רופא יאשר לו בכתב שהוא מכור לניקוטין.
בעברית זה אומר שלמי שאין פתק מהרופא שהוא נרקומן לסיגריות לא יכול לקנות בפיצוציה הלונדונית הקרובה לביתו טבק מכל סוג שהוא. ענק! איך לא חשבו על זה קודם. הרי אם אנחנו יוצאים מנקודת ההנחה שסיגריות הורגות, חבר הכנסת הבריטי או הפרלמנטר צודק לגמרי. גם הרואין וקראק לא קונים בלי אישור מהרופא והכול נורא הגיוני. אני רק מנסה להשליך את זה על הישראלי העצבני הממוצע. נגיד שהישראלי העצבני ממוצא בלתי אשכנזי מובהק מגיע לפיצוציה על מנת לרכוש מרלבורו אדום כמו שהוא אוהב. ונגיד שבעל הפיצוציה שואל אותו אם יש לו פתק מהרופא. השאלה מה יקרה מרגע זה, הנה כמה אופציות:
א) הישראלי המעשן חסר הסיגריות והלא רגוע במיוחד ישרוף את הפיצוציה עם המצית שנשארה לו מהפקטה הקודמת. ב) הישראלי המעשן והלא רגוע ישרוף גם את הפיצוציה וגם את מועדון האוהדים של ביתר כי ככה הוא רגיל ואוהב. ג) אותו ישראלי בנוסף לכל הדברים האמורים גם יכה מעט את בעל הפיצוציה כדי שהאחרון יידע עם מי היה לו עסק. ד) כל התשובות נכונות.
נכון, גם בישראל לאחרונה נורא מנסים להיות אמריקאים ובריטים שכאלה וגם אצלנו לא מעשנים במסעדות וברים אבל כולם נורא כועסים על כולם. המעשנים רוצים להוציא להורג את חבר הכנסת גלעד ארדן שהגה, יזם והמציא את כל העניין הזה. הלא מעשנים שהפסיקו לא מזמן לעשן נורא עצבניים כי קשה לא לעשן ואלה שלא עישנו אף פעם הם אנשים שממילא אין מה לכתוב עליהם יותר מדי מפאת חוסר עניינם לציבור.
אז הרוחות מתלהטות והשבוע גם הוחלט לא לתת לעשן בבסיסיי צהל ובמתקני המוסד והשבכ. בכור האטומי (שאין לנו כמובן) מותר לעשן חופשי רק לא ליד הסלילים של הפלוטוניום. אז אני מנסה לדמיין את רסר הבסיס ותגובתו לכך שמפקד הבסיס לא מאפשר לו לעשן בשטח המחנה. הנה האפשרויות:
א) המחנה הוא ביתך ולכן אף אחד לא יגיד לרסר איפה לעשן בבית שלו. ב) מפקד הבסיס לא יכול לדבר עם הרסר על כל מה שהוא רוצה בטח לא כשהרסר עצבני. ג) הרסר כרגע לא יכול להגיב לפקודה החדשה כי הוא בדיוק מתעלל בשני טירונים במטבח. ד) לכל רסר יש מוצאי רסר. זה לא קשור אבל זה כואב.
במתקני השבכ יהיה יותר קל לעכל את הפקודה החדשה כי עינויים שם זה עניין של שיגרה ואף אחד לא יתרגש יותר מדי, חוץ מאלה שרגילים לכבות סיגריות על פרצופים של ערבים שמזדמנים למתקן מפעם לפעם.
אז בינתיים אנחנו מחזיקים מעמד ובולעים בערנות כל פיסת מידע שמגיעה מתרבות אנגליה וצפונה. אנחנו מניחים שהצעד הבא יהיה עיר לגמרי ללא עשן, ומה שיישאר לנו בריאות, בתל אביב למשל, זה רק עשן האוטובוסים, העשן של רידינג וכל מה שביניהם. העיקר הבריאות.
