אגב, כדי לסבר את האוזן; אחד מהם מתגורר בשווייץ מטעמי מס (פוסטר), בעוד שהאחר עדיין מנסה להתמודד עם אובדן מינויים בבלגרביה (רוג’רס). אבל הפעם אני מעדיפה לעסוק במישהו שהוא פחות מהולל על ידי האחווה האדריכלית.
מייקל סקווייר, לעומתם, לא מככב דרך קבע במגזיני עיצוב, פשוט משום שהוא עסוק מדי… בעיצוב, מה שהוא מתאר כבניינים שאנשים יחושו בהם בנוח. ההערכה כיום בעולם האמיתי, שזה מה שחשוב באמת, ולאו דווקא לזכות באיזה פרס חסר חשיבות על עיצוב זר ומוזר שלא ימכור נכסים או ישאיר אותך בעסקים. בנוסף, בעוד שאדריכלים רבים גורמים לציבור להגיב בזילזול, ולכאורה, מעוניינים יותר להרשים את עמיתיהם למקצוע, סקווייר, על אף פי גילו (64), הוא בן וגם נכד של אדריכלים, שטוען כי הוא נהנה להתרועע עם אנשים. וואו.
את חייו המקצועיים החל בשנת 76′, במרתף קטן בפימליקו, כמעצב תוספות בנייה ושיפוצים פרטיים, בנוסף למעט עבודות מסחריות בעלות היקף קטן והמרה עבור אגודות שיכון. פריצת הדרך שלו הגיעה כשהוא מונה לעבוד עבור Brook house, שבפארק ליין – פרוייקט שהפך למעין תבנית לשאר עבודותיו. בית ברוק מעוצב באופן עכשווי ובולט, ולמרות שהוא עומד בשורה של בתים מתקופות מסורתיות יותר, הבית מכבד את שכניו ואינו גורם לאנטגוניזם.
לאחר שעבר למשרדים באיזור הסמוך לקינגס קרוס ב-2001, סקווייר עיצב את ה-Knightsbridge – שני בלוקים של בניינים המכילים 198 דירות יוקרתיות ופנטהאוזים, אשר שברו את כל שיאי המחירים לזמנם. ההשוואה ל-One Hyde Park הסמוך, שאותו עיצב הלורד רוג’רס, מאירת עיניים; הנייטסברידג’ לא גרם לפקקי תנועה מאסיביים למשך למעלה משנתיים, התרחק מהמדרכה במקום שהבנייה תגלוש אליה והשתמש באבנים ולבנים כחומרי הבניין – לעומת האגרסיביות של השימוש בזכוכית ואלומיניום במבנה של רוג’רס.
ב-Chelsea Barracks הסיפור חוזר על עצמו. רוג’רס הציע לבנות שם אוסף של מגדלי זכוכית ומתכת זהים בשווי של שלושה מיליארד פאונד, שאותם הדיירים המקומיים פשוט שנאו. כאשר יזמי הנדלן מקטאר החליפו אותו בצוות שנוהל על ידי סקווייר, נוצרה תכנית אב חדשה בעלת קווים צנועים ומסורתיים יותר, המכבדים ומתמזגים היטב עם הרחובות הוויקטוריאניים הקיימים ובית החולים המלכותי של כריסטופר רן הנמצא מעבר ל-Chelsea Bridge Road. והמקומיים צוהלים משמחה.
מאז הפעם האחרונה שכתבתי עליו לאיבנינג סטנדרט (ב-2010, א.ג.), סקווייר רק הלך והתחזק. אישורי הבנייה האחרונים שקיבל כללו בניית 291 בתים חדשים ליד תחנת ווקסהול, 60 ברחוב Chiltern ו-15 ברחוב Berwick. אך המשמעותי ביותר הוא הפרוייקט השאפתני של יזמי Berkeley Homes לבניית 374 בתים חדשים במבנים רבי-קומות, בסמוך לטאוור ברידג’, שאושר על ידי מועצת סאת’ק בחודש מרץ. התכנית מכילה גם מרכז תרבות, מלון בוטיק ורחוב קניות חדש שיוקם בחניון אוטובוסים נטוש ב-Potters Field – לאחר שלוש שנות עבודה מאז נחתם ההסכם בין היזמים לבין המועצה ב-2008. התכניות המאושרות מכילות שבעה בניינים בגובה של 6-11 קומות וגם בניין מגורים קמפנילה (מגדל פעמונים, א.ג.) בן 20 קומות, שיהיה בערך באותו גובה של הטאוור ברידג’.
על מייקל סקווייר עוד נשמע רבות, לכן כדאי גם להזכיר את אחד המודלים לחיקוי שלו – ג’ון נאש – המעצב של רחוב ריג’נט, Nash terraces המפורסמות וגם אחראי על העיצוב מחדש של ארמון בקינגהאם. סקווייר מעריץ אותו בשל העובדה שהוא בנה את מה שהוא מאמין בו, עוד לפני שהייתה הבחנה בין עיצוב לבין מסחר.
* מירה בר-הלל כותבת לאיבנינג סטנדרד בענייני נדלן:
* האמור בסקירה זו אינו מהווה הצעה ו/או ייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל לקוח, ואין בו משום המלצה ו/או חוות דעת ו/או תחליף לשיקול דעתך העצמאי.
