מרבית התומכים השתייכו למפלגת הלייבור אשר יזמה את הדיון, בעוד הרוב המוחלט של המפלגה השמרנית הצביע ברגליו ולא נכח במליאה. ראש הממשלה , דויד קמרון , העדיף להימנע מרחוק. אלה אשר הביעו התנגדות למהלך ציינו כי החמאס הוא ארגון טרור המהווה היום חלק ממשלת האחדות הפלסטינית.מלקולם ריבקינד, שר החוץ לשעבר, טען כי הפלסטינים אינם בשלים עדיין למדינה משלהם, בעוד רוברט חלפון עמד על כך שלפלסטינים יש כבר מדינה, הלא היא ירדן.
רוברט ג?נריק, שהפתיע את כולם ב?גילוי נאות? אודות אשתו הישראלית, ואמר כי הוא לא ישתכנע שמחווה מהסוג הזה כאן יפיח רוח חיים בתהליך השלום. הוא קבל על כך שהבית מגלה אהדה לצד אחד על חשבון הצד השני.
רוב המתדיינים ציינו כי הם תומכים בישראל ובזכותה להתקיים. רבים מהם גינו את ההתנחלויות, ציינו התנסויות קשות מביקורם בגדה המערבית וקראו מכתבים שקיבלו מאזרחים באזור הבחירה שלהם. היו אף שכללו בנאומם את מכתבם של 363 אנשי הציבור הישראלים שדחקו בהם להצביע בעד. לפחות שלושה מהם ציטטו את ראשי השב?כ לשעבר לאחר שראו את הסרט ?שומרי הסף?.
מאמרים קשורים
ההצבעה אינה מחייבת את הממשלה לשנות את מדיניותה ויתכן כי נוכחות מלאה של חברי הפרלמנט הייתה משנה את תוצאותיה, אולם, למרות סמליותה היא נושאת בשורה עיקרית אחת: ישראל מאבדת את ידידיה בווסטמינסטר.
שגרירות ישראל בלונדון פירסמה את התגובה הבאה לא צריכה להיות שום אשליה שהכרה חד צדדית של מדינת פלסטין מקדמת את השלום בכל דרך שהיא. הכרה זו נכשלת בהתמודדות עם המכשולים האמיתיים לשלום, כולל ההתעקשות הפלסטינית על ‘זכות שיבה’, שמערערת את עצם המושג של שתי מדינות לשני עמים. כמו גם את הצורך בסידורי ביטחון אמיתיים, בכדי למנוע פיגועים המוניים נוספים על אזרחים ישראליים
