גיא נתנאל (36) היה בעל בית קולנוע קטן בעיירת הסקי הקטנה, ברקרנרידג’, שבקולורדו (שבה צולם הסרט, Dumb and Dumber). לאחר שש שנים, בהן הצליח להפוך את אולם ההקרנות למעין מרכז תרבותי, החליט לעבור אל הצד השני של המסך ושל העולם ונסע ללמוד תואר ראשון במטרופוליטן פילם סקול, שבאולפני אילינג.
את סרטו הדוקומנטרי הראשון, Scent of Strawberries, יצר נתנאל על אימו, תמר נתנאל, שעבדה ככביו-כימאית באוניברסיטת תל אביב והחליטה בגיל 62 ללמוד תואר שני בקולנוע. הוא תיעד אותה יוצרת סרט קצר ועלילתי על אחיה, נווט שנהרג בתאונה, שנעשה כחלק מלימודיה.
אני אוהב את חוסר הידיעה שבדוקומנטרי, מספר נתנאל על משיכתו לתחום, להיכנס לסיטואציה שיש בה פוטנציאל ואתגר ובכל רגע להחליט איפה הסיפור הכי טוב. הוא למד רבות מהבמאי, אשר טללים, שהיה החונך שלו בקורס הדוקומנטרי, וסרט זה זיכה אותו בשני פרסים, אחד מהם בקטגוריית הסרט הדוקומנטרי הקצר הטוב ביותר, בפסטיבל קרי, שבאירלנד.
בסרט הגמר שלו, Wooden Butterflies, תיעד נתנאל את בוני הכלים, חיים אלגרנטי ודיוויד ליפקין. כמו בסיינפלד, הסרט הוא על כלום אבל בעצם על הכול, הוא מספר על הרעיון מאחורי הסרט. אני עוקב אחרי בניית כלי אחד והסיפורים של שניהם נכנסים אל תוך הכלי, תוך כדי שהוא נבנה. ואז כשהוא מוכן, הסיפורים יוצאים כמוזיקה.
לאחר לימודיו, הוצע לנתנאל לתעד את הרב ג’ונתן וויטנברג, שהלך ברגל עם כלבו מגרמניה ללונדון. בסרט זה, Carrying the Light, הוא עבד עם המפיק הידוע, מייקל קון (שוויטנברג הוא הרב שלו), ועל זכויות ההפצה חתמה איתם רות דיסקין. כיום נתנאל עובד בחברת הפקות קטנה, גולדין פילמס, ובין היתר מפתח רעיון עם תסריטאי איראני, שיבחן את המתח בין ישראל לאיראן.
www.wix.com/guygadol/guynatanel
על סרט הביכורים שלה, My Kosher Shifts, איריס זכי (34) זכתה בפרס הראשון בתחרות הסרטים הדוקומנטריים, מיי סטריט, ב-2011. זכי העמידה מצלמה מאחורי דלפק הקבלה בבית המלון החרדי, קרופט קורט הוטל, בו היא עובדת, וחשפה רגעים אינטימיים ודי משעשעים של אורחי המלון. התגובות לסרט היו מדהימות, אנשים צחקו מאוד, מספרת זכי על ההקרנה בפסטיבל, שבו זכתה בפרס של 2000 פאונד, שזה בדיוק הכסף ששמתי חודש לפני, על מצלמת וידיאו חדשה כדי לצלם את הסרט, היא נזכרת.
בישראל היא עבדה כמנהלת מחלקה בערוץ המוזיקה, 24, וכמפיקה בתחילת ימיו של ערוץ MTV ישראל. לפני כשלוש שנים עברה ללונדון ולמדה לתואר שני בקולנוע דוקומנטרי, באוניברסיטת ברונל. זה נראה לי כל כך מגוחך, שזה הדליק אותי, מספרת זכי על עבודתה הסטודנטיאלית בבית המלון, אני ההיפך הגמור מבחינת סגנון החיים שלי. זה לא משהו שהסתרתי. רואים לי את זה בעיניים, כי חייתי חיים מאוד פרועים וחילוניים בתל אביב… זה היה סוג של סרט מבחינתי לעבוד שם.
המורים בחוג ששמעו איפה אני עובדת ממש התלהבו, מספרת זכי על התבשלות הרעיון לסרט. העיניים של אנשים נוצצות כשאני מדברת על חרדים. היא מספרת שפגשה גם את יוצר הקולנוע המוערך, מארק אייזקס, שאהב את הרעיון. אחד מסרטיו, Lift, צולם מתוך מעלית במשך חודשיים ותיעד את שכני הבניין, וקל לראות מהיכן זכי קיבלה השראה.
לונדון היא מקום אידיאלי לקולנוע, לדבריה. יש פה רעב בריא ליצירה חדשה וראש מאוד פתוח, ככה שתמיד אפשר להרגיש שהשמיים הם הגבול, בניגוד לערים, כמו תל אביב, בהן הגבול הוא מאוד מוחשי… אני חושבת שישראל היא מדינה מאוד צינית ולפעמים יש אפילו זלזול כלפי ישראלים. אני מרגישה שפה התעשייה פחות נגועה. הבריטים עובדים קצת אחרת עם יותר כבוד ואורך רוח… דוקו זה מאוד סקסי פה עכשיו, אני אפילו משתמשת בזה בתור ליין פתיחה עם גברים.
סרטה הבא יעסוק במשפחתה: על הקשיים שלי לנהל מונוגמיה ולחזור להורים כדי לראות איפה זה התחיל ולמה, והיא עובדת על הצעה לדוקטורט מעשי באוניברסיטת מזרח לונדון, בחוג שבו מלמדים פרופ’ חיים בראשית ואייל סיוון.
קרן גיטיס (35) הגיעה לעולם הקולנוע ממקום שונה לגמרי. לאחר שנים בהן עסקה בתחום של עבודה קהילתית וזכויות אדם ברחבי העולם, היא הגיעה ללונדון ללימודי תואר שני בלימודי פיתוח (אנתרופולוגיה, סוציולוגיה וכלכלה לצורך עבודה בעולם השלישי), באוניברסיטת ססקס.
לאחר מכן עבדה בארגון, פאנוס לונדון, שמטרתו להביא את קולות העולם השלישי לתודעה של קובעי מדיניות בעולם המערבי. כל חודשיים נסעתי למקום אחר, באפריקה בעיקר, ועזרתי לאנשים שם לתעד את הסיפורים שלהם מסביב לכל מיני נושאים שחשוב לדעת עליהם, שכללו: אנשים שחיו בעוני, באיזורי סכסוך, איידס, העסקת ילדים וסחר בנשים, מספרת גיטיס, שגם מעבירה להם מעין סדנאות קולנוע ולימדה אותם לצלם ולתעד בעצמם את סיפוריהם.
הסיפורים נתנו לה רעיונות לסרטים והיא רצתה להביע את הקריאטיביות והקול שלה. סרטה הראשון מ-2008, Jerusalem S.O.S, עוקב אחר סיפורם המרתק של חרדי וערבי המתנדבים כפרמדיקים בארגון החירום, איחוד הצלה. הסרט שודר לפני מספר חודשים בערוץ אל ג’זירה העולמי. הם מאוד התלהבו ואמרו שאלה סיפורים שבכלל לא שומעים על האיזור, היא אומרת על בחירתם לשדר. קיבלתי תגובות מאוד מיוחדות. דווקא מפקיסטן אנשים כתבו לי שהם מאוד התלהבו, וגם מקהילה פלסטינית באמריקה, שרצתה להשתמש בזה למטרות חינוכיות.
מלבד סרטים תיעודיים נוספים, כמו סרטון ייחודי על העם הסהראווי, ששודר ככתבה בתכנית, רואים עולם, היא מעוניינת לעבור לסרטים עלילתיים וארוכים יותר. מאוד מעניין אותי לשחק עם מה זה מציאות ומה זה דמיון. גם אם זה יהיה בדיוני, זה עדיין יהיה מושפע מסיפורי אנשים ומחיי.
www.wix.com/kerenghitis/kerenghitis
יוני בן טובים (37) ידוע בישראל בתור בסיסט הלהקה המיתולוגית, זקני צפת, ובנה של השחקנית המנוחה, טליה שפירא. אך עולם הקולנוע ריתק אותו יותר ממוזיקה וללונדון הגיע בסוף שנות ה-90′ ללימודי תואר שני בלונדון פילם סקול. כנראה שהייתי צריך מרחב ואת הרחובות הרחבים יותר, שבהם אתה הולך ולא מכיר אף אחד, מסביר בן טובים על אחת הסיבות למעבר. אני חושב שזה נתן לי חופש לרעיונות. משום מה, זה שאתה הולך ברחוב ופוגש אנשים והכול קרוב הפריע לי להיות יצירתי בתקופה ההיא.
באוניברסיטה הכיר את אשתו לעתיד, אמילי האריס, שאיתה הקים את חברת ההפקות, Indivision Films, בה שניהם עובדים כבמאים-מפיקים ויוצרים סרטים תיעודיים, בדיוניים וכאלה שנמצאים על קו התפר ביניהם. לאחרונה סיימו עבודה על סרט קצר על פי תסריט של אתגר קרת, Pockets, שעתיד לצאת בקרוב. יש משהו מדהים בסיפורים של קרת, מספר בן טובים. אני חושב שהם עובדים באנגלית מצוין… הם לא מוגבלים רק למוח הישראלי.
שיתוף הפעולה ביניהם החל בסרט, Three Towers, שקרת כתב יחד עם שירה גפן. הסרט זכה בפרסים ברחבי העולם, כמו בתחרות הסרט הקצר הטוב ביותר בפסטיבל הנחשב, ריינדאנס. שופטי התחרות, שגם הגישו את הפרסים, היו אנשים בכירים מעולם הבידור. בייחוד לו ריד, שהוא מין אלוהים כזה בשבילי, הוא נזכר. הסרט מספר על זוג זקנים קשיי יום באיטליה, כשביום חורפי נותנים מחסה לתייר, שמספר להם באנגלית על מטוסים שהתנגשו בשני בניינים בניו יורק. לאחר עזיבתו, השניים, שרמת האנגלית שלהם ירודה, מתווכחים על מה הוא בעצם סיפר להם.
התעשייה פה סובלת המון בשנים האחרונות, מספר בן טובים על הקשיים למצוא מימון לסרטים. אבל מכיוון שיש פה בלונדון אנשים מכל העולם, עבדתי עם צוותים מאוד מעניינים… יש המון ביקוש – אם יש לך תקציב נמוך יחסית לסרט, אתה יכול למצוא אנשים נורא מוכשרים שיהיו מוכנים לעבוד איתך.
יחד עם התמסרותו לקולנוע, בן טובים לא הזניח לגמרי את המוזיקה ואף עובד עם זקני צפת על אלבום חדש. זה לא משהו שחשוב לאף אחד מאיתנו, הוא אומר, אז זה פשוט כיף טהור. אף אחד לא לחוץ וזה כנראה ייקח זמן.
