שר החוץ הבריטי, דויד מיליבנד, מגנה בלשון חריפה את ההחלטה של דויד קמרון, מנהיג המפלגה השמרנית, להצטרף לגוש פוליטי ימני בפרלמנט האירופאי בראשו עומד פוליטיקאי אותו הוא מאשים כמי שמחזיק בדעות אנטישמיות וגזעניות. מיליבנד, שאמו איבדה בשואה שמונים מבני משפחתה, סבור כי העמדה השמרנית מציבה סימן שאלה נוקב סביב כושר השיפוט של קמרון. האחרון החליט שלא להצטרף לגוש הימני המרכזי בפרלמנט עליו נמנות מפלגותיהם של ניקולאי סרקוזי ואנגלה מרקל.
במרכזה של סערת הרוחות עומד עסקן פולני צעיר (37) העומד בראש מפלגה ימנית בארצו, אולם בהיותו נער הוא השתייך לארגון ה’תחייה’ הפולני, שדגל בגירוש היהודים מפולין ובהחרמת רכושם. הוא גם השמיע בשעתו ביטויים מעליבים כלפי הומוסקסואלים. על שני אירועים אלה הוא הביע מאז התנצלות. קמינסקי סבור גם היום כי אין להשוות בין מעשי הפולנים נגד היהודים לאלה של הנאצים. זאת למרות שאינו מכחיש את העובדה שאספסוף פולני שרף חיים במתבן של העיר ג’דוואבנה יהודים רבים שיש האומדים את מספרם בין 800 ל-1400, כולל נשים וילדים. הוא אפילו טוען כי אם מגנים את אותו טבח, יש לדרוש קודם התנצלות מהעם היהודי על שיתוף הפעולה של כמה קהילות יהודיות עם הכיבוש הסובייטי של מזרח פולין במהלך המלחמה.
קמינסקי היה אורחה של המפלגה השמרנית בוועידה השנתית שלה במנצ’סטר ואפילו הוזמן למפגשה המסורתי של אגודת ידידי ישראל במפלגה במהלכו שוחח עם השגריר הישראלי. בחודש שעבר הוא ביקר בישראל בה נועד עם סגן שר החוץ הישראלי והביע בה תמיכה מלאה. העבר הפוליטי שלו ודעותיו ביחס למלחמת העולם השנייה ממשיכים לגרום לסערת רוחות המשפיעה על יחסה של הקהילה היהודית למפלגה.
בצירוף מקרים נדיר עולה בימים אלה בתיאטרון הלאומי מחזה העוסק באותו טבח בשם ‘הכיתה’. הוא מתאר כיצד לפני המלחמה הרוצחים לעתיד וקורבנותיהם למדו באותו בית ספר וניהלו מערכת יחסים נורמאלית. המחזה נכתב על ידי מחזאי פולני לאחר שנים רבות בהם טענו הפולנים כי הטבח בוצע על ידי גרמנים, זאת למרות שגרמנים לא נכחו כלל באזור באותם ימים.
