אנחנו חיים בעולם של שינוי מתמיד, והאתגר המרכזי של מציאות זו הוא, בעצם, הבנת קצב השינוי. מכון ראות, שאני נמנה עם אנשיו, עוסק בניסיון לאתר את פערי ההבנה בחיינו ולהסתכל על שאלות קריטיות בנוגע לישראל ולעולם היהודי בצורה חדשה ומאתגרת.
בתקופה האחרונה, סיימנו מחקר על אחת התופעות החשובות בעולם היהודי ולישראל היום – הפזורה הישראלית. ההערכה היא שיותר מ-800,000 ישראלים חיים מחוץ לישראל. רוב רובם במערב (ניו יורק, ברלין, לונדון ועוד).
במשך שנים הפגינו המוסדות המרכזיים בישראל יחס שלילי מאוד לנושא. אבל מכון ראות זיהה את הישראלים בחול כתחום אסטרטגי ביחסים בין מדינת ישראל והעולם היהודי. לאורך החודשים האחרונים, אנשי המכון למדו ובחנו את התופעה בשטח: בלוס אנג’לס, בטורונטו, בניו יורק ובפאלו אלטו. מסקנותינו גרמו להתייחסות חדשה אל התופעה, הן בקהילות הללו והן במוסדות המדינה.
הפזורה הישראלית היא עובדה קיימת ומדינת ישראל חייבת להכיר בה. אנשי המאה ה-21 חיים בצורה מעגלית, תוך כדי תנועה. אנחנו לא מעבירים את כל חיינו במקום אחד: אדם נולד בתל אביב, לומד בבוסטון, עובד בטורונטו ומהווה חלק בלתי נפרד מהעולם היהודי.
לכן, השאלה המרכזית היא מהם יחסי הגומלין בין מוסדות המדינה, הנהגת הקהילות היהודיות והפזורה הישראלית. אנחנו קוראים להתייחסות חדשה: הסתכלות על ישראלים מדור שני ושלישי כמעין גשר אפשרי בין ישראל לבין הקהילה היהודית. אך כרגע קיים קושי בקבלת ההבנה החדשה הזאת ויש חשדנות משני הצדדים המושתתת על אי-ידיעה ופער תרבותי.
שתי הקהילות, היהודית והישראלית, חיות בצורה שונה. הקהילה היהודית היא, למשל, דתית יותר בדרך כלל; אנשיה מבקרים יחד עם ילדיהם בבתי כנסת, ומרגישים צורך ואחריות לתרום כספית למוסדות הקהילה. הישראלים בחול, לעומת זאת, פחות דתיים ומרגישים לא בנוח עם הדרישה לתרום כספית למוסדות הקהילה וגישתם היא: באנו מישראל, שירתנו בצהל, שילמנו מיסים לממשלה…. הם מדברים עברית ואוהבים לבלות בחברת ישראלים נוספים, וכך נוצרה מין חברה דואלית של יהודים וישראלים שחיים בקודים תרבותיים שונים.
יש חשיבות עליונה ליצור מרחב קהילתי היברידי ישראלי-יהודי שמעודד ומאפשר היווצרות של זהות חסינה בעלת מימד ישראלי חזק וקשר עמוק עם הקהילה היהודית המקומית.
אין לי ספק שלקהילה הישראלית בלונדון, ביחד עם מוסדות הקהילה היהודית בעיר, חשוב לפתח את השיח הזה. למעוניינים, אני ממליץ לקרוא את המחקר המקיף של מכון ראות בנושא.
* הכותב, יליד סקוטלנד, הצטרף למכון ראות ב-2010 כמנהל תכניות יהדות, ציונות מתחדשת והחברה הישראלית.
