שבוע הספר היהודי יזמן ללונדון שני מותחנים העוסקים בשירותים החשאיים הישראליים. האחד – פרי עטו של ג’ייק סימונס, הנקרא הטהור – עוסק בסוכן מוסד המגיע לבירה האנגלית כדי לבצע פעולת נקם במעסיקו לשעבר. בספר השני – לימסול, מאת ישי שריד – מככב סוכן שבכ המעמיד פני סופר כדי להתחקות אחר מקום מחבואו של מחבל פלסטיני מבוקש, הידוע גם כבנו של משורר מפורסם. השניים יופיעו על אותה במה ב-24 בפברואר.
שמו של שריד הלך לפניו עוד לפני שספרו תורגם אפילו לאנגלית והוא השתרבב לרשימת העשירייה הראשונה של פרס אימפק, המעניק מדי שנה סכום לא מבוטל של 100,000 אירו (כ-83,000 פאונד) לזוכה, מתוך 147 מועמדים שנבחרו על ידי 162 ספריות ציבוריות ב-45 מדינות. לכבוד כזה לא זכו אפילו האוורד ג’ייקובסון (מה זה פינקלר) ודויד גרוסמן (אישה בורחת מבשורה), שלא הגיעו לקו הגמר. מי שלבסוף קטף את הפרס היה הסופר הסקוטי, ג’ון מקגרגור, עם ספרו, אפילו הכלבים. אולם הישגו של הסופר התל-אביבי בן ה-47 היה ונותר משכמו ומעלה. כל זה מבלי להזכיר אפילו את העובדה שלפני שנתיים הוא זכה בפרס צרפתי על הרומן הבלשי המתורגם הטוב ביותר של השנה, ועל העובדה שזכויות התרגום של לימסול כבר נמכרו באיטליה, גרמניה, דנמרק, סין וספרד. אפילו הטורקים התלהבו וחתמו.
הציניקנים יאמרו שעלילתון הנכנס לנבכי נפשו של סוכן ישראלי המנסה למנוע פיגועי התאבדות יהיה תמיד מתכון בטוח להצלחה. אבל נראה שדווקא דמותו הרב-מימדית ולחלוטין לא צפויה של אותו איש אלמוני וחסר שם, היא זו שרכשה את לבם של הקוראים הישראלים והוצאות הספרים ברחבי העולם. הסוכן שלנו אפרורי משהו, לחלוטין חסר כריזמה, מופנם, מסוכסך בתוך עצמו, שתקן, מתוסבך, על פניו שברירי, אנטי-גיבור בעל דמות יגונית. אולם בחדר החקירות הוא יכול להיות אכזר, מתוחכם, חסר פשרות, חסר מעצורים, תחמן, טקטיקן, אלים ומניפולטור.
במרכז העלילה נמצאת דפנה, סופרת תל-אביבית ופעילת שלום, אליה נשלח הסוכן על ידי מפקדיו לקבל שיעורים בכתיבה יוצרת כדי להגיע ליעדו בעזה. בתוך כך הוא מטפל בידיד ערבי שלה, חולה סרטן, המקבל אישור כניסה לישראל לצורך טיפולים רפואיים. במקביל הוא מוצא את עצמו מנסה להציל את בנה הנרקומן והאובדני. ההיכרות עם דפנה פותחת בפניו עולם חדש, עמו הוא נאלץ להתמודד ובו הוא נקרע בין שתי נאמנויות.
שריד בונה עלילה המורכבת משכבות רבות. אל הזירה הוא משליך את כל מה שיש לו בקנה: התאבדויות, התנקשויות, בגידות והוצאות להורג. הוא לא מתעלם מההיבט הפוליטי של הסכסוך הישראלי-ערבי ולא בוחל אפילו בסצנת עירום גברית בסאונה. קשה להתעלם מהעובדה שהכתיבה היא אך תחביב למי שמתפרנס מעריכת דין, כמו שאין מנוס מלהודות שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ, בהיותו בנו של השר לשעבר, יוסי שריד, המתרכז כיום בכתיבה ולא בעשייה פוליטית.
ספרו הראשון, טרף קל, היה הצלחה מקומית מוגבלת. הספר הנוכחי כבר הוציא אותו מאלמוניותו. שבוע הספר יקנה לו מן הסתם מקום של כבוד בצמרת מותחני הריגול של הדור הבא.
