הייתם מאמינים שנגמר הקיץ, נגמר החום, מגיעים החגים ועוד לא הפצצנו את איראן? האם מדובר בנס חנוכה שהפציע מוקדם למדי או בנס בעיירה הקטנה שבמזרח התיכון הגועש? לא חשוב, העיקר שזה עוד לא קרה ואולי גם אובמה יבטל את זה ברגע האחרון. מעניין מה אתם חשים כלפי זה, חבריי הלונדונים המסתפקים בחלקם. האם אתם מאלה שמהנהנים בפאב השכונתי לחבריהם – יאללה שיפציץ אותם כבר המלך ביבי הראשון, שיקרע להם את הצורה! למה, מה כבר יכול לקרות? 500 600 הרוגים? אנחנו באום אל רש רש היינו מוכנים להקריב יותר למען אימא אדמה ארץ ישרואל… שיפציץ אותם לפני שיהיה מאוחר מדי…
או אולי אתם מהצד השני, מאלה שאומרים לחברם הטוב בפאב העירוני – למה מלחמה עכשיו? לא מספיק כיתתנו את חרבותינו ב-60 השנה האחרונות? אי אפשר קצת שקט? הוא אולי משוגע, השייגץ האיראני, אבל הוא לא עד כדי כך מטומטם… הוא בטח מבין שאחרי הפצצה שלו נגמור על אימא איראן ואבא טהרן. אז למה לקפוץ אם אפשר לשכב עוד דקה בשקט, על החול החם, לשמוע אריק איינשטיין ולחכות למשב רוח קל מהים?
אבל עזבו שטויות, אטום וכאלה, איפה אתם בחג? מי מביא דגים ומי כבד קצוץ? אפשר לבוא אגב, להתארח? אנחנו לא הרבה, כ-17 חבר’ה חמודים, נשמח להביא קולה. יש פה לא מעט אנשים אתם יודעים, שהיו שמחים לעשות את החגים בלונדון ולכם זה כזה בילט אין, אז הקנאה מבצבצת כמובן, הרי בלבנט אנחנו!
מצב הרוח פה הוא חרא, תודה ששאלתם. בין החשש מתקיפה באיראן לתקיפה מסתם מדינה ערבית רגילה, העלו לנו את המחירים באיזה 40 אחוז, דירה נהייתה פנטזיה על נושא רומנטי ובשביל למלא מיכל דלק אתה צריך קשרים במפעל הפיס. אבל אנחנו נתגבר אפילו על זה, קטן עלינו. אנחנו עם עליז בבסיס ולא יצליחו להעציב אותנו, גם אם יתעקשו.
יש כן עניין מעציב שהתרחש כאן וכדאי שתדעו עליו. אני מניח שרובכם זוכרים ומכירים את השחקן והתסריטאי, דורון נשר. הוא האיש שכתב את בלוז לחופש הגדול, הוא המציא את הקמפיינים הכי גדולים של השמאל הישראלי והוא איש טלוויזיה ורדיו דגול. הוא חטף אירוע מוחי משמעותי, לא פונה לבית חולים בזמן בגלל חוקים אידיוטיים בהם אסור למגן דוד אדום לפנות חולה מביתו אם הוא מתנגד ונשר, שהיה בעיצומו של אירוע מוחי ולא דיבר, עשה עם הגוף תנועות של התנגדות ולא פינו אותו. בסוף, אשתו והשכנים גלגלו אותו בשטיח והביאו אותו, מאוחר מדי לכאורה, לבית החולים במכונית פרטית.
אז כבר שבוע הוא שוכב, לא מדבר, לא מזיז את צד ימין ואיש לא יודע כמה הפיכה כל הטרגדיה הזו. אחר כך הוקמה ועדת חקירה של משרד הבריאות ובטח יהיו מסקנות קשות, אבל כמו תמיד אצלנו – אולי מאוחר מדי. אנחנו מתפללים פה שהכול יהיה בסדר, אבל מבינים שאולי לא וזה כל כך עצוב.
מהצד השני של החיים, מהצד ההפוך של עליית המחירים, המלחמות החום והבריאות, יש כאן יופי של מיזם – הרי הוא מדינת ישראל בכללי. יש פה ושם אנשים טובים, יש רצון לעזור אחד לשני יש תחושה שזה של כולנו וצריך לשמור על זה. אז בואו נקווה שנהיה כאן כולנו גם בשנה הבאה, אתם שם ואנחנו פה, אולי שנה הבאה נתחלף, מי יודע, ושתהיה שנה טובה, יותר טובה, הרבה יותר טובה.
