הגילויים המחרידים היוצאים מאולם בית המשפט בו נערך הדיון המרתוני על פיגועי לונדון, מציגים את מערכת החירום בבריטניה במלוא ערוותה. קשר הרדיו לא פעל, המשטרה אסרה על עובדי התחנות להיכנס למנהרות, הכבאים חששו לפעול מחשש לפיצוץ נוסף ונוסעים רבים ששרדו את התופת העדיפו לצלם את הפצועים מאשר לסייע להם. שרותי ההצלה קרסו תוך רגע והוכיחו כי מדינה זו אינה ערוכה כלל לטפל באירועי טרור. מסתבר שבריטניה גם אינה ערוכה למנוע את גל הטרור הבא.
בחודש יוני האחרון החליטה תרזה מיי, שרת הפנים החדשה, לאסור על כניסתו של מטיף שנאה הודי מוסלמי ידוע בשם זקיר נאיק – לו מיוחסות כמה אמרות כנף, כמו כל מוסלמי חייב להיות טרוריסט…, או אם בין לאדןנלחם באויבי האיסלאם, אז אני תומך בו…. נאיק אמור היה לשאת דרשות המוניות בלונדון, בשפילד ובבירמינגהאם. למרות שמהמשטר הקודם הוא קיבל ויזה לחמש שנים, החליטה הממשלה הנוכחית לשנות מדיניות ולראות בו סיכון בטחוני.
תומכיו של המטיף עושים הכל כדי להתיר את כניסתו. הם נמצאים עתה בעיצומו של מאבק משפטי כדי להשיג את מבוקשם. כמה מהם נפגשו עם צ’ארלס פאר (FARR), האחראי למלחמה בטרור במשרד הפנים, שהבטיח להם כי הוא יהיה מוכן לסכן את עצמו כדי לשנות את ההחלטה המוטעית, לדבריו. מסתבר כי שעות ספרות לאחר שהשרה מיי הודיעה על האיסור, שלח פאר מייל לברנש בשם אינאיאת באנגלוואלה, העומד בראש ארגון בשם Muslims4UK, ובו כתב לו כי ינסה לסייע לנאיק להגיע לבריטניה למרות הכל.
הדבר הזה הובע לידיעתם של כמה חברי פרלמנט שמרנים שדרשו כי פאר יסולק מתפקידו ללא דיחוי בטענה כי פקידי ממשלה אינם יכולים לחתור תחת שרי ממשלה. ניק בולס, המקורב לדיוויד קמרון, אמר כי אסור לתת לפאר כל תפקיד שיש בו נגיעה למלחמה בטרור. פרלמנטר אחר, רוברט חלפון, טען כי זו שערורייה וכי יש יותר מדי אנשים העוסקים בפיוס האיסלאמיזם מאשר בהתעמתות עמו. גם הוא קרא לסלק את פאר ממשרד הפנים משום שאינו מתאים לתפקידו.
פאר הושאל למשרד הפנים על ידי משרד החוץ’ מטעמו שירת בעבר ביפן ובירדן. היחידה בראשה הוא עומד הוקמה לפני שלוש שנים, היא מונה 100 אנשים האמורים גם לפקוח עין על המשחקים האולימפים ב-2012. משכורתו השנתית היא 160 אלף פאונד. להזכירכם, רוברט קוויק, מי שעמד בראש האגף למלחמה בטרור במשטרה, נאלץ בחודש אפריל אשתקד להתפטר מתפקידו לאחר שמצלמות קלטו פרטים אודות מבצע סודי שהיו רשומים על מסמכים שהחזיק בידיו בדרכו לפגישה בדאונינג סטריט. פאר, נכון לרגע כתיבת שורות אלו, עדיין מחזיק בתפקידו.
הוי, איזו תערובת…
בשבוע האחרון של אוקטובר נערך בלונדון אירוע מוסלמי המוני תחת הכותרת Global Peace Unity. בפני באי הוועידה הייתה אמורה להופיע הברונית ווארסי, יור המפלגה השמרנית. ברגע האחרון, בהתערבותו של דיוויד קמרון, בוטלה השתתפותה לאחר שנודע לרח’ דאונינג כי בכנס ישתתפו שני מטיפים מפוקפקים; ראזי חוסיין אחמד, שחגג לא מכבר הרג של חמישה חיילים אמריקאים בפיגוע באפגניסטן. ו יאסר דקאחי, שהשמיע בעבר את הדעה כי הומוסקסואליות היא עבירה נגד האל.
החמ מצא אתר המתעד את האירוע כי בין הנואמים גם נאזיר אחמד, שאירח בעבר מכחיש שואה בבית הלורדים בו הוא חבר, והרג אדם במהלך נהיגה בכביש ראשי בזמן ששיגר הודעות טקסט לעיתונאים. ניתן היה גם למצוא את ג’רמין ג’קסון, אחיו של, שהתאסלם לאחרונה. אפילו את חנה אבו אל עסאל, הבישוף הפלסטיני של ירושלים וגם את באשיר ברגותי הידוע מהופעותיו האנטי-ישראליות בטלוויזיה.
גם מקומה של לורן בות’, גיסתו של טוני בלייר, לא נפקד. אתר אינטרפאל, המקושר לחמאס, ציין בגאווה כי ביום בו היא הודיעה על התאסלמותה, השתתפה לורן במירוץ 100 מטר למען תושבי עזה, במסגרת האירוע בלונדון.
אבל כיאה למפגן של אחווה בין-דתית דאגו המארגנים להביא לבמה, במיוחד מניו-יורק, גם את הרב ישרואל דויד וייס, מנהל-עמית של נטורי קרטא הבינלאומי – ומי שהנהיג את הרבנים שהגיעו לכנס הכחשת השואה שארגן מחמוד אחמדינג’אד בטהראן. באתר תואר וייס כמי שמשפחתו ההונגרית נספתה בשואה ושטען באותו כנס באיראן כי הציונים השתמשו בשואה לתועלתם.
נוכח הגלרייה הזאת, אין להתפלא על ההחלטה לחסום את דרכה של ווארסי אל מרכז אקסל בו נערך מפגש המוני זה ולחסוך לעצמה מבוכה מיותרת. אך אולי יש להתפלא מדוע בכל זאת שיגרה הממשלה את אחד משריה, את אנדרו סטונל – השר לענייני קהילות – שנשא דברים בשבח האינטגרציה החברתית בממלכה המאוחדת. משום מה האיסור של דיוויד קמרון לא היה מקיף ואפשר לסטונל להגיע.
אנשיו טענו כי השר הופיע בפני המוזמנים כדי להבהיר להם שממשלת הקואליציה לא תגלה סלחנות כלפי כל גילוי של קיצוניות ושנאה. בקרב הנוכחים מי שניסה להפיק רווח פוליטי מההיעדרות ומתח ביקורת על ההחלטה לסכל את מעורבותה של ווארסי, הוא סיימון יוז, סגן מנהיג הליברל-דמוקרטים, ששיבח את עצמו על כך שמעולם לא סירב לכל בקשה מוסלמית המקדמת עקרונות של דו-קיום והרמוניה.
סחורה עם אבק שריפה
מטרים ספורים ממרכז אקסל במזרח לונדון בו נשא סטונל את דבריו, ניתן היה למצוא כמה דוכני מכירה. אחד מהם מכר את מרכולתם של שני ארגוני ג’יהאד פלסטינים. אנשיו מכרו דברי לבוש המהללים את פועלם של המתאבדים. על חולצה אחת התנוססה תמונה של שהאיד המחזיק קלאצ’ניקוב ביד אחת וקוראן ביד שנייה, על רקע מסגד כיפת הסלע בירושלים. המדובר כמובן בלוגו הרשמי של עיז א דין אל קסאם, הזרוע הצבאית של החמאס, האחראית למותם של מאות ישראלים. מיותר לציין שהארגון הוצא מחוץ לחוק בבריטניה, מה שלא הפריע לחסידיו לחלק כרוזים בפתח הכניסה לאולם הוועידה שהשנה אורגנה על ידי ערוץ האיסלאם הפועל מלונדון.
ממש שיקאגו התימן הזאת…
סוג המטען במטוסים מתימן לא צריך היה להפתיע את החוקרים. לפני פחות משנה הוא התגלה בתוך תחתוניו של עומאר פארוק אל מוטאלב, פעיל קיצוני מניגריה, שזכה לכינוי מחבל חג המולד. הוא התכוון להתפוצץ מעל העיר דטרויט ולגרום לטבח המוני בקרב הנוסעים ובקרב תושבים כאחד. גם הוא החל את מסעו בתימן. בין אם המטען היה מתפוצץ בתחום האווירי של בריטניה ובין אם היה מופעל בבית כנסת בשיקאגו, הקשר התימני ברור. כדאי לזכור שאותו מחבל תחתונים היה יור התאחדות הסטודנטים המוסלמים ב-University College בלונדון בה למד. כזכור, ראשי אותה אוניברסיטה הכחישו תמיד בתוקף את הטענה כי הקמפוס הפך להיות לקן צרעות מוסלמי. המדור לא יתפלא אם אחד מחבריו לשעבר לספסל הלימודים, עמד מאחורי המזימה שלא יצאה אל הפועל.
________________________________________________
קצרצרים:
*** גם אם אני מסכים עמו כי התנהגותה של ישראל היא התאבדותית, הרי שהבמאי הבריטי, מייק לי, הוא נאד נפוח. כמו אלביס קוסטלו בשעתו הוא קיבל הזמנה ואחר-כך ביטל אותה. אם היה מסרב להזמנה מלכתחילה איש לא היה שומע על כך. עתה, הוא גרם נזק נוסף לתדמיתה של ישראל.
*** האירים עדיין לא סולחים לישראל על זיוף דרכוניהם. לאחרונה הם ביטלו חוזה לרכישת תחמושת ישראלית בסכום של חמישה מיליון יורו.
________________________________________________
הפינה המוסלמית
*** 200 מצלמות שהותקנו בשעתו בשני פרברים מוסלמים בעיר ברמינגהאם כדי לאתר אירועי טרור ופשע יוסרו בקרוב בפקודת המשטרה מתוך רצון לבנות אמון בקרב התושבים המקומיים. עלות המצלמות – שלושה מיליון פאונד.
*** שייח’ מאולנה אבו סעוד, נשיא מועצת השריעה המוסלמית בבריטניה, טוען שאין חיה כזאת הנקראת אונס בתוך המשפחה. מאות נערות בגיל היסודי מחויבות לחבוש רעלות בשלושה בתי ספר בבריטניה; שניים בעיר לסטר ואחד במזרח לונדון. האחרון, מדאני, בו לומדות 260 בנות, נמכר למפעיליו על ידי עיריית טאוור האמלט ב-320 אלף פאונד פחות משוויו בשוק.
