פעילי ארגונים פרו-פלסטיניים מפגינים למעלה מחודש נגד חנות חדשה של סודה סטרים בברייטון. הסיבה? אחד ממפעלי הייצור של החברה, הנמצאת בבעלות ישראלית, נמצא מחוץ לקו הירוק. המוכרים בחנות פוחדים מהסלמה והמשטרה חסרת אונים.
מוצרים ישראליים בבריטניה הפכו מזמן למטרות של ארגונים הקוראים לשחרור פלסטין מעול הכיבוש, המעוניינים להפוך את מחאתם לחלק בלתי נפרד מסדר היום. אותם ארגונים משקיעים משאבים בעידוד חרם צרכני על מוצרים שמקורם בישראל ובעיקר על אלה המיוצרים מחוץ לקו הירוק, כדי לפגוע בכלכלה הישראלית.
החרם הוא לא רק על מוצרים אלא גם על מפעלי תרבות ואקדמיה. כזכור הופרעו הופעותיהם של הפילהרמונית הישראלית בפרומס אשתקד ולהקת בת שבע, בפסטיבל אדינבורו, כמו גם הופעת הבימה בגלוב ועוד. אבל ההישג הגדול ביותר של המפגינים הוא, ללא ספק, סגירת חנות אהבה בקובנט גארדן לאחר שנתיים של הפגנות סדירות מולה. כעת הם מנסים לשכפל את ההצלחה בברייטון.
העוינות מכוונת כלפיך וזה מאוד מפחיד
מכשיר הסודה סטרים הומצא בבריטניה בשנת 1903 ושווק כמוצר יוקרתי שאפשר הכנה ביתית של משקה מוגז. בהמשך התגלגל המותג גם לישראל ובשנת 1998 רכשה סודה קלאב הישראלית את חברת סודה סטרים, שנקלעה לקשיים כלכליים. כיום משווק המותג ברחבי העולם כמוצר ידידותי לסביבה, מאחר והבקבוקים ניתנים לשימוש חוזר ובכך מונעים זיהום מיותר של פסולת שאינה אורגנית. המותג החדש של החברה, הנקרא EcoStream, מאפשר מילוי מחדש של אריזות ריקות של מוצרי קוסמטיקה, מרכיבי בישול ומוצרים לבית ללא בזבוז מיותר של פלסטיק. אך לא כולם מתלהבים מהפוטנציאל הירוק וכשבאוגוסט האחרון נפתחה החנות הראשונה של אקו-סטרים בברייטון, החלה המחאה.
אתה מרגיש שהעוינות מכוונת כלפיך וזה מאוד מפחיד, מספר מנהל החנות, סטיב בנטיין, על התחושות הקשות. הדאגה שלי היא מהסלמה ושהמפגינים יהפכו אלימים. בנטיין טוען כי ההפגנות הנערכות מדי שבוע אינן פוגעות עדיין בהכנסות. להיפך, התושבים תומכים בנו ומגיעים לקנות, למרות שהמפגינים מנסים למנוע את כניסתם. באים לכאן גם תיירים ישראלים ששמעו עלינו ונוצרים אוהבי ישראל. עם זאת, הוא מבקש מהתומכים לא להתעמת עם אנשי המחאה: היו מקרים שכמעט התדרדרו למכות ואנחנו לא רוצים בזה. זה משרת את האינטרסים של המפגינים שרוצים ליצור מהומה.
נכון לרגע זה, בנטיין אינו מודאג, הוא חושב שהחורף יניס את המוחים. בהתייחסות למקרה של אהבה, הוא משיב: מה שקרה ב'אהבה', למיטב ידיעתי, הוא שהמריבות בין הצדדים הפריעו לחנויות ולשכנים מסביב והם התלוננו שוב ושוב לבעל הבית, עד שנמאס לו והוא לא האריך ל'אהבה' את החוזה. במקרה שלנו, בעל הנכס תומך בנו ובינתיים תלונות השכנים מכוונות למשטרה ולא אליו. זו סיבה נוספת שבגללה אנחנו מבקשים שהתומכים שלנו לא יתעמתו עם המפגינים.
מחברת סודה סטרים סירבו להגיב באופן רשמי וממשטרת ברייטון נמסר כי הסדר יישמר בכל מחיר וכי נשלח לאיזור שוטר באופן קבוע על מנת למנוע חיכוך בין הצדדים.
הציונים יגורשו
בצדו השני של המתרס נימצא טוני גרינשטיין, יהודי מברייטון המגדיר עצמו כאנטי-ציוני בבלוג שאותו הוא מפעיל. 'סודה סטרים' פועלת מהשטחים הכבושים, מסביר גרינשטיין לקוראיו, והיא מצדיקה את מעשיה באמצעות טיעוני אפרטהייד, כמו לדוגמה, שהמפעל שלהם מעסיק פלסטינים ובכך תורם לכלכלתם. הם רק שוכחים להזכיר שהם אלו שגרמו לנזק הכלכלי של אותם פועלים מלכתחילה. גרינשטיין חושב שהמאבק רק החל, המפגינים מצליחים להתסיס את התושבים כנגד החנות, ובקרוב הוא חוזה כי הציונים יגורשו. מילים קשות אלו אינן נחלתו בלבד, ומדי שבוע מצטרפים אליו עשרות נוספים.
ההפגנות, הפרות הסדר והחרם הכלכלי – מטרתם לא רק להגביר את הביקורת כלפי המדיניות הישראלית אלא לגייס למאבק תומכים חדשים. אולם, הנפגעים העיקריים אינם בעלי הכוח, ראשי הממשלה או הנשיאים, אלא האנשים הפשוטים: השחקן בהצגה שלא מצליח לסיים משפט בלי הערה על פשעי המלחמה שמבצעת מדינתו, בעל החנות ששוב צריך לשלם על שמשה מנופצת וגם אנחנו, הישראלים שגרים בחול, שלפעמים קצת מפחדים לדבר עברית ברחוב.
