זה התחיל בפורטו, העיר השנייה בגודלה במדינה, שעל שמה קרויה פורטוגל (יישוב עתיק ששכן על שפך הנהר וכונה פורטוס קאלה). האנגלים קוראים לה, אופורטו, אחרי שהמתיישבים הראשונים שמעו מהמקומיים את הביטוי, שפירושו לך לפורטו, וחשבו שזה השם. הקשר ההיסטורי של האנגלים והסקוטים לפורטוגל מוטבע בארכיטקטורה המקומית, כמו גם בשמות החברות המייצרות את הפורט. העיר שוכנת באיזור הררי מכוסה אבן גרניט ששימשה לבניית הארמונות הרומנטיים והמנזרים הבארוקיים שהם אטרקציות תיירותיות, ומשמשת עדיין לבנייה ולריצוף כבישים ומדרכות באריחים קטנים (לא מתאים לעקבים). נהר הדורו (הזהב), חוצה את הגבעות הירוקות של עמק הדורו, בו מופק היין.
הפורטוגזים הם אנשים חמים מאוד ומזכירים אותנו, הישראלים – בעלי טמפרמנט, ישירים ורחבי לב. גם עבורם, חוף הים הוא מקום מפלט מהחמסין שמגיע מסהרה, כשטמפרטורת המים באוקיינוס האטלנטי לא עולה על 18 מעלות. ראיתי חבורת זקנים שחומי עור, המבלים על החוף כל השנה כמו בישראל, אך במקום מטקות הם משחקים בקלפים.
לצד הישן והקונסרבטיבי, אוהבים בפורטו גם אופנה וחדשנות. מערכת הרכבת התחתית היא מודרנית ונוחה, אבל תנועתה איטית, כמו שהסביר לי מקומי: יש תחנה כל כמה דקות כי אנחנו מאוד עצלנים. אנחנו רוצים שיעצרו ליד הבית ואם אפשר גם בקומה השנייה….
פורטו, שזכתה בתואר מורשת עולמית של אונסקו ב-1996 וכעיר תרבות אירופית ל-2001, אכן מתהדרת באייקונים חדשים. ביניהם: בית המוזיקה, Casa da Musica, שבמרכזו אולם קונצרטים וסביבו חללים שונים ופונקציונאליים, כמו חדר הפעלת מוזיקה בעזרת תנועות גוף או אולם דיסקו לבני 30 פלוס עם רצפת ריקודים מיוחדת. פורטו מתהדרת גם במוזיאון מרשים לאמנות מודרנית – Serralves Museum – שמכונה בפי הפורטוגזים: הגוגנהיים של פורטו.
לא לפסוח על
Cais da Ribeira – איזור המשתרע מהעיר העתיקה ועד לגדות הנהר.
Palacio Da Bolsa – הבורסה של פורטו וארמון מרשים עם סיורים מודרכים. מרהיב ביופיו הוא אולם הנשפים הלקוח מסיפורי אלף לילה ולילה.
Dom Luis Bridge – לחצות את הגשר ברגל בין גאיה לפורטו מהקומה העליונה.
Rua De Santa Catarina – רחוב הקניות המרכזי, שבו נמצא בית הקפה המפורסם, Café Majestic, בסגנון ארט-דקו, כאשר הריהוט והאווירה בו אותנטיים משנת 1921. בסמוך יש שוק מקורה וססגוני.
Estacao sao Bento – תחנת הרכבת היפה והעתיקה שעל קירותיה אריחי חרסינה מאויירים כמיטב המסורת באיזור ומתארים מהלכים היסטוריים.
Clerigos Tower – האייקון הכי מפורסם של פורטו. מגדל גבוה ממנו ניתן לצפות על כל האיזור.
מעבר לנהר
בצד הדרומי של הנהר שוכנת העיר וילה נובה דה גאיה. הטיילת שלה מהווה תצפית טובה על קו הרקיע המדהים של פורטו וגם על בניניה הצבעוניים, הסירות הציוריות העוגנות בנמל וגשר דום לואיס, שאותו תכנן גוסטב אייפל (שבנה את המגדל המפורסם בפריז). על הפרומנדה של גאיה ישנו מבחר מעולה של מסעדות ובתי קפה (מומלץ: קפה בוגני על הגג – מקום אהוב על סוחרי היין, ראו בתחתית).
אבל קפוצ’ינו לא יודעים להכין בפורטו. במקומו כדאי לנסות את הפינגו: אספרסו עם חלב חם מוקצף מעט, במחיר 70-90 סנט בלבד. בכלל, האוכל הוא פשוט זול וטעים! מחירה של ארוחה זוגית במסעדת טובה הוא כ-50-70 יורו, כולל יין.
בגאיה כדאי לערוך סיור טעימות יין פורט, והמומלצים הם יקבי גרהאם וטיילור. בטיילור, שלא כמו באחרים, הכניסה היא חינם ובמקום יש גם מסעדה טובה (צהריים וערב). אגב, כרטיס פורטו, שאותו ניתן להשיג מאתר לשכת התיירות, יזכה אתכם לא רק בנסיעות חינם בתחבורה הציבורית לעד שלושה ימים, אלא גם בכניסה והנחות למוזיאונים, חנויות ומסעדות – במיוחד אם התשלום במזומן!
גאיה בנויה על גבעה, שבראשה מתנוסס לגובה מלון ההולידיי אין, שבו התארחנו. מלון מהודר, מרווח ושירות מעולה, כמו גם הנוף הנשקף על פורטו מהקומות העליונות. בין טיילור להולידיי אין נמצא מלון הפאר והספא, הייטמן, עם שישה כוכבים!
בשבוע בו ביקרנו בפורטו, נחגג החג החשוב ביותר, סאן ז’ואן (23-24/6), שבמהלכו יוצאים המקומיים מכל הגילאים לרחובות ומתגודדים משני צידי הנהר. הם מכים זה את זה בפטישי פלסטיק (בעבר נהגו להכות בגבעולי שום), ושותים הרבה וינו ורדי – vinho verde – יין לבן מקומי יבש ותוסס, שמטבעו נשתה מיד וקשה להשגה בחול.
בנוסף לתזכורת הפלסטיק של יום העצמאות שלנו, זהו גם חג המנגל הלאומי, שבו ניצלים על האש הסרדינים המפורסמים של פורטוגל, שנאכלים עם לחם כפרי גס. בחצות הלילה נערך מופע זיקוקי דינור מרהיב שנמשך 20 דקות, ורק אז מתחילות ההופעות מעל הבימות והתהלוכות הססגוניות. כל אלה מתנהלים בסדר מופתי, בלי שיכורים ובלי אלימות.
הקשר היהודי
בית הכנסת נמצא באיזור היהודי שהוא אחד האיזורים היקרים בפורטו, אבל יהודי פורטו עזבו ברובם את העיר לאיזור עמק הדורו וגרים בעיירות קטנות, כמו בלמונטה, ומתעסקים בייצור יין כשר. יש הטוענים כי יש בפורטו אנוסים, שבביתם הם יהודים, אולם בחוץ מתנהגים כמקומיים. עברית לא שמעתי ברחובות, ואת הרעיון לשאול עוברים ושבים מה דעתם על הקונפליקט במזרח התיכון זנחתי כבר ביום הראשון. פורטו היא בדיוק המקום לשכוח מהסכסוך, מצרות היום-יום ופשוט ליהנות מכל מה שיש לה להציע. ורק הצבע הכחול-לבן של קבוצת הכדורגל, אלופת פורטוגל, מעלה תחושת סולידריות נסתרת.
טיולי יום מומלצים מחוץ לפורטו
שייט בנהר לעמק הדורו וחזרה ברכבת (או להיפך); או נסיעה (כשעה ורבע) לערים היפות Braga ו-Guimaraes (גימארייש היא מקום הולדתו של מלך פורטוגל הראשון וברגה ידועה בארכיטקטורה שלה). הרכבות יוצאת מתחנת סאן בנטו (כ-4.5 יורו הלוך-חזור לאדם).
מידע נוסף והמלצות
לשכת התיירות – www.gooporto.com/
* אכסנייה – Rivoli Cinema Hostel www.rivolicinemahostel.com
* מלון בוטיק 6* The Yeatman Wine Hotel www.the-yeatman-hotel.com
* מסעדת גורמה בנמל ליד הנהר:
Dalho Vinhas - www.vinhas-dalho.com
* מסעדה ביתית עם מגוון מאכלים מקומיים (בעל הבית מערים צלחות מעדנים על השולחן, שמחירן יופיע בחשבון הסופי, אפשר לסרב!!!
Adegae Presuntaria Transmontana
132 Rua Candido Dos Reis, Vila Nova de Gaia
Cafe Majestic – קפה מג’סטיק * www.cafemajestic.com
* מסעדת מאכלי-ים טריים ובשרים על האש על חוף גאיה – Mar a Vista – www.mar-vista.net
* בית קפה ומסעדה בעיצוב פנים מקורי ממוקם בשדרה המרכזית – Dos Aliados:
Casal Lounge – www.casallounge.com
* בית קפה על הטיילת בגאיה – Bogani Cafe – www.boganicafe.com
* בית הכנסת מקור חיים – www.comunidade-israelita-porto.org
** מאכלים אותנטיים ומתכונים מהאיזור ניתן לקרוא בלינק הזה.
*** הכותבת הייתה אורחת של משרד התיירות בפורטו ובצפון.
