בימים אלה, כשכל אחד רוצה להשמיע את קולו – מורדים במזרח התיכון המסכנים את חייהם, דורשי הצדק הכלכלי במערב – כאשר שינויים גיאו-פוליטיים וכלכליים מתפרצים כמו הר געש, האם לא הגיע הזמן לערוך שינוי קטן גם במוסדות היהודיים החלודים?
הקהילה היהודית העולמית מורכבת מחברה תוססת, אבל עד כה לא הייתה לאזרחים ישראלים דרך לפנייה ישירה לקהילות היהודיות בתפוצות. באופן דומה, רק המוסדות בתפוצות זוכים להביע את דעתם מול קובעי מדיניות ישראלים. גם אם קיימת פריחה של ארגונים, אין כיום תשתית משותפת לישראלים ויהודים בתפוצות לדון בסוגיות חשובות. צריך ליצור מרחב שבו כולם – מכל שכבות האוכלוסייה – יוכלו לדסקס בעניינים חשובים, כמו שלום במזרח התיכון או תפקידה של הדת בישראל והשלכותיה על קהילות יהודיות בעולם. מעין יוזמה אזרחית עולמית.
באפריל האחרון השיק האיחוד האירופי מיזם חדש, לפיו, אם מיליון איש מלפחות שבע מדינות אירופיות שולחים רעיון היפותטי לאיחוד, מנהלי הוועדה האירופית חייבים להגיב להצעה. הוועדה יכולה לתמוך או לדחות כל הצעה שנמצאת בתחום הפעילות שלה. אך בלי קשר להחלטתה, מתאפשר דיון במשך שנה, שבו אזרחי האיחוד יכולים להביע דעה על הנושא המדובר. כמובן שמשבר האירו האפיל על חידוש זה, אבל עדיין ראוי לציין כי אירופה ייסדה תשתית חדשה לחלוטין של פעילות אזרחית בינלאומית.
דמיינו לעצמכם כיצד העולם היהודי יכול להשתנות, אם יוזמה כזו הייתה מיושמת בקונטקסט יהודי. אחרי הכול, מטרתו של המודל האירופי היא להדק את הקשרים בין אנשים החיים ב-27 מדינות שונות, משהו שאינו רחוק מהדינמיקה הבינלאומית של העם היהודי. כמו המודל האירופי, יוזמת העם היהודי יכולה לאחד 0.2 אחוז מהאוכלוסייה היהודית בעולם תחת איזשהו רעיון חדש, ולדחוק בכנסת לשקול אותו. זה בערך 27 אלף מתוך כ-13.5 מיליון יהודים ברחבי העולם. ברגע שייאספו מספיק חתימות, יחל דיון שבו ייבחנו היתרונות והחסרונות של הרעיון. תועמלנים יוכלו לצאת למסעי שכנוע לשלהב את הקהל. אינטלקטואלים בולטים יוכלו לקבל או לדחות את הרעיון. נוסחה כזו יכולה ליצור מיקוד בשאלה ספציפית, שאותה האוכלוסייה היהודית העולמית תוכל לבחון יחד עם החברה הישראלית.
הצעות שיעלו במערכת כזו לא יהיו מחייבות. מבחינה משפטית, ממשלת ישראל אינה מחויבת ליהודים ברחבי העולם. אם הקהילות בתפוצות יעלו הצעה לממשלה, כמדינה ריבונית, היא תוכל פשוט לומר לא. אבל לפעמים התהליך עצמו הוא הרבה יותר חשוב מהתוצאה הסופית.
הצעה זו נידונה בוועדת המשנה לקשרי ישראל והעם היהודי של הכנסת במהלך יוני האחרון. יור הוועדה, חכ עינת וילף, לקחה סיכון פוליטי נועז כשהביעה את תמיכתה ברעיון. היא הכריזה כי היא תהיה מוכנה לכלול בסדר היום של הוועדה שהיא עומדת בראשה כל רעיון שיועלה על ידי מינימום של 5000 יהודים ברחבי העולם – בין אם זה על ידי אזרחים ישראלים, יהודי התפוצות או קואליציה משותפת. הבקשה תצטרך לכלול שמות מלפחות שלוש קהילות יהודיות שונות בעולם, והשמות יוכלו להיאסף דרך דף בפייסבוק, לדוגמה. כמה שפחות בירוקרטיה, ככה יותר טוב.
אם מישהו רצה אי פעם להעלות בקשה, דאגה או דעה לכנסת ישראל, עכשיו זה בהחלט הזמן הנכון.
* הכותבת פרסמה את דעותיה בספר ללכת על קצות האצבעות בשדה מוקשים (Tiptoeing on Minefields). ניתן להזמינו במייל: bookmachine@mcnallyjackson.com
