שמונה ימים לאחר שמגיח לעולם תינוק חדש נערכת הברית במשפחות יהודיות. הטקס, על אף היותו לא נעים, אפילו טראומטי, נתפש כברירת מחדל מבלי שמושקעת סביבו חשיבה מעמיקה לגבי הסיבות האמיתיות לקיומו. יש הרבה פרמטרים לפיהם אפשר להחליט אם כן או לא לבצע את האקט הזה, שממנו אין דרך חזרה, אך עד כמה אנו נותנים עליהם את הדעת? החל מבריאות, משפחה, מעמד חברתי ודת (לא בהכרח לפי סדר זה). ייתכן ולמידה של הנושא, הבנת הדעות והעמדות השונות ופחות תשומת לב למה שאנשים אחרים אומרים, כל אלה יכולים להוביל את ההורים של הרך הנולד למסקנות שונות לגמרי מהנורמות החברתיות שמכתיבה הסביבה.
החלטת מועצת אירופה, שהתפרסמה לאחרונה, קבעה כי טקס ברית המילה פוגע בזכויות האדם והמליצה למדינות אירופה לחוקק חוקים למניעתו. הקהילה היהודית געשה והתגובה הראשונית סיווגה את ההחלטה כלא פחות מאנטישמית. הסערה עשתה את שלה, ומאז כבר יצאה הבהרה: מועצת אירופה אינה רוצה לאסור ברית מילה… ההחלטה אינה מחייבת איש, ולאלה שקיבלו אותה אין שום כוח חקיקה.
אלא שגם אם אירופה מתקפלת מהמאבק במילה, נראה שהחלטת המועצה לא מנותקת מהלך הרוח החברתי שתופס תאוצה גם בקרב ישראלים. יותר ויותר הורים מחליטים שלא להכניס את בניהם בברית אברהם אבינו. להשאיר את הבנים שלמים, הם קוראים לזה.
העניין, מטבעו, רגיש במיוחד. לאנשים לא קל לדבר על הנושא. התייעצויות שנערכו לאחרונה בקבוצות בפייסבוק גררו תגובות קשות המתייחסות למעמדו החברתי של הילד בעתיד, הזכות ההורית לקחת החלטות גורליות עבור הילד וגם נושא ההתרחקות מהדת היהודית והתבוללות. לא פשוט לקחת את אחת המסורות היהודיות העתיקות ביותר ולנפץ את המוסכמה.
אבל העניינים נעשים רגישים עוד יותר כשמדובר בישראלים שחיים בחול, ולעיתים אף נשואים לבני זוג לא יהודים. המשפחה והחברים שנשארו בארץ לא יודעים איך לקבל את השינוי. הוא יהיה שונה, יצחקו עליו או אתם מתרחקים מהיהדות ומהשורשים הן חלק מהתגובות שהם צריכים להתמודד איתם מבית.
הילד יהיה שונה זו כבר לא סיבה מספקת
החלטתי לא להזכיר את הנושא בפני אנשים דתיים, אומרת סיון (השם שמור במערכת), אימא לאריאל, בן שנתיים ותשעה חודשים, שהחליטה לא למול את בנה. את החיתול הייתי מחליפה לו בחדר פרטי ולא נותנת לאנשים להסתכל.
בעלה של סיון אינו יהודי. הוא מלכתחילה לא התלהב מהעניין של ברית המילה, היא מסבירה. ההורים שלי אמרו לי שהחלטה כזו צריכה להתקבל בהסכמה של שנינו, ולמעשה תמכו בי ללכת עם עמדתו של בן זוגי. גם התייעצתי עם רופא, שאמר לי שמבחינה רפואית אין יתרון לברית המילה על פני השארת הפין כמו שהוא. על סמך כל אלה החלטנו בסוף שלא למול אותו.
ניבה אלדמע-מקללאן, שנשואה גם היא לבחור לא יהודי, חשבה בתחילה כן למול את בנה, למרות שמצהירה על עצמה כאתיאיסטית. זה עניין של מסורת, היא מסבירה. היה קשה לי לחשוב על העובדה שאני שוברת מסורת יהודית ‘כבדה’. בעלי מראש לא הבין מדוע יש לקיים את הטקס, וכדי שאוכל לבסס את העמדה בעד הפרוצדורה הלכתי ולמדתי את הנושא. ככל שנחשפתי למידע, גיליתי שהפחד שלא לקיים את הטקס הוא פחד לא רציונלי. הרי אנחנו לא מקיימים הרבה מהמסורת היהודית, אז דווקא את זאת שפוגעת בשלמותו של הגוף כן צריך לקיים?.
המשפחה התקשתה לקבל את ההחלטה בתחילה. אימא שלי אמרה שיהיה לה קשה להתחבר אל הילד אם הוא לא יעבור את הטקס, נזכרת ניבה. היום, כשהבן שלי בן ארבע, היא כמובן לא חושבת על זה בכלל.
ויש כאלה ששואלים את עצמם את השאלות לאחר המעשה. נירה (השם שמור במערכת), אם לשני בנים, מתחרטת על ההחלטה כן למול אותם. אחרי הילד הראשון, פתאום הבנתי שעשיתי את זה לא מהסיבות הנכונות. כמו שהתחתנתי חתונה יהודית וכמו שהילדים הולכים לבתי ספר יהודיים, היה ברור מאליו שמלים את בני הבכור. ברית המילה ליהודים מוצגת כברירת מחדל, וההחלטה שלא לעשות אותה זו ההחלטה הקשה שתשפיע על חיי החברה של הבן בעתיד.
את הילד השני החליטו ההורים למול כדי לא ליצור הבדלים בין האחים. כנראה שהיום היינו נוהגים אחרת. לא מתוך התרסה ולא מתוך אנטי-יהדות, אלא פשוט חשוב לנו יותר לחפש את הסיבה הנכונה למה כן לעשות. ‘הילד יהיה שונה’ היא כבר לא סיבה מספיק טובה בעיניי.
לאפשר את זכות הבחירה בעתיד
מיכל תדמור-את, נשואה לארנו שאינו יהודי ואימא לשני בנים, דיברה עם בעלה על האפשרות לעשות ברית מילה עוד לפני שהשניים התחתנו. בעקבות זוג חברים שנפרדו בדיוק על הרקע הזה, החלטתי שאני מעלה את הנושא עוד לפני החתונה, היא מסבירה. ארנו כמובן לא הבין מדוע צריך לעשות לבנינו שייוולדו ברית מילה, אך מה שעמד לנגד עיניי היה דווקא לאפשר להם את זכות הבחירה בעתיד – אם הם ירצו לעלות לארץ, אם הם ירצו להתחתן עם יהודייה. הרגשתי שאם אני מחליטה שלא למול אותם אני למעשה לוקחת החלטה על חייהם. באופן מודע הלכתי עם הזרם, כי אני חושבת שלעשות את הטקס בגיל מאוחר זה אקט קשה יותר.
חשוב לציין כי עם החלטתכם לערוך את ברית המילה, עומדות בפניכם מספר אפשרויות ודרכים לביצוע התהליך בדרך המקלה על התינוק. מיכל וארנו בחרו לעשות זאת בקליניקה פרטית באמצעות רופא-מוהל. ההליך נמשך כרבע שעה, משחזרת מיכל. התינוק קיבל הרדמה מקומית ולאחר מכן ציידו אותנו בג’ל אלחוש ליומיים הבאים.
מוהלים אחרים משתמשים בחומרים מאלחשים, כמו אמלה (EMLA) קרם שניתן לרכוש בכל בית מרקחת, תרופות נגד כאבים המתאימות לתינוקות, וגם שיטות עתיקות יותר, כמו יין ומי סוכר.
מידע מעניין על טקס ברית המילה, אפשר לקבל דרך ארגונים ואתרים בישראל, ביניהם קהל (קבוצת הורים לילדים שלמים), גונן על הילד ובאופן טבעי.
