האוכלוסייה היהודית בעיר גדלה בעשרות השנים האחרונות עקב מעבר של יהודים דוברי אנגלית מהעיר מונטריאול לטורונטו ועם התחזקות ההגירה לקנדה של ישראלים ויוצאי מדינות חבר-העמים. באיזור טורנהיל, בצפונה של העיר, כמחצית מהאוכלוסייה היא יהודית ובה הריכוז הגדול ביותר של ישראלים. נתוני הקונסוליה מצביעים כי בעשור האחרון כ-500 משפחות מהגרות לקנדה כל שנה, רובן לטורונטו.
על פי ההערכה, מתגוררים בטורונטו כ-50 אלף ישראלים וזו אחת הקהילות הישראליות הגדולות בעולם. הטמפרטורות הצונחות הרבה מתחת לאפס בימי החורף הקרים אינן מרתיעות את הקהל הרחב דובר העברית לקחת חלק בפעילות התרבותית השוקקת בעיר.
התחלתי לעבוד בפדרציה היהודית של טורונטו לפני כשש שנים בעקבות מאמר שפרסמתי בעיתון המקומי, שלום טורונטו, על הצרכים החינוכיים והקהילתיים של האוכלוסייה הישראלית בקנדה. המחקר האיר את העובדה שלא נעשה מאמץ רב כדי לאחות את הקצוות בין הקהילה היהודית לישראלית ולזהות את הצרכים של הקהילה הישראלית. כדי ליישם את מסקנות המאמר נתבקשתי עי טד סוקולסקי, נשיא הפדרציה, לאתר את הצרכים הערכיים-חינוכיים-תרבותיים של הקהילה הישראלית ואת הדרכים להקל על האינטראקציה עם הקהילה.
נדרשתי לאתר קבוצת הנהגה עסקית, שתהווה מנוע ובסיס כלכלי ושעמה תוכל הפדרציה לעבוד. כתוצאה מתהליך יזום זה, הוקם בינואר 2006 הפורום הישראלי בטורונטו, וזמן קצר לאחר מכן הוקמו פרוייקטים מובילים, כמו כחול-לבן: המרכז ללימודי עברית וישראל – בית ספר משלים בעברית ותכנית המפגש, שחזונה הוא ליצור אינטראקציות בין משפחות ויחידים, ליצור תחושה של אחדות ושותפות קהילתית ולבנות קהילה חזקה ודינמית.
התכנית שמה דגש על פיתוח מנהיגות ומתן מענה לצרכיהם הערכיים והתרבותיים של חברי הקהילה הישראלית. בין פעילויותיה המבורכות ניתן למנות פעילויות, כגון: מפגשים בראי הספרות; אוכל למחשבה – מפגשים קולינאריים בשפה העברית; ופרוייקט הדגל של התכנית, תיאטרון המפגש – תיאטרון דובר עברית, הראשון מסוגו בטורונטו. התכנית התפתחה והתפרסה ומפרוייקט קטן וצנוע הלכה והתפתחה, כאשר לכל תכנית יש ראש ועדה, מבין חברי הקהילה הישראלית. בתכנית מתארחים אנשי תרבות ורוח הן מקרב הקהילה הישראלית והן יוצרים אורחים, כמו הסופר, אשכול נבו, שהוביל בשנה שעברה סדרת מפגשי ספרות וכתיבה יוצרת, גיל חובב ועוד.
במהלך הזמן התווספו לתכנית מתנדבים רבים, והיא הפכה להיות כלי עבודה חשוב במעלה לאיתור מנהיגים, תורמים ומתנדבים, אולם בעיקר היא הפכה להיות מקור גאווה לפדרציה היהודית של טורונטו, אשר השכילה להשקיע משאבים כספיים ואנושיים בתכנית ובכך חידדה את מערכת יחסי האמון עם חברי הקהילה הישראלית. זהו גם הרעיון שעל בסיסו הוקמו שבט חרמון של תנועת הצופים והמחנה הישראלי, המאפשר לחניכים לחוות חוויית קיץ יחידה מסוגה, בשילוב מנצח של אוויר צח, אגמים קסומים, יערות עד ותכנים מועשרים והכול בעברית.
זהותם של ילדי מהגרים לעיתים חצויה ואף לא ברורה ולכן להורים יש אתגר רב בעיצוב הזהות מחדש. השאלה, מי אני?, נובעת מטשטוש הזהות בעקבות המעבר מארץ אחת לשנייה. לכן אנו שמים דגש רב ומשקיעים משאבים רבים בחידוד ההוויה הערכית-תרבותית ועיצובה מחדש של הזהות הישראלית-יהודית, כאשר המפתח המשותף הוא יצירת רשת חברתית-קהילתית תומכת המאפשרת שינוי וצמיחה.
מאמרים קשורים
במהלך לימודי לתואר השני ערכתי מחקר על תהליך התמודדותן של נשים עולות מחבר העמים, חוויות ההגירה ודרך התמודדותן עם הקשיים והשינוי הגדול בחייהן. התחלתי לרכז את עבודת הדוקטורט שלי, אולם לא סיימתי אותה ועולה בי הרושם שהדוקטורט שלי הוא בעצם הלכה למעשה בעבודה שלי.
הכותבת היא מנהלת הפרוייקט הישראלי-קנדי של מרכז שוורץ-רייזמן והפדרציה היהודית של טורונטו וחברה בוועד המנהל של מרכז פרס לשלום בטורונטו.
