טל היגן (26), בודק עובדות בארגון “פייק ריפורטר”, מתמחה בזיהוי והפרכת דיסאינפורמציה בזירה הישראלית והבינלאומית. במהלך מלחמת אוקטובר 2023 התפרסם בזכות חשיפת מידע כוזב, כולל סרטונים ותמונות מזויפים שהוצגו כאירועים מעזה ומישראל אך התבררו כצילומים ממדינות אחרות.
היגן, יליד ארה”ב שעלה לישראל בילדותו, יגיע השבוע לפסטיבל “לימוד” בברמינגהאם, שם ירצה על בדיקת עובדות, יעניק כלים לזיהוי פייק ניוז, וישתתף בפאנל שידון בהשפעת הדיסאינפורמציה על דעת הקהל. בראיון ל”עלונדון” הוא מסביר את חשיבות האחריות האישית לוודא את נכונות המידע ומדגיש את הערך שבצריכת מידע ביקורתית ומודעת בעידן הנוכחי.
איך התחלת את הדרך שלך בעולם בדיקת העובדות?
המסע שלי התחיל בגיל 15, מתוך עניין בהסברה. זה היה בתקופת “צוק איתן”, ורציתי להבין מה קורה סביבי. הצטרפתי לתוכנית “שגרירים צעירים”, שבה עסקתי בהסברה כמעט שנתיים וחצי. אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא בשבילי. ההסברה, בסופו של דבר, נוטה להיות תעמולה. הרגשתי שזה פוליטי מדי ושאני בעצם מקדם דעה ספציפית, גם אם לא בהכרח הבנתי אותה לעומק. ברגע הזה החלטתי להתמקד לא בלשכנע אנשים, אלא בללמד אותם איך לחקור בעצמם. הרגשתי שזה הרבה יותר חשוב, כי כשאנשים בודקים ומבינים לבד, הם הופכים למעורבים ואחראים יותר לשיח הציבורי.
מה עשית לאחר שפרשת מההסברה?
אחרי הצבא, התחלתי ללמוד תואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן, ושם השתלבתי ביוזמות שמטרתן לעודד שיח בין ישראלים לפלסטינים. היוזמות האלה עזרו לי לגבש את האידיאולוגיה שלי ואת ההבנה שלי על העולם. באותו זמן התחלתי גם להתעניין בביטחון הלאומי של ישראל, במיוחד בהיבטים האסטרטגיים של מידע ודיסאינפורמציה.
מה גרם לך לחזור לעולם בדיקת העובדות בתקופת מלחמת אוקטובר?
המפנה היה הפיצוץ בבית החולים בעזה ב-17 באוקטובר 2023. ראיתי פערים משמעותיים בין הגרסאות של דובר צה”ל למה שהוצג בשטח ובתקשורת. הדבר הזה הדליק אותי, והתחלתי לחקור את המקרה בעצמי. כתבתי תחקיר ראשוני ופרסמתי אותו. להפתעתי, זה התפשט כמו אש בשדה קוצים, עם מאות אלפי שיתופים ומיליוני צפיות. הבנתי שיש צמא אמיתי בציבור למידע אמין ואובייקטיבי.
מהו התהליך שלך בבדיקת עובדות? איך אתה יודע מה נכון ומה לא?
התהליך שלי מבוסס על מחקר מדוקדק ועבודה עם כלים מתקדמים. למשל, אני משתמש הרבה ב-Google Lens לזיהוי תמונות, חיפושים ממוקדים עם מסננים כדי להגיע למידע מדויק, וזיכרון צילומי שעוזר לי לזהות תכנים ממקורות קודמים.
אבל חשוב לזכור שזה לא נגמר רק בכלים טכניים. בדיקת עובדות זה עניין של גישה. אני תמיד ניגש למחקר בלי לחשוב על מה “צריך” לצאת מהתוצאה. אני מתמקד בשאלה: איך מגיעים למסקנה באופן המדעי והמדויק ביותר?
תוכל לתת דוגמה ספציפית למקרה שבו הפרכת דיסאינפורמציה?
בטח. אחת הדוגמאות שהכי זכורות לי היא סרטון שנטען בו שאמא ישראלית נרצחה בידי חמאס, ומבטנה נחתך העובר. הסרטון הזה התפשט במהירות וגרם לסערה ציבורית. אחרי בדיקה מעמיקה, התברר שזה בכלל סרטון ממקסיקו שמתעד פעולות של קרטל סמים, ואין לו שום קשר לישראל או לחמאס.
הבעיה היא שהרגש הוא שחקן מרכזי בדיסאינפורמציה. אנשים רואים סרטון קשה ומגיבים מיד בלי לבדוק את המקור. זה יוצר נזק עצום לשיח הציבורי וליכולת שלנו להבחין בין אמת לשקר.
אתה נחשף לתכנים מזעזעים בעבודתך. איך אתה מתמודד עם זה רגשית?
אין ספק שהעבודה הזו תובענית מבחינה רגשית. אני נחשף יום-יום לתכנים מזעזעים, בעיקר מאז 7 באוקטובר. צפיתי בכל חומרי הזוועה שיצאו, כולל סרטונים ותמונות שלא פורסמו לציבור.
מה שמחזיק אותי זו הידיעה שאני עושה משהו חשוב. אני זוכר כל סרטון וכל פרט כי זה עוזר לי בעבודה – לזהות מידע שקרי שמסתובב ברשת ולמנוע את הפצתו. למרות זאת, יש רגעים שבהם אני צריך לקחת הפסקה ולנשום. אי אפשר להיות אטום לגמרי למה שאתה רואה.
האם היו איומים עליך בשל העבודה שאתה עושה?
היו איומים, כן. היו אנשים שטענו שחמאס עוקב אחרי מה שאני מפרסם ושאני צריך להיזהר. אבל אני לא נותן לזה להרתיע אותי. אני יודע שהעבודה שלי יכולה לעורר התנגדות, במיוחד כשאני מפריך מידע שקרי שלא תמיד מתאים לאינטרסים של “הצד שלי”.
איך הציבור מגיב לעבודה שלך?
התפיסה הכללית היא חיובית מאוד. אני מקבל תגובות מעודדות גם מישראל וגם מגורמים בינלאומיים, כמו רויטרס. יחד עם זאת, יש כאלה שלא אוהבים את מה שאני עושה, במיוחד כשאני מציג מידע שמנוגד לנרטיבים פוליטיים או לאומיים.
יש מקרים שבהם אתה מהסס לפרסם מידע?
בוודאי. יש מקרים שבהם אני מחליט להמתין לפני פרסום, במיוחד אם מדובר במידע שעלול לסכן חיי אדם או לפגוע בביטחון הלאומי. למשל, אני נמנע מלפרסם מיקומים של מערכות הגנה כמו כיפת ברזל. יש קו דק בין הרצון לחשוף את האמת לבין הצורך לשמור על אחריות ציבורית.
ספר על עבודתך הנוכחית בארגון לבדיקת עובדות.
כיום אני עובד בארגון שמתמקד בדיסאינפורמציה עולמית, במיוחד בזירות של לוחמה פסיכולוגית. הארגון שלנו מתמחה בזיהוי והפרכת מידע שקרי שמופץ ברשת, בין אם זה נוגע לקונפליקטים בינלאומיים, פוליטיקה או סוגיות חברתיות. זה אתגר גדול, אבל גם סיפוק עצום לדעת שאתה עוזר לאנשים להבין את המציאות בצורה מדויקת יותר.
מה המטרה שלך בהרצאות הקרובות שלך במסגרת “לימוד”?
בהרצאות אני מתמקד בשני תחומים עיקריים: כלים לחקר מידע ברשת – אני מציג שיטות פשוטות שכל אחד יכול להשתמש בהן כדי לבדוק מידע, גם בלי להיות מומחה. והשפעת השנאה ברשת על העולם האמיתי – אני מסביר איך דיסאינפורמציה יכולה להוביל לאלימות ולשיח מסית, ומדבר על הדרכים לצמצם את התופעה.
בנוסף, בהרצאה שלי על מלחמת אוקטובר, אני מתאר איך חמאס השתמש בכלים דיגיטליים כמו מצלמות גו-פרו כדי לשלוט בנרטיב של 7 באוקטובר, ואיך ישראל ניסתה להתמודד עם האתגר הזה בזמן אמת.
מה דעתך על השפעת דיסאינפורמציה על השיח הדמוקרטי?
דיסאינפורמציה היא אחד האיומים הגדולים ביותר על דמוקרטיה. היא יוצרת קרעים חברתיים ומונעת שיח אמיתי. כשאנשים מאמינים במידע שקרי, הם לא יכולים לנהל שיחה שמבוססת על קרקע משותפת. אנחנו רואים את זה במערכות בחירות, בקונפליקטים צבאיים, ובדיונים על נושאים חברתיים.
מה המסר שלך לקוראים בנוגע לשימוש במידע ברשת?
המסר הכי חשוב שלי הוא פשוט: היו ביקורתיים. אל תמהרו להאמין לכל מה שאתם רואים או קוראים, במיוחד אם זה מעורר בכם תגובה רגשית חזקה. קחו כמה שניות לבדוק את המקור. העולם מלא במידע שגוי, והאחריות שלנו היא לסנן אותו בצורה נבונה.
מה דעתך על העתיד של דיסאינפורמציה?
אני מודאג. אם לא נפעל עכשיו כדי לחנך אנשים לבדיקת עובדות ולשימוש מושכל במידע, המצב רק יחמיר. הטכנולוגיה מתקדמת במהירות, ודיסאינפורמציה הופכת ליותר מתוחכמת. העתיד תלוי ביכולת שלנו לעצור את המגמה הזו בזמן.
טל היגן בפלטפורמת X : @talhagin
פרטים נוספים על הרצאותיו של טל היגן בברמינגהאם, וכיצד נרשמים לפסטיבל לימוד: https://limmud.org/
