עפ המחקר התושבים החוזרים הם צעירים, משכילים, בעלי שעורי תעסוקה גבוהים ושכר גבוה ב-30% מהשכר הממוצע במשק, מחזיקים במקצועות מדעיים,אקדמאים וטכניים ומוסיפים לתמג יותר מהממוצע הישראלי. המחקר מתפרסם לרגל אישור הכנסת את תוכנית משרד הקליטה והאוצר להענקת הקלות במיסוי לעולים ותושבים חוזרים. שר הקליטה, אלי אפללו (בתמונה הקטנה), אמר: מדינה הנאבקת בבריחת מוחות ובהשבת כח אדם איכותי, מחויבת להשקיע באוכלוסייה חזקה בעלת פוטנציאל עצום לתרומה כלכלית וחברתית המהווה מנוף לצמיחה.
משרד הקליטה מסכם שנה למבצע ‘חוזרים הביתה ב-60 לישראל’, לעידוד שובם ארצה של הישראלים החיים בחול, במספר שיא של כל הזמנים העומד על כ-14,000 נרשמים ו-6,500 ישראלים שחזרו ארצה. מדובר בגידול של כ-50% במספר החוזרים לישראל בהשוואה לממוצע החזרה השנתי העומד על 4,500 וביחס לתקופה המקבילה אשתקד, בה שבו 4,200 ישראלים. במשרד הקליטה צופים לחזרתם ארצה של 3,500 ישראלים נוספים עד סוף השנה וגידול נוסף של 30% במספר השבים במהלך 2009.
התחזית האופטימית של המשרד נסמכת בעיקר על מימושה של רפורמה חדשה וחסרת תקדים בתחום המיסוי, שתאושר היום במליאת הכנסת, המעניקה הטבות והקלות במס לעולים חדשים ותושבים חוזרים. במסגרת הרפורמה שיזמו משרד הקליטה ורשות המיסים, ייהנה כל עולה חדש או תושב חוזר וותיק מפטור ממיסוי ומדיווח לרשויות המס לתקופה של עשר שנים על נכסים והכנסות שמקורם מחוץ לישראל.
לדברי שר הקליטה, מטרת הרפורמה להגדיל את היקפי העלייה והחזרה ארצה, לעודד השקעות בישראל ולהחזיר הון אנושי שיתרום לחיזוק הכלכלה. לדבריו, נטל המס היווה מאז ומתמיד מכשול משמעותי בדרכם של הישראלים ועולים והסרתו תביא לגידול משמעותי בממדי העלייה והחזרה לישראל.
נכון להיום גרים מחוץ למדינת ישראל כ- 700,000 ישראלים. כ-60% מהם, 450 אלף, מרוכזים בצפון אמריקה ומשם גם הגיעו מרבית החוזרים בשנת במסגרת המבצע. כ-25% חיים באירופה וכ-15% הנותרים בשאר מדינות העולם.
מחקר כלכלי
במסגרת המבצע להחזרת הישראלים ערך משרד הקליטה מחקר כלכלי מקיף לבחינת תרומתם של הישראלים החוזרים לכלכלה הישראלית ולצמיחת המשק. מטרתו הייתה לבחון את המאפיינים הייחודיים של התושבים החוזרים על מנת להתאים עבורם תשתיות קליטה ומסלולי סיוע מיוחדים שיאפשרו להם להתפתח בארץ ולתרום בחזרה לכלכלה, למחקר ולצמיחה.
מן המחקר עולה בברור כי תרומתם של התושבים החוזרים לכלכלה הישראלית ולמשק בכללותו משמעותית ביותר, וגבוהה בכ-30% מתרומתם של הישראלים הוותיקים. עוד עולה מן המחקר כי התושבים החוזרים מחזירים את השקעת המדינה בהם בתוך שנה וחצי בממוצע.
בבחינת מאפייני התושבים החוזרים נמצא כי להם מאפיינים ייחודיים אשר משפיעים באופן ישיר על תרומתם לכלכלה הישראלית. מדובר באוכלוסייה צעירה, בגיל המרכזי מבחינת השתלבות בעבודה. למעלה ממחציתם (53%) בגילאי 24-44 לעומת 28% מקרב כלל האוכלוסייה ושעור הילדים והקשישים בהם נמוך מאוד ביחס לשיעורם באוכלוסייה (24% ילדים חוזרים, לעומת 29% מכלל האוכלוסייה ו- 3% קשישים לעומת 10% מכלל האוכלוסייה).
שעור התעסוקה בקרב החוזרים גבוה מאוד ועומד בממוצע על 71% ובקבוצת גילאי 20-34 על 77%, גבוה יותר משל כלל האוכלוסייה, העומד בממוצע על 53% ובקרב גילאי 25-64 על 71%.
לתושבים החוזרים גם נתוני השכלה גבוהים יותר משל הישראלים ועומדים על 53% בעלי השכלה על תיכונית לעומת 40% בקרב כלל הישראלים.
ממוצע ההכנסה החודשית של תושב חוזר גבוה בכ-30% ממוצע ההכנסה הישראלי. תושב חוזר משתכר בממוצע כ-9,178 ¤ לחודש לעומת 7,081 ¤ שכר ממוצע חודשי לישראלי. השוני ברמת ההכנסה מוסבר בעיקר בשל העובדה ששיעור התושבים החוזרים העוסקים במקצועות מדעיים ואקדמאיים, חופשיים וטכניים, בהם ממוצע השכר גבוה, הוא 73% לעומת 30% בלבד (פחות ממחצית) בקרב כלל האוכלוסייה. בין השנים, 2000-2007 חזרו ארצה 18,000 תושבים חוזרים בגילאי העבודה, מתוכם 72% (13,073) בעלי מקצועות אקדמיים, מדענים וטכניים: אנשי מחקר, מהנדסים וטכנאים (לעומת 31% מקרב כלל האוכלוסייה).
בזכות מאפיינים אלה, כל תושב חוזר עובד תורם לתמג בטווח הארוך כ-110,000 ¤ מדי שנה, שיעור הגדול בכ-30% מזו של ישראלי בממוצע. בסהכ, התושבים החוזרים העובדים שחזרו משנת 2000 תרמו בשנה האחרונה (2007) כ-2 מיליארד ¤ לתמג ובאופן כללי ניתן לומר ששיבת התושבים החוזרים למשק הישראלי מעלה את התמג לנפש.
עוד קובע המחקר כי משק בית של תושב חוזר מחזיר את עלות ההשקעה בו באמצעות מיסוי, לאחר שנה וחצי בממוצע. שר הקליטה, אלי אפללו, הביע סיפוק רב מהנתונים ואמר כי בכוונתו לפנות לאוצר על מנת להאריך את המבצע להשבת הישראלים גם ל- 2009. לדבריו, אין ספק כי הפעילות לעידוד חזרתם של הישראלים כדאית למשק וטומנת בחובה הזדמנויות חברתיות וכלכליות בעלות ערך רב למדינה ולתושביה.
להלן הממצאים העיקריים של המחקר
המחקר נערך עי חברת הלוי דואק המתמחה בעריכת מחקרים ומודלים כלכליים והתבסס על נתוני הלמס, בנק ישראל, משרד האוצר, משרד הקליטה ומחקרים שונים תוך השוואת מדדים כלכליים בין שתי האוכלוסיות.
תושבים חוזרים – גורם מרכזי בהגירה לישראל
בניגוד לקיטון המתמשך במספרי העולים לישראל, בשנים האחרונות חל גידול דרמטי במספרי הישראלים החוזרים. משנת 2000 עד 2007 , חזרו ארצה 27,750 תושבים חוזרים, ומינואר 2008 ועד היום נוספו כ-5,400 אנשים. בשנת 2000 חזרו לישראל 2,638 אזרחים ישראלים ובשנת 2007, 5,103 ישראלים: מדובר בגידול של 93% לאורך תקופה של 7 שנים.
לעומת זאת, משנת 2000 ל-2007 חל קיטון של 70% במספרי העולים לישראל. בשנת 2000 עלו ארצה 60,192 עולים ובשנת 2007 רק 18,129.
בשנת 2007 היוו התושבים החוזרים 22% מכלל העולים והשבים לישראל, לעומת שנת 2000 בה היה משקל השבים 4% בלבד מכלל העולים והשבים.
תושבים חוזרים- אוכלוסייה צעירה בגיל העבודה
בבחינת גילאי התושבים החוזרים עולה כי מדובר באוכלוסייה צעירה יחסית, בגיל המרכזי מבחינת השתלבות בשוק העבודה.
63% מקרב החוזרים הם בגילאי עבודה (15-65) ולמעלה ממחציתם (53%) בגילאי 24-44, לעומת 28% מקרב שאר האוכלוסייה הישראלית. הפער גבוה יותר בגילאי 24-34: -33% מקרב החוזרים הם בגילאים אלו, כפול מחלקה של קבוצת גיל זו בכלל האוכלוסייה בישראל, העומד על כ- 16%. לעומת זאת, שעור הילדים והקשישים בקרב אוכלוסייה זו נמוך ביחס לשיעורם בקרב האוכלוסייה הכללית (24% לעומת 29% ילדים ו3% קשישים לעומת 10% בקרב כלל האוכלוסייה).
כלומר, היותם של התושבים החוזרים קבוצה צעירה יחסית בגילאי העבודה הנה רבת משמעות לתרומתם הכלכלית למשק ויש בה כדי להעיד על הפוטנציאל הכלכלי הטמון בחזרתם ארצה ולהיותם מנוף יעיל לצמיחה.
שעור תעסוקה גבוה
שעור התעסוקה בפועל של התושבים החוזרים עומד על כ- 71% ובקבוצת גילאי 20-34 על 77%, גבוה יותר משל כלל האוכלוסייה העומד בממוצע על 53% ובקרב גילאים 25-64 על 71%.
תושבים חוזרים- אוכלוסייה משכילה
לתושבים החוזרים נתוני השכלה גבוהים יותר מאלו של הישראלים ועולים על הממוצע בישראל.
שעור בעלי ההשכלה העל תיכונית מקרב התושבים החוזרים עומד על 53% לעומת שעור בעלי ההשכלה העל תיכונית בישראל העומד על 40% . שעור זה גבוה ב- 13%.
ולעומת זאת, שעור בעלי ההשכלה היסודית עומד 8% מבין התושבים החוזרים ועל 14% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל.
תושבים חוזרים– אקדמאיים בעלי הכנסה חודשית גבוהה מהשכר הממוצע במשק
בבחינת נתוני משלח היד של התושבים החוזרים עולה כי ממוצע ההכנסה החודשית של תושב חוזר גבוה בכ- 30% ממוצע ההכנסה הישראלי. תושב חוזר משתכר בממוצע כ- 9,178 ¤ לחודש לעומת 7,081 ¤ שכר חודשי לישראלי.
השוני ברמת ההכנסה מוסבר בעיקר בשל השוני במשלחי היד: שיעור התושבים החוזרים העוסקים במקצועות מדעיים ואקדמיים, חופשיים וטכניים, בהם השכר הממוצע גבוה הוא 72% לעומת 30% בלבד (פחות ממחצית) בקרב כלל האוכלוסייה בישראל. כמו כן, חלקם של התושבים החוזרים העוסקים במקצועות בהם רמת השכר הממוצע נמוכה יותר, כגון עובדי פקידות, עובדי שירות וכו’ נמוך משיעור שאר האוכלוסייה המועסקת במקצועות אלו.
בין השנים 2000 ל-2007 חזרו ארצה 18,157 תושבים חוזרים בגילאי העבודה, מתוכם:
72% (13,073) בעלי מקצועות אקדמיים, מדענים וטכניים: אנשי מחקר, מהנדסים וטכנאים (לעומת 31% מקרב כלל האוכלוסייה)
10% ( 1816) מנהלים ועובדי פקידות (לעומת 23% מקרב כלל האוכלוסייה).
10% (1816) עובדי שירות ומכירות (לעומת 21% מכלל האוכלוסייה)
9% ( 1634) עובדים מקצועיים (לעומת 19%) מכלל האוכלוסייה).
2% ( 363)עובדים בלתי מקצועיים (לעומת 8% מכלל האוכלוסייה).
המקצועות העיקריים בהם מחזיקים התושבים החוזרים:
12% רופאים (2179)
9% רוקחים ווטרינרים, אחיות ועובדים פרה רפואיים (16346)
11% מהנדסים ואדריכלים (2000)
9.5% טכנאים מקצועיים, טכנאי הנדסה והנדסאים, מנתחי מערכות ומתכנתים (1725)
14% אקדמאים במדעי החברה והרוח ובמדעי החיים והטבע (2542)
16% מורים ומרצים (2905)
8.5% סופרים ואמנים (1543)
5% סוכנים ואנשי מכירות וביטוח (908)
5% משפטנים (908)
2% במקצועות טיפוח הגוף (363)
1.5% שפים (273)
1.3% מקצועות חופשיים (236)
התרומה למשק
גידול ישיר בהכנסה הלאומית והעלאת התמג לנפש
התוספת הישירה להכנסה הלאומית עקב חזרה של תושב חוזר עובד לארץ, עומדת על
כ-110,000 לשנה. תוספת זו גבוהה בכ- 30% מהתוספת הממוצעת של ישראלי להכנסה הלאומית מדי שנה (התוספת אינה כוללת גידול בגבייה ממיסים, תוספת הון וכו’).
מאמרים קשורים
שיבת התושבים החוזרים למשק הישראלי מעלה את התמג לנפש. בטווח הארוך, התרומה לתמג מתושב חוזר עומדת על 110,000 לשנה. גם שיעור זה גדול בכ-30% מזו של ישראלי בממוצע.
הכנסות ממיסים
כל תושב חוזר עובד מכניס לקופת המדינה בממוצע כ-45,000 ¤ מדי שנה עבור תשלומי מיסים ישירים. אם מסכמים את תרומת התושבים החוזרים בין 2000-2007, הם תרמו בשנה האחרונה למעלה מ- 850,000,000 לקופת המדינה בצורת מיסוי.
תשלומי העברה וקצבאות
אוכלוסיית התושבים החוזרים צורכת שיעור נמוך יחסית של תמיכת שירותי הרווחה בשל השתלבות גבוהה בשוק העבודה ופוטנציאל ההשתכרות הגבוה.
השפעות נוספות
מעבר לתרומה הכלכלית הישירה קיימות השפעות נוספות על הצמיחה במשק כגון יבוא לארץ של מקצועות ועיסוקים שאינם קיימים או מפותחים דים; תרומה להידוק הקשרים הכלכליים, העסקיים והמחקריים עם גופים וחברות בחול; הבאת הון והשקעתו בארץ.
החזר ההשקעה בתושב החוזר בתוך שנתיים:
עפ נתוני משרד הקליטה עלות ההשקעה הממוצעת של המדינה בתושב חוזר נעה בטווח של בין 10,000 ¤ ובין 40,000 בממוצע. תשלומי מס הכנסה ומעמ של משק בית של תושב חוזר, עומדים על 29,00¤ לשנה, ולכן משק בית של תושב חוזר מחזיר את עלות ההשקעה בו תוך כשמונה חודשים עד שנתיים וחצי מכניסתם למעגל העבודה של בני המשפחה.
בשנה האחרונה (2007) תרמו התושבים החוזרים העובדים, אשר חזרו מאז שנת 2000 כ-2 מיליארד ¤ לתוצר.
נתונים כללים
*כ- 750,000 ישראלים חיים היום מחוץ לגבולות המדינה.
*ממוצע החזרה השנתי של ישראלים מחול עומד על 4,500.
*בשנים האחרונות חלה עלייה חדה במספרם של הישראלים השבים לישראל: בשנת 2000 עלו חזרו ארצה 2,638 אזרחים ישראלים וב-2007 5,103 מדובר בגידול של 93%.
*מאז תחילת מבצע חוזרים הביתה ב-60 לישראל שמוביל משרד הקליטה מנובמבר 2007 ועד היום חזרו ארצה 6,500 ישראלים. זאת לעומת 4,200 בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בגידול של 50%.
*מתוך 29,320 התושבים החוזרים בשנים האחרונות, כ-57% הם גברים וכ- 43% הן נשים, אשר יחד מהווים 17,842 משקי בית.
כ- 24% מהם (7,152) הם ילדים מתחת לגיל 15 וכ-3% הם מבוגרים מעל גיל 65 (896).
*התושבים החוזרים בוחרים להתגורר בערים תא (13%), ירושלים (7%), חיפה (5%), נתניה (4%) ועוד.
*כ-50% שבים מצפון אמריקה ורבע מהם מאירופה ומאוסטרליה.
