המעבר למדינה חדשה הוא משימה לא פשוטה וידוע שהמשימה הזו הכי קשה לבני העשרה. מדוע? כי בגילאים הללו החברות והחברים הם הדבר המרכזי והמשפיע ביותר בחיינו. לוקח זמן למצוא קבוצת חברים להשתייך אליה ולהרגיש בה בנוח.
סביר להניח שכשחייתם בישראל עבדתם קשה כדי לברור את החברים שלכם ולהקיף את עצמכם באנשים שאתם אוהבים ומרגישים איתם בנוח. יתכן שהמשימה לא הושלמה ושרק התחלתם להתקרב אל כמה חברים חדשים. ואז הכל נקטע ועברתם למקום חדש. להורים יש אחד את השני, הקשרים של האחים הקטנים עם חבריהם הם פחות מעמיקים מהקשרים שלכם עם חבריכם, פשוט כי הם עדיין קטנים ואתם שלמתם מחיר כבד. בנוסף לכך, לא קל להגיע למקום חדש בגיל העשרה בו החבורות הללו כבר מגובשות.

לא באנו לבאס
האם זו כתבה שבאה לבאס אתכם ולהגיד לכם שאתם ממש מסכנים? ממש לא. כמי שעברה לאנגליה בגיל 12 ומכירה הרבה ישראלים בחול אני רוצה להגיד בדיוק את ההיפך: המעבר למדינה זרה בגיל העשרה הוא אמנם קשה, אך הוא מעניק לכם הרבה דברים טובים ומחזקים שילוו אתכם כל החיים. אבל אולי לא ממש מעניין אתכם מה יקרה בהמשך החיים שלכם. מעניין אתכם מה שקורה עכשיו. אז בסדרת הכתבות הבאה, שיכתבו במיוחד למהדורת הנוער של עלונדון, אתייחס לדברים שאתם מכירים היטב מחיי היומיום שלכם: איך הכי כדאי לשמור על קשרים עם חברים בארץ?, איך יודעים על מה להתעקש במריבות עם ההורים? מה פייסבוק עושה לדימוי העצמי שלכם? ובנוסף, לא אתאפק ואכתוב גם על מה אתם מרוויחים מלהיות בני נוער בחול ואיך זה יעזור לכם בחיים.
אחד הדברים שלי לא היה כשגרתי באנגליה, היה ישראלים נוספים בגילי. גרנו באזור שלא היה בו אף ישראלי, לא היה שבט צופים או פעילות קהילתית והישראלית היחידה בגילי שפגשתי במהלך כל השנה הזו הייתה אחותי… אני חושבת שעצם זה שמהדורת הנוער של עלונדון קיימת, היא כבר הוכחה לכך שאת הדבר החשוב ביותר להתמודדות הזו יש לכם והוא קבוצת אנשים בגילכם שנמצאים באותו מצב.
אז תתחדשו על העיתון הזה ומקווה שתפיקו ממנו עניין, חיבור וכוח.
גילי אגר פסיכולוגית קלינית, מנהלת טיפול קרוב פסיכולוגים, מטפלים וקבוצות נוער בשיחות וידאו לישראלים בעולם. אתר טיפול קרוב



































