זה התחיל במה שנשמע כמו בדיחה של חברת פרלמנט זוטרה, עלה לאוקטבות גבוהות עם דברי ההבל והבלע של פוליטיקאי אנטישמי מוצהר והפך לבסוף לקטטה המונית שעלולה לקרוע לגזרים את האופוזיציה. הכירו את הדמויות המרכזיות במחזה הטרגי שנכתב בימים אלה ממש ושמו מפלגת הלייבור.
נאז שאח
דמות חסרת חשיבות שהפכה לגיבורת הדרמה
עד לפני ימים ספורים לא שמעו עליה מחוץ לברדפורד, פקיסטן הקטנה, אשר ביורקשייר. מדור זה דווקא כתב עליה בחביבות בעבר, כאשר הצליחה להשפיל את גורג? גאלאוויי ולהדיח אותו מהפרלמנט, למרות שזה לא בחל בכל אמצעי כדי לזהם אותה. הבוחרים המוסלמים העדיפו כמובן את אחותם ולא התרשמו מהצהרתו כי לא יאפשר לישראלים להיכנס לעיר בשל הלוחמה ברצועת עזה. היו כאלה שהתרשמו מסיפורה האישי. בגיל שש התאהב אביה בבתו של השכן בת ה?16 ונעלם מחייה. אמה, שחששה כי בן זוגה החדש יאנוס את בנותיה, שיגרה אותה לפקיסטן בגיל 12, שם נכפו עליה נישואין כעבור שלוש שנים. האם עצמה הפכה קורבן להתעללות והרעילה אותו למוות – עבירה שעליה ריצתה עונש מאסר של 14 שנים. נאז הפכה אם לאחיותיה הצעירות. אולם, רק עתה נחשפה העובדה שגם היא רכבה על הסוס האנטי?ישראלי כדי לצבור קולות. הצעתה הלא מקורית להעביר את ישראל לארצות הברית דווקא זכתה לתגובות נלהבות של מאות תל אביבים, יותר ציניים מאשר ציונים. איזה רעיון נפלא, הגיבו רבים, איפה נרשמים?, אנו כבר מתחילים לארוז. ספק עם הבריטים מבינים את חוש ההומור הזה.
קן ליווינגסטון
שוטה הכפר, דמגוג מביך, יצור מחליא ששנאתו לישראל אינה יודעת גבולות
בסיבוב הנוכחי הוא הסביר לנו כי אנטישמיות היא שנאת יהודים המתגוררים בשכונת גולדרס גרין ולא בישראל. כלומר, ישראלים מותר, ואולי רצוי, לשנוא. הלך רוח כזה עולה בקנה אחד עם האמונה הרווחת בקרב מטורפי השמאל בלייבור כי אנטישמיות אינה גזענות. הטיפוס הדוחה הזה ניסה להגן על נאז, אולם אהבת הפרסום העבירה אותו על דעתו והוא שפך שמן על המדורה שהציתה את המפלגה שישה ימים לפני הבחירות המקומיות. אלפי ספרים נכתבו על השואה, אולם מי שלבושתנו היה ראש עיריית לונדון במשך שמונה שנים בחר להסתמך על ספר נידח של יהודי אנטישמי אלמוני, שישב שלוש שנים בכלא האמריקאי על עבירות סמים וטוען עד היום בלהט כי הציונות שיתפה פעולה עם הנאצים, שכן לשתי התנועות היה אינטרס משותף.
להזכירכם, זה אותו ליווינגסטון שרק לאחרונה תיאר את המחבלים שרצחו 52 לונדונים לפני למעלה מעשור ככאלה אשר הקריבו את חייהם על מה שהאמינו בו. הוא זה שקרא למשפחות המחבלים להשתתף באזכרה שנערכה לזכרם של הנספים בקתדרלת סנט פול. הוא זה שהשווה בין מתגייסי דאעש לבין הצעירים היהודים שמתנדבים לצהל. הוא זה שעבד בשירותה של הטלוויזיה האיראנית כאשר ממשלתה קראה לחיסול ישראל. הוא זה שערך קבלת פנים נלהבת ליוסוף אל?קרדאווי, מטיף השטנה של ?אל ג?זירה?, הקורא עד היום לחיסולם של ההומוסקסואלים ולהריגתם של אזרחים ישראלים. אם לא ידעתם, אותו מטיף אפילו הנפיק פאתווה המצדיקה הרג נשים ישראליות בהריון, שכן העובר אשר בבטנן יגדל ויהיה אחד מאויבי האיסלאם לעתיד לבוא.
ג?רמי קורבין
טיפוס תימהוני וחמקמק המתכחש למציאות המשבר
מומחי לייבור רבים הגיעו פה אחד למסקנה כי מנהיג המפלגה אינו אנטישמי. באמת? על פי ההגדרה של האיחוד האירופי, לפיה שלילת קיומה של מדינת ישראל היא אנטישמיות, גם האיש הזה נתקף באותו חיידק. קורבין שייך לאותה מקהלה הסבורה כי ליהדות, בהיותה דת בלבד על פי הגדרתה, אין זכות קיום בתוך המרחב הערבי המזרח?תיכוני. עוד לא זכינו לשמוע אותו פולט את המילה ישראל מפיו, גם לא כאשר הופיע בוועידת המפלגה בפני אגודת הידידים שלה. מעבר לכך, הוא נמצא כבר זה שנים במיטה אחת עם החמאס והחיזבאללה, הקוראות זה שנים להשמדתה של ישראל. חסידיו פוטרים זאת בצורך לקיים דיאלוג, אולם רק תמימים מאמינים להסבר זה. לא בכדי היא מינה את שיימס מילן ליועצו הקרוב. זהו אותו שיימס הסבור כי הקמתה של ישראל הייתה ?פשע?, תוך שהוא מאשים את בריטניה על כך שהנפיקה את הצהרת בלפור, בעודו מעלה על נס את החמאס כתנועת שחרור. אבל קורבין, טיפוס תימהוני וחמקמק למדי, אינו סבור כי מתחולל משבר במפלגה. משבר? איזה משבר?, הוא הביע תמיהה בפני עיתונאים. זוכרים את ספ בלאטר, נשיא פיפ?א? משבר? כעבור חודשים ספורים הוא הודח מתפקידו.
מקהלת האיסלאמיסטים
נקראו לדגל על ידי המהפכנים החדשים
מסתבר שבחשאי השעתה המפלגה 50 מחבריה בחודשיים האחרונים, תריסר מהם בשבועות האחרונים ושלושה בזמן כתיבת שורות אלו. היא לא תגלה כמובן כמה מהם מוסלמים, אבל יש להניח שמדובר ברבים. מאז הגיע קורבין לצמרת, חזרו ללייבור אלפים שנטשו את השורות בעידן טוני בלייר. והיו גם עשרות אלפי מצטרפים חדשים, מוסלמים ואחרים, שנפרדו מסכום של שלושה פאונד כדמי הרשמה, רעיון הזוי שנרקם על ידי אד מיליבנד כשכיהן כיור. היו ביניהם האלמנטים הארסיים שהחלו לזחול מתחת לאבני המפלגה לאחר שנקראו לדגל על ידי המהפכנים החדשים. אולם, אפילו לפני כן עשו הקולות המוסלמיים את שלהם והעיריות התמלאו בחסידי גיהאד למיניהם. כך הם פני הדברים בקרב הסטודנטים. הנשיאה החדשה של האיגוד, ממוצא אלגיראי, סירבה לגנות בשעתו את דאעש, אבל כן יזמה גינוי למפלגת העצמאות של נייגל פראג?.
קחו למשל את ראש עיריית בלאקבורן לשעבר, סלים מולה. לדבריו, היהודים הציונים הם חרפת המין האנושי וישראל עמדה מאחורי טבח תלמידי בית הספר בסנדי הוק שבקונטיקט. הוא גם יודע מי ביצע את הפיגועים בפריז ובבריסל, ואפילו מי הוציא להורג את שני בני הערובה היפנים בסוריה. התשובה היא דאעש כמובן. בכך הוא לא מחדש דבר, אולם מה שלא ידענו הוא שישראל עומדת מאחורי הארגון. בעצם, ידענו זאת לפני כחודש, לאחר הסבריה של חברת מועצה אחרת שטענה כי הארגון הוקם על ידי המוסד. אולם, הוא מספק לנו את ההסבר; הטבח בפריז נערך לאחר שצרפת החליטה להכיר במדינה פלסטינית, והיפנים הוצאו להורג בגלל החלטת ממשלתם להעביר 100 מיליון דולר לרשות הפלסטינית. ולא, הוא לא אנטישמי. יש לי הרבה הרבה חברים יהודים, הוא אומר. בבלאקבורן?
כדאי להיזכר בדבריו של מהדי חסן, לשעבר עורכו של השבועון ניו סטייטסמן? התומך בלייבור. לפני שנתיים הוא כתב, כי ?וירוס האנטישמיות זיהם את הקהילה המוסלמית הבריטית. זהו הסוד הקטן והמלוכלך שלנו. אני לא יכול אפילו לספור את המוסלמים בהם נתקלתי שמאמינים בתיאוריות קונספירציה אנטישמיות, העומדות במרכזם של אירועים לאומיים ובינלאומיים. אבל פרנויה אינה נחלתם של המוסלמים בלבד. ליווינגסטון סבור כי תומכי טוני בלייר בוחשים בקדרה, כמו גון מאן, שרדף אותו במדרגות אולפן הרדיו לאחר אותו ראיון מטורף. לן מקלאסקי, יו?ר האיגודים המקצועיים, סבור כי מדובר במזימה שנועדה לערער את מעמדו של קורבין. וקורבין עצמו טוען כי המהומה על לא מאומה היא מלאכתם של אויבי המפלגה, החוששים ממעמדה המתחזק בציבור. ציד המכשפות בעיצומו וכולם מחפשים שעירים לעזאזל. הלייבור של קורבין עושה חשבון פשוט. מספרם של המוסלמים בבריטניה גדול פי 12 ממספרם של היהודים. זוהי התורה על רגל אחת. וכל השאר – פרשנויות.
מקהלת היהודים
שוקלים פרישה ומפסיקים לתרום
חברת הפרלמנט לוסיאנה ברגר, המייצגת אזור בחירה בליברפול, העניקה לגולשיה כמה טעימות קלות ממה שהיא חווה מדי יום ביומו כאשר היא מציצה במחשב. דר שטירמר בהתגלמותו. הלורד מייקל לוי, יד ימינו לשעבר של טוני בלייר, מעיד על עצמו כי הוא מגרד את ראשו בנואשות כשהוא מסתכל על האיכות האנושית של אלה החובשים את ספסלי הפרלמנט מטעם מפלגתו. הוא שוקל פרישה. דיוויד אברהם החליט שהוא מפסיק לתרום. כך גם מייקל פוסטר, שמשפחתו תרמה עד כה 400,000 ל?אדומים?, ולדבריו, מאז שלטון קורבין לא תרם אף יהודי פני אחד לקופת המפלגה. תימצת זאת היטב אלן שוגר, שעוד לפני פרוץ האנדרלמוסיה כתב כי המשוגעים השתלטו על המוסד. שוגר, שפרש מהמפלגה לפני כשנה, הזהיר מפני האפשרות שסאדיק חאן יהפוך לראש עיריית לונדון. יצחק הרצוג, יור המפלגה בארץ, מזמין את הקורביניסטים ל?יד ושם?, אבל שוקל לנתק קשר עם האחות הבריטית. מארק רגב, השגריר החדש, קורא לניתוק הקשר עם חמאס והחיזבאללה, אולם נענה בשלילה. המנהיגות היהודית, כמו תמיד, אינה מספיק נחרצת. היא רוצה הידברות ואינה מעוניינת בטריקת דלתות. היא לא תקבל המלצה לאפשר ללייבור לזחול לעברה ואז לבעוט בגווייה. אפילו לנאז היא רוצה להעביר סדרת חינוך. כולם עדיין מעדיפים אותה על קודמה, ג?ורג? גאלאוויי, שהופיע בחדשות ערוץ 4 ובלי למצמץ אמר כי הנאצים והציונים הם שני צדיה של אותו מטבע.
