למרות המחאות של נבחרי ציבור כנגד יורדים ושימושים מגוונים במדיה במחאת המילקי שיצרה סערה בכוס תה, ברור לכל כי השיח הציבורי כבר השתנה. מדינת ישראל מבינה היטב את החשיבות של הקשר שלה עם הישראלים בתפוצות, ולראייה, אירחה בכנסת בחודש אוקטובר האחרון יום עיון ראשון מסוגו, שעסק בנושא. אל הכנס, שבו נכחו לא מעט חכים, הגיעו קרוב ל?100 איש, ביניהם מנהיגים ישראלים מקהילות בעולם, ישראלים שחיו בעבר בחול, נציגי ארגונים שעוסקים בתפוצות, כמו הסוכנות היהודית, משרד העלייה והקליטה, ההסתדרות הציונית, מכון ראות, מטח ועוד – כאשר בין 27 הנואמים אישי ציבור מובילים, כמו פרופ אוריאל רייכמן, שייסד את המרכז הבינתחומי בהרצליה ועומד בראשו. רייכמן התרשם והבטיח לארח בין כתלי הבינתחומי את הכנס הבא, שיתקיים בתאריכים 24-26 בפברואר 2015.
תיתכן זכות הצבעה לישראלים בחול?
העולם היהודי זקוק ל’עירוי דם’ והישראלים בתפוצות מהווים ‘עתודה מטכלית’, אמר בנאומו סגן יור הכנסת, חכ נחמן שי (עבודה). חברו למפלגה, חכ חיליק בר, הוסיף כי הישראלים בתפוצות הם חלק מהעם שלנו ותרמו למדינת ישראל בשירות צבאי ותרומה כלכלית, לא משנה הסיבה לעזיבתם.
אך מלבד הוקרה חולקו גם הבטחות, וחכ בר הודיע כי יפעל לחקיקה בנושא הצבעה לישראלים הנמצאים בחול פרק זמן קצר, ולמימון ממשלתי לארגונים ישראליים העוסקים בפעילות חיבור ישראלים וחינוך לדור השני.
קריאות לפעולה נשמעו גם מטעם נציגי מפלגות הקואליציה. סגן שר החינוך, חכ אבי וורצמן (הבית היהודי), מסר כי הממשלה קיבלה החלטה לפעול בנושא ההתבוללות ולהשקיע בחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות. ביוזמה זו נכללים גם הישראלים, הוא הוסיף, לימודי יהדות מונעים התבוללות ואנו יוצאים בפרויקט עולמי ללימוד התנך.
יש לקיים שיח בגובה העיניים
לעומת ראש סיעתו, טען חכ רונן הופמן (יש עתיד), כי יש לקיים שיח בגובה העיניים ולא להטיף. מעבר לחינוך היהודי, חשוב לחנך את הדור השני על ישראל. משאלת ליבי הכמוסה היא שישראלים יחזרו לארץ, אבל זה לא משנה את העובדה שהם נכס לישראל, במיוחד בימים אלה בהם אנו ניצבים בפני אתגרים הסברתיים סביב צוק איתן והקריאות לחרם על ישראל, משיכת השקעות וסנקציות.
הצהרה כנה סיפק חכ הרב דב ליפמן (יש עתיד); ?כמי שגדל בחול בקהילה יהודית, אני יכול להעיד כי הישראלים לא היו אף פעם חלק מהקהילה. אני רואה חשיבות רבה בשילובם בעולם היהודי וקורא לדון בנושא בוועדת קליטה ותפוצות.
רק 6,000 ישראלים חיים בברלין
מלבד אמירות וסיסמאות, נזרקו לאוויר גם נתונים ומספרים. יוגב קרסנטי, יועץ מדיניות עבור הסוכנות היהודית, טען כי מספרם של הישראלים בחול מגיע רק לכ?700,000, ובסופו של דבר, מאזן ההגירה לישראל הוא חיובי ומעמיד את ישראל במקום גבוה בין מדינות ה?OECD. בברלין, לדבריו, חיים לכל היותר רק 6,000 ישראלים. אלה סבן וסיגל ליבוביץ’ מהמשרד לעלייה וקליטה הציגו נתונים, שלפיהם, כ?124,000 ישראלים חזרו ארצה מאז 1989, רובם מצפון אמריקה ובהם אחוז האקדמאים הצעירים גבוה.
הרימו גבוה את הכפפה
קשה להאמין שנבחרי הציבור היו חושבים לקיים את הכנס הזה בעצמם. מי שהרימו את הכפפה היו אלה שהנושא קרוב לליבם ומנקר במוחם – ארבע דמויות מובילות שיזמו את האירוע: ארן היימן יור ומייסד מועצה מקומית ניו יורק, איתן דרורי נשיא ומייסד איא – ארגון הישראלים באוסטרליה, ענת קורן מייסדת אגיב – ארגון הגג של הישראלים בבריטניה (ראו בהמשך) ורן מסטרמן מקהילת טורונטו, קנדה.
אותם ארבעה יזמו בעבר את הכנס הראשון של מנהיגות ישראלית עולמית, שהתקיים בלונדון במרץ 2014, ומתכוננים כעת לכנס השני שיתקיים כאמור בהרצליה. בכנס הקרוב צפויים לקחת חלק כ?250 משתתפים מכ?50 קהילות ברחבי העולם, ובמסגרתו ידונו לראשונה בישראל נושאים הנוגעים להווייתה, למעמדה ולעתידה של התפוצה הישראלית, כמו: חינוך לילדי ישראלים בתפוצות, שימור הזהות הישראלית והיהודית, הקמתן וניהולן של קהילות, ייזום מפעלי תרבות וספורט, הסברה ישראלית, גיוס כספים ורישות עסקי. ישולבו בו, בין היתר, הרצאות של אישי ציבור בכירים, סדנאות קבוצתיות ודיונים אינטראקטיביים עם הקהל.
*לפרטים על כנס המנהיגות הבא: anat@agiv.uk
להגיב
לא כדרך
אגב
בחודשים האחרונים דיווחנו כאן בעלונדון על פעילותו של חדר מצב, שקם בעקבות מחאה אנטי?ישראלית חזקה ולא תמיד מוצדקת סביב צוק איתן, ובמיוחד דיווחים לא הוגנים במדיה. מטרתו הייתה להסית את השיח הציבורי ממראות ילדים פלסטינים מגואלים בדם ולהפנות זרקור לעוד כמה שחקנים במגרש המזרח?תיכוני, ובמיוחד למדינות תומכות טרור, כמו קטאר, איראן וטורקיה. פעילות ?חדר מצב? ממשיכה, ובעקבותיה נוצר צורך להקים ארגון מסודר שיפעל כזרוע מבצעית של ארגון גג ישראלי, שיענה לצרכי השעה בתחומים נוספים ולאו דווקא הסברתיים.
מי שהקימה את ?חדר מצב? וניהלה אותו, ענת קורן, התנדבה לעמוד בראש ארגון הגג, ואת ניהול ?חדר מצב? שנקרא כעת באנגלית Agiv In Action לקח על עצמו תמיר מילוא, שהוביל את הקמפיינים האחרונים. מאחר שאנחנו גוף קטן, התמקדנו בפעילות ספציפית של אקטיביסטים מול מטרות שעשויות לעניין את המדיה הבריטית, ואכן זכינו לחשיפה מדהימה. היום כבר יש יותר הבנה של מי אנחנו ומה ביכולתנו להשיג, מסבירה קורן, שהיא גם המול של עלונדון. אגיב נועד לשרת את הצרכים של הקהילה שהולכת וגדלה, כמו גם להיות נקודת קשר לגורמים חיצוניים; ראשי הקהילה היהודית או הממסד בישראל. נשמח לשמוע מכם.
* לקבלת הניוזלטר של ?חדר מצב? והצטרפות לרשימת התפוצה: agivinaction@gmail.com
