צמד העיתונאים הישראלים, אילת נגב ויהודה קורן, הביאו לנו ללא שמץ של ספק את הספר הביוגרפי הטוב ביותר של השנה כשגם המבקרים האנגלים גומרים עליו הלל. הם כמובן לא מדגישים את ההיבט הישראלי – אולם ללא היות הגיבורה אסיה גוטמן, ישראלית, הספר הזה לא היה נולד. בעצם היה זה המשורר יהודה עמיחי שהחל את הכל. שיר שכתב לזכרה של אסיה לפני 20 שנה היה הטריגר. מאז בילו המחברים שני עשורים בכתיבת יצירת מופת שראוי לה כי תקטוף את כל המחמאות האפשריות.
ספרים רבים נכתבו על חייה ומותה של סליביה פלאת’, משוררת מוכשרת ועטורת פרסים, ורבים עוד יותר על בעלה המנוח, טד היוז. העניין בזוג הספרותי המפורסם הפך לאובססיבי לאחר שפלאת’ התאבדה באמצעות תנור גז במטבח דירתם המשותפת בשכונת פרימרוז היל, בעוד שני ילדיהם ישנים בחדר הסמוך. בעוד המעגלים הספרותיים ידעו כי ההתאבדות נגרמה בשל הצלע השלישית, בחרו החוקרים והביוגרפים למיניהם להתעלם ממנה. גם טד היוז, חברו של יהודה עמיחי, העדיף למחוק אותה מספר חייו, למרות שהייתה להם בת משותפת. 37 שנים לאחר ההתאבדות השנייה ב-1969, גואלים נגב וקורן את אסיה מאלמוניותה ועושים עמה צדק פואטי.
אין ספק שמדובר בפרשה טראגית מאין כמותה, ולו רק בגלל העובדה שאסיה, אהובתו של היוז, לקחה עמה גם את בתם – שש שנים אחרי מותה של פלאת’. קשה לעכל ואף להבין מדוע הילדה בת הארבע הייתה צריכה לשלם בחייה על אהבתה הנכזבת של אמה לאביה, אהבה שנמשכה שש שנים והסתיימה אף היא למרגלות תנור גז ביתי בלונדון. לשם כך יש לקרוא את הספר המפענח את חידת אסיה כאילו היה מותחן שלא מן העולם הזה. מפגש שנערך בחודש החולף בספיירו-ארק בין מוקירי זכרה למחברי הספר העניק תוקף מוחשי לדמותה הנשכחת.
הכל בעצם התחיל הרבה לפני כן. לאחר שהנאצים עלו לשלטון מחליטים הוריה של אסיה ואחותה סיליה לעקור מברלין ולהגיע לתל אביב של שנות ה-30. האב לוניה גוטמן לא יכול היה לעבוד יותר כרופא וההגירה לפלשתינה נעשתה בשל היעדרה של ברירה אחרת. המעבר החד מהמטרופולין של הבירה הגרמנית לחולות תל אביב היה קשה עבור ההורים, בעיקר עבור ליסה האימא הפרוטסטנטית שביקשה להעניק לילדיה חינוך טוב יותר. ליסה לא רק ששלחה את בתה ללמוד בבית ספר נוצרי ידוע ביפו, היא מעודדת אותה להתרועע עם חייל בריטי בתקווה להגר דרכו לבריטניה. אסיה באמת עוזבת בסוף ללונדון באמצעות מלגה, מתחתנת עם אותו חייל, מתגרשת, נישאת בשנית בקנדה, מתגרשת ממנו בלונדון ומתחתנת בשלישית עם משורר אוסטרלי בשם דויד וייוויל, שאת שם משפחתו נשאה עד יום מותה.
אסיה הייתה יפהפייה מהממת. באשר הלכה סובבה ראשים ועשרות גברים נפלו לרגליה. היא כתבה שירים, ציירה וגידלה את שני ילדיה של סילביה פלאת, בנוסף לבתה שנשאה את השם, שורה. סיפור חייה הוא גם סיפורה של משפחה יהודית הבורחת על נפשה מאנטישמיות. הספר מהווה לא רק מצבה לזכרן של אסיה ובתה, הוא גם מערת אלדין עוצרת נשימה במובן המלא של המילה. 280 עמ’.
A Lover of Unreason – The Life and Tragic Death of Assia Wevill.
Eilat Negev & Yehuda Koren.
Robson Books
