דמותה הבינלאומית של ישראל יקרה לליבם של ישראלים וכפועל יוצא מכך, אנו כועסים על אלה המציגים אותנו באופן מסולף, וכועסים עוד יותר על מה שנתפש לעיתים כחוסר היכולת לתקן מצב דברים זה. אלה העוסקים בדיפלומטיה ציבורית ובעבודה מול התקשורת ביומיום מכירים את מגבלות ההשפעה על התקשורת, ואת ההבדל התהומי בין הרצוי למצוי.
לונדון מהווה את אחת מזירות הדיפלומטיה הציבורית החשובות בעולם, המרכזת אמצעי תקשורת בעלי השפעה אירופית ועולמית, כגון הבי.בי.סי, סקיי ועיתונים, כמו הפייננשל טיימס והגרדיאן. לכאורה, אם לא נוכל להשפיע מכאן, מהיכן נוכל? ואכן, פעילות השגרירות מול התקשורת בלונדון מאופיינת ביעדים ארוכי טווח, כגון טיפוח מערכות יחסים עם עיתונאים וכלי תקשורת מובילים, ביצוע תדרוכים והעברת מידע, כתיבת מאמרי דעה לעיתונות, מתן ראיונות על ידי השגריר דניאל טאוב, מעקב לתיקון טעויות עובדתיות ושימור הקשר ועדכון הדדי עם ארגונים פרו-ישראליים במדינה.
מאז תחילתו של המבצע הנוכחי, אנו פועלים במספר ערוצים על מנת להציג את נקודת המבט הישראלית לקהל הבריטי והבינלאומי. השגריר טאוב ובכירים נוספים מהארץ העניקו עשרות ראיונות טלוויזיה ורדיו לתקשורת הבריטית. במקביל, אנו מחברים בין התקשורת בלונדון למרואיינים בארץ, אשר יכולים להעניק נקודת מבט מקומית ולתאר את החיים תחת מטר הרקטות הבלתי פוסק. בנסיבות שבהן מרבית הדיווחים החדשותיים מגיעים ממילא מהארץ ומעזה, מכתבים בריטים הנמצאים בשטח, אנו מתמקדים דווקא בתדרוך הפרשנים הבכירים, אשר להם הכוח והיכולת להפוך את הדיווחים מהשטח לטורי דעה המשפיעים על דעת הקהל בעולם.
המתבונן מהצד עשוי לא להבחין בעובדה חשובה: תחילתו של המבצע הנוכחי אופיינה בסיקור מאוזן יחסית והבנה לפעילות הישראלית לנוכח ירי הרקטות. ישראל נתפשה, בצדק, כמי שנהגה באיפוק אל מול התגרות וירי אל עבר אוכלוסייתה, וכמי שפועלת מתוקף זכותה להגנה עצמית. לדוגמה, הבי.בי.סי ביומו הראשון של המבצע שידר כתבה שהופצה ברחבי העולם, המתייחסת לתמונות מזוייפות מעזה שהופצו על ידי פעילים פרו-פלסטיניים ברשתות החברתיות. שידור הכתבה אינו דבר של מה בכך, ומהווה תוצר ישיר של הדיאלוג המתמשך בין גורמי ההסברה הישראליים לבין הערוץ.
במקביל, בשבוע האחרון שמענו גם לא מעט התבטאויות מכעיסות לאוזניים ישראליות, כמו גם התנהלות עיתונאית תמוהה, כגון מגיש ערוץ 4, ג’ון סנו, שהעניק במה בלעדית לדובר מטעם החמאס למשך מספר דקות, ואף התעניין כיצד למרות ירי של מאות רקטות עד כה, הם לא הצליחו להרוג ולו ישראלי אחד. עיתון האינדפנדנט, באתר האינטרנט שלו, פרסם 43 תמונות מהמתרחש בעזה, אך רק שתיים מישראל, וזאת לצד פרי עטה של כתבת קיצונית העוסקת בהשוואה בין ישראלים לנאצים.
בסופו של יום, חשוב לבחון את הסיקור התקשורתי באופן אובייקטיבי, במטרה להביא את נקודת המבט הישראלית לידי ביטוי הוגן ובהיר. במקביל, יש להמשיך לפעול מול כותבים העוסקים בדה-לגיטימציה של מדינת ישראל, על מנת לחשוף את זהותם כאקטיביסטים קיצונים המתחזים לעיתונאים.
לעיתים, דווקא מבקרינו מספקים לנו הצצה למצבנו בתקשורת: לראייה, לאחרונה פרסם הגרדיאן טור דעה המלין על סיקור פרו-ישראלי בבי.בי.סי. בנוסף, מתוכננת הפגנה של פעילים פרו-פלסטיניים מול משרדיו של הערוץ, מסיבה דומה.
בסופו של יום, היכולת להעביר את נקודת המבט הישראלית בתקשורת תלויה במאמץ משותף של נציגי ציבור ישראלים, ארגונים ואנשים פרטיים, התורמים מזמנם על מנת לדווח על טעויות ועל דיווחים מסולפים באמצעי התקשורת, לכתוב מכתבים למערכת ולהתקשר לערוצי הטלוויזיה והרדיו על מנת להתלונן על סיקור מוטה. בפעם הבאה שאתם כועסים על סיקור מסולף – אל תכעסו לבד. כתבו לנו למייל: press3@london.mfa.gov.il, ונפנה אתכם לגורם המתאים.
* הכותב הוא דובר שגרירות ישראל בלונדון.
הפדרציה הציונית בשיתוף ארגונים רבים בקהילה כולל עלונדון מארגנים הפגנת תמיכה בישראל ביום א’ הקרוב:




































