מאייכמן, אלי כהן, וולפגנאנג לוץ, דימונה, אנטבה, איראן-גייט, ג’ונתן פולארד, אבו ג’יהאד, פאתחי שקאקי, ג’ראלד בול, רוברט מאקסוול, חאלד משעל, מרדכי ואנונו, מוניקה לוינסקי, אפילו הפצצת הכור הסורי וההתנגשות בעימאד מורנייה בתחילת השנה – הכול נמצא בין דפי הספר שנפתח בסיפור הקשר הישראלי למות הנסיכה.
מוריס (שם בדוי כמובן), הסוכן הוותיק, שמח לקבל את משימתו החדשה בפריז. רוח רעה נושבת במסדרונות ה’מוסד’ ורענון קצר בעיר האורות בהחלט לא יזיק לבריאותו הנפשית. הארגון עובר עתה שורה של טיהורים, מאחוריהם עומד ראש הממשלה החדש, בנימין נתניהו. אפילו אשתו שרה החלה לבחוש בתוך הנעשה בצמרת סוכנות הביון המפורסמת. היא ביקשה לקבל דיוקנים של מנהיגים פוליטיים עמם עמדה להיפגש עם בעלה, ואפילו רצתה לדעת על הפעילות המינית של ביל קלינטון. כן, חשב לעצמו מוריס, עדיף להתרחק לזמן מה מקן הצרעות הרוחשות במפקדה הראשית.
המשימה שקיבל הייתה שגרתית, אף כי מעט מוזרה להתחקות אחר האורחים (הערבים בדרך כלל) המגיעים להתאכסן במלון ‘ריץ’ הנמצא בבעלותו של מוחמד אל פאיד. על הכוונת הונח הנרי פול, המוציא והמביא הכול יכול של המלון. הנרי פול? כן, זה האיש שישב מאחורי ההגה באותה מכונית מרצדס מפורסמת בה קיפחו את חייהם הנסיכה דיאנה וחברה דודי אל פאיד. הנרי פול? כן, זה האיש אותו בחר מוריס לאיש הקשר שלו. הוא נפגש עמו כמה פעמים בבר המלון ובסביבתו והציע לו כסף רב תמורת שרותיו. במעקבים פשוטים זיהה מוריס במהירות את נקודות התורפה של פול, שתייה לשכרה, התמכרות לתרופות, חיי צניעות, קבלת תשלומים מהפפראצי תמורת מידע על אורחים מפורסמים וחלום על מכוניות נוצצות.
אם הייתם שואלים את מוריס, הוא היה מוותר על המשימה באותו שלב, אבל הבוס, דני יתום רצה הישג. הוא התאווה להניח את אוזנו על השיחות המתנהלות ב’ריץ’. פול התבקש לספק מידע שוטף על המתארחים ולטמון מכשירי האזנה בכמה סוויטות. תמורת השרות הוא יקבל כסף רב, אפילו חשבון בנק סודי בשווייץ. אולם עוד לפני שהאיש גויס לשורות, הגיעה הבשורה הרעה מ’גשר אלמה’. הצלצול שהעיר את מוריס משנתו הביא עמו את החדשה על התאונה. ה’מוסד’ לא היה מעורב, כמובן, באותה דרמה, אולם מוריס הרהר לעצמו שמא המתח הרב בו היה שרוי פול בעקבות הצעתו, לא ערער את שלוות רוחו ושיגר אותו אל הטיפה המרה. אולי, בעקיפין, הרג ה’מוסד’ את הנסיכה?
פסגת ריגול בפריז
המחבר, גורדון תומאס, לא מתבדח. הוא כבר כתב ספר על ה’מוסד’ ונחשב לבר-סמכא
בתחום הביון הישראלי. הוא מעריץ מושבע של הארגון ודלתם של רבים מבוגריו פתוחה בפניו. רבים מהם הסכימו להתראיין על ידו לספר ‘המרגלים של גדעון’ וגם לסרט בעל שם דומה שהוקרן בערוץ 4. אפילו מוחמד אל פאיד זימן את תומאס למשרדו בקומה החמישית של הרודס וביקש ממנו גישה לכל מקרותיו ב’מוסד’ תמורת מליון פאונד.
אל פאיד סבר כי סוכני ‘מוסד’ יאשרו את טענתו כי בנו ודיאנה נרצחו עי הביון הבריטי. תן לי שמות והם יתנו לי מידע, הוא אמר לו בהתרגשות. הם יאמרו לי את האמת. הם יאמרו לי מה קרה באמת. תומאס הבטיח לאתר עבורו שני סוכני ‘מוסד’ לשעבר, שהסתכסכו עם מעסיקם ופרסמו עליו ספרים. היו אלה ויקטור אוסטרובסקי וארי בן מנשה. תומאס איתר אותם. עם הראשון, באריזונה, הוא העלה חרס, אבל השני הסכים להגיע לפגישה עם אל פאיד. בן מנשה, בעל ארגון ביון פרטי משלו, הבטיח מידע אולם הוא לא היה צנוע בדרישותיו. הוא דרש 750,000 דולר לשנה והוצאות שוטפות. אל פאיד לא השתכנע.
ה’מוסד’ ירד כמובן מהמשימה ב’ריץ’, אולם דני יתום הורה על חקירת התאונה מחשש כי שמו של ה’מוסד’ עלול לצוץ בהמשך. החקירה גילתה כי במהלך ימיה האחרונים של דיאנה שהו בפריז שתי חוליות של סוכנים. האחת הייתה שייכת ל-MI5 והשני ל-CIA. הסוכנים הבריטיים פעלו מתוך בית ליד המלון ואחד מהם אף התאכסן במלון עצמו. לסוכנות הביון האמריקאית היה עניין משלה בדיאנה, כמי שלחמה נגד ייצור מוקשים, מקצוע ממנו מתפרנסים עשרות אלפי אנשים בארצות-הברית. למותר לציין כי כל החוליות הסתלקו בחופזה מן העיר מיד לאחר היוודע הטרגדיה. אל פאיד, מסתבר, מחזיק מאד מה’מוסד’.
הוא ציטט בפני המחבר מרגל ישראלי בכיר לשעבר שאמר לו כי לכולם היה עניין בדיאנה. לכולם, הכוונה, לסוכנויות המערביות. בנון-שלנטיות מתאר תומאס כיצד פיאט אונו לבנה נסעה לפני המרצדס, השקיפה על התאונה, הסתלקה לרחוב צדדי, נבלעה אל תוך משאית ממתינה ונגרסה כעבור שעה קלה לעיסת מתכת מעוכה. בפיאט ישבו חברי סוכנות הביון הצרפתית.
תומאס הופך בספרו כל אבן. הוא כותב בפרוטרוט על אירועים פחות ידועים, כמו פיצוץ מסתורי ברכבת צפון-קוריאנית ב-2004, בה מצאו את מותם תריסר טכנאי גרעין סורים. הוא מתאר את עלילות רוברט מאקסוול, שהיה סוכן ‘מוסד’ לכל דבר ותרם, בעקיפין, לחטיפתו של מרדכי ואנונו. אחד מ-40 הספרים שכתב נקרא ‘ההתנגשות בחייו של רוברט מאקסוול’. הוא גם אינו מהסס לקבוע כי הארגון היה זה שהתנגש בחייו של עימאד מורנייה, שעבר ניתוח פלסטי לשינוי פניו על ידי רופאי ה’סטאזי’ במזרח-גרמניה. פרטים רבים הוא מנדב על הפעולה שהביאה לחיסולו של המתקן הסורי הסודי לפני פחות משנה.
עוד ספר על ה’מוסד’? ועוד לאורכם של 700 עמודים? מי ירצה לקרוא שוב ושוב על עלילותיהם של המרגלים מציון? העובדה שזוהי מהדורה מעודכנת של ספר קודם, היא ההוכחה לכך שהרעב למעללי ה’מוסד’ חזק כשם שהיה. עבור שוחרי תיאוריות הקונספירציה מדובר בגן עדן שלא יסולא בפז.
Gordon Thomas. Gideon’s Spies. 698 pp. JRBooks. £16.99
