החבר שבא לביקור: אני רואה שעוד לא הורדת את שלט התמיכה בקמפיין ההישארות באיחוד האירופי.
אני: כן, אני נשאר. הם יכולים לעזוב, אני נשאר. אני באופן עקרוני נותר אזרח אירופי, על אפם ועל חמתם. הם רוצים לעזוב? שיעזבו. אני נשאר.
החבר: אתה לא מגזים קצת בתגובה שלך? הרי לא תהיה להחלטה הזאת שום השפעה עליך. ולדעתי, אתה לא יכול להיות אזרח אירופי אם אתה עדיין לא אזרח בריטי.
אני: אני לא מגזים בכלום. ב?12 שנותיי כאן מעולם לא הייתי מאוכזב מהאומה הזאת כמו עכשיו. החלטה אומללה שכולנו נשלם עליה בגדול במשך שנים רבות.
הילדה שמגיעה מהחדר השני: אבא, אימא שואלת אם דיברת עם איקאה.
אני: עוד לא, אני אדבר איתם עכשיו.
אני לחבר (בעודי מחייג): תסלח לי, כן? אני צריך לריב קצת עם איקאה.
החבר: מה קרה?
אני: סיפור ארוך וכואב. לא יכול להסביר עכשיו. צריך להיכנס למצב רוח של הישראלי העצבני.
החבר: ככה אתה אמור להיראות כשאתה עצבני? לא משכנע.
אני: נו טוב, קשה להיות עצבני כששמים לך שירים של אבבא ברקע, בכל פעם שאתה מתקשר אליהם: מאמא מיה, דנסינג קווין או דה ווינר טייקס איט אול… אני אראה להם מי כאן הווינר שלוקח את הכל.
נציג איקאה בטלפון: כן מר שפר, מה הפעם?
אני: סליחה? אל תגיד לי מה הפעם. אני לא אשם שבמשך שלושה שבועות אני רודף אחרי חלקים שונים של הארון שהזמנתי, מקבל את החלקים הלא נכונים בימים הלא נכונים ולכתובת הלא נכונה. זה כבר לא מרגיש כמו בניית ארון, אלא כמו חפשו את המטמון במזרח אנגליה.
הנציג: אוקיי, סליחה. רק רציתי להכיר בכך שכבר התלוננת אצלנו לאחרונה. במה אני יכול לעזור לך הפעם?
אני: אוקיי, אז סופסוף הגיעו רוב החלקים הנכונים. אני מדגיש; לא כולם, רובם. אבל מספיק בשביל להתחיל לבנות את הארון, ובאמת בנינו אותו.
הנציג: אז מה הבעיה?
אני: אי אפשר להתקין את דלתות ההזזה.
הנציג: למה?
אני: כי המסילה שהן אמורות להיות מותקנות עליה גבוהה מדי.
הנציג: מה זאת אומרת גבוהה מדי? אז תעלה על כיסא או סולם…
אני: אתה לא מבין. במקום שבו המסילה אמורה להיכנס, מעל הארון…
הנציג: כן?
אני: יש תקרה.
הנציג: אני מבין. כלומר, התקרה שלכם נמוכה מדי עבור הארון הסטנדרטי שלנו.
אני: לא, הארון שלכם גבוה מדי לתקרה הסטנדרטית שלנו.
הנציג: מר שפר, אני בטוח שראית את השלט הגדול ליד הארון בתצוגה שאומר שהלקוח מתבקש לבדוק שגובה התקרה בביתו תואם את גובה הארון.
אני: ובכן, ליד אותו שלט היה עובד שלכם, וכשהוא לא דיבר בטלפון הוא הסביר בפסקנות שאם יש לנו תקרה סטנדרטית – הארון ייכנס. ומכיוון שאנחנו אנשים סטנדרטים, שגרים בדירה סטנדרטית, לא הייתה לנו שום סיבה לחשוש שהארון לא ייכנס.
הנציג: זה עדיין לא יכול לבוא במקום מדידת גובה התקרה כפי שהונחית לעשות בשלט. אם היית מודד – היית רואה שהארון לא נכנס.
אני: אבל זהו, שהארון כן נכנס. בצפיפות, בדוחק, במכות ובדחיפות, הוא נכנס בסוף. אבל אז מסתבר שמי שעיצב את הארון הזה התעקש לשים את המסילה של הדלת הזזה מעל התקרה של הארון. עכשיו אני שואל אותך, מי שם מסילה לדלת מעל הארון? זה רעיון שוודי? זו איזו המצאה חדשה? מאיפה זה הגיע? כי אתם השוודים הייתם פעם ממש טובים בעניין הזה של המצאות. מפתח שוודי, מסאז שוודי, וולבו – הכל המצאות הגיוניות שתרמו לרווחת העולם. אבל מאיפה הבאתם את העניין הזה של מסילה שבאה מעל לתקרה של הארון?
הנציג: למי בדיוק אתה מתכוון כשאתה אומר אתם השוודים? אני אזרח בריטי שפשוט עובד באיקאה.
אני: טוב, אז אני יכול לדבר עם הממונה שלך? אני רוצה להתלונן.
הנציג: בבקשה.
הממונה: גיימס מדבר, במה אוכל לעזור.
אני: גיימס, גם אתה לא שוודי, נכון?
גיימס: לא.
אני: יש שם איזה שוודי?
גיימס: השוודי היחיד כאן הוא מנכל הסניף.
אני: אני יכול לדבר איתו?
גיימס: באיזה עניין? הוא אדם מאוד עסוק.
אני: זה חיים ומוות תאמין לי. הוא יצטער מאוד אם לא ידבר איתי, וחשוב שזה יהיה עכשיו בדחיפות לפני שיאבדו חיים.
גיימס: תמתין.
מנכל הסניף: יונאס יוהנסון מדבר.
אני: שלום מר יוהנסון. לפני שאני ניגש לעניין שלשמו התקשרתי, רציתי רק לשאול מה דעתך על הברקסיט.
המנכל: הברקסיט? זו החלטה עגומה מאוד. אני מצר עליה גם כאזרח האיחוד שחרד לעתידו, וגם כאזרח שוודי שחי בבריטניה ויש לו לא מעט בני משפחה וחברים שוודים שגרים פה או היו רוצים לגור פה.
אני: ועכשיו הם לא יוכלו לבוא, ואלה שכבר כאן יצטרכו לחזור לשוודיה.
המנכל: כן, ככה זה נראה. בהחלט עצוב.
אני: אז בעניין הזה התקשרתי.
המנכל: כן?
אני: כן, רק רציתי להגיד שמגיע לכם!
* גיא שפר מדריך סיורים בעברית בקיימברידג’ במהלך סופי השבוע. לפרטים נוספים:
07578-560-505
072-2172836 (קו ישראלי)
