אלה הזוכרים את מצבה העגום של ישראל בדעת הקהל הבריטית במהלכה של מלחמת לבנון השנייה, זוכרים אולי לא פחות את נקודת האור הכמעט יחידה שהבליחה בחשכת יחסי הציבור שירדה על לונדון. היה זה ראש האופוזיציה שנדד מאולפן טלוויזיה אחד למשנהו כדי לספר לעם היושב באלביון מדוע מצאה ישראל לנכון לתקוף את החיזבאללה.
עתה, כל מה שנותר מאותו מאמץ הסברתי הוא תביעת דיבה אותה הגיש בנימין נתניהו נגד ערוץ 10 על כך שטען, שנה וחצי אחר-כך, כי שהותו של ביבי בעיר לא הייתה אלא מסע תענוגות מראשיתו ועד סופו. הערוץ יודע לספר כי ראש הממשלה לשעבר הגיע לכאן עם אשתו שרה והללו שרפו במהלך פחות משבוע עשרות אלפי לישטים (ליתר דיוק 131.000 ¤) שכללו את אחד מבתי המלונות היקרים ביותר הקיימים על שתי גדות התמזה. האיש הגדיל לעשות ואף בילה שעות רבות בתיאטראות לונדון. בקיצור, הוא טבל עד צווארו בטובות הנאה והניח את ידיו על כל צ’ופר מזדמן. כך לדברי 10 הרומז אף על פער גדול בין ההוצאות המדווחות לבין מימון הנסיעה כולה.
ביביהו, כזכור, הגיע לונדונה בשליחות הבונדס וארגונים יהודים אחרים. 2006 לא הייתה שנה טובה למדינה והתקפות צהל בלבנון לא הוסיפה לבריאותה התדמיתית בבירה בה לא תפקד שגריר ראוי לשמו. נתניהו ביצע מזעור נזקים ונוכחותו בלטה היטב בכלי התקשורת הטלוויזיוניים. הוא גם ערך אין ספור פגישות עם עיתונאים ופוליטיקאים, את חלקם הוא אירח במלונו, מה שהגדיל את חשבון ההוצאות שלו בסופה של השהייה. לעומת זאת, יש כמה מחברי הכנסת של מפלגת השלטון הטוענים בלהט כי יריבם הפוליטי עבר על חוק המתנות. הם כבר פנו ליועץ המשפטי וביקשו חקירה משטרתית.
נתניהו תובע מ-10 לא פחות משני מליון שקלים (עניין של מה בכך אם חושבים כמה עומד פול מקרטני לשלם לגרושתו) על כך שלדבריו הם הכפישו את שמו כדי לפגוע במניותיו הפוליטיות. לדבריו המדובר ברדיפה הקשורה גם בסיכוייו הטובים להיות ראש ממשלה בפעם השנייה כאשר תתקיימנה הבחירות הקרובות. בכתב התביעה הוא מדגיש כי נסיעה זו לא עלתה אגורה למשלם המסים הישראלי.
נכונותו לפרוש בבית המשפט את פירוט הוצאותיו יכולה לחזק את התחושה כי הוא מאמין בצדקתו. יש להניח כי ביבי לא עבר כל עבירה פלילית אולי אתית וכי בסיכומו של דבר החשיפה תפעל כבומרנג נגד מפלגות הקואליציה. הערוץ המדובר מתעקש כי דיבר אמת. הכל ממוסמך, הוא מכריז, אבל איש לא יופתע אם בסופו של דבר יגיעו שני הצדדים לפשרה והתובע יתרום את הפיצוי המוקטן לקרן צדקה האהובה עליו.
מי שהתגלה בסופו של דבר כפותח הארנק היה איש עסקים לא ידוע ממנצ’סטר העונה לשם ג’ושוע ראו. הוא גם זה שהזמין לביבי את הקונאט המפואר ברבע מייפר. ראו אישר זאת ודחה בכעס את האצבע שהופנתה כלפי חברו. הוא לא חייב לאיש דין וחשבון ובצדק. תורמים אחרים יהססו מן הסתם בעתיד להזמין נואמים מסוגו כדי ליישר במקצת את גווה העקום של המדינה בתקשורת הבריטית. ביבי אולי חרג מעבר לטעם הטוב, אבל ישראל הרוויחה אז כמה ימים של חסד בזכותו. ובכלל, עדיף מסביר מוכשר ומושחת מאשר חמישה מסבירנים נטולי כישרון ומושחתים אף יותר.
וכן, הוא הלך עם בת זוגו לתיאטרון, לפחות פעם אחת, בסופו של יום עמוס בראיונות. בבית המשפט נדע גם באיזה מחזמר הם צפו.
