שימו לב לחבר הפרלמנט גרהאם מוריס (בתמונה הקטנה למעלה), יור אגודת ידידי פלסטין במפלגת הלייבור. זה האיש שיזם בסתיו את הדיון המיוחד, שבסיומו הכיר בית הנבחרים הבריטי באופן הצהרתי במדינה פלסטינית עצמאית. בסוף נובמבר, יזם מוריס דיון נוסף על מדיניות החוץ הבריטית, שסוכם בהודעת גינוי הקוראת להטיל חרם כלכלי על ישראל ומכנה אותה מדינת אפרטהייד. על ההודעה חתמו 30 חברי פרלמנט.
מוריס הפך להיות הרוטוויילר של האינטרס הפלסטיני בווסטמינסטר. הוא דרש מהממשלה לשגר את חיל הים המלכותי כדי לשבור את המצור על רצועת עזה. הוא ערך השוואה, שעליה התנצל, בין ישראל לנאצים. הוא האשים את ישראל בכליאת ילדים פלסטינים ושפיטתם בבתי דין צבאיים, והוקיע אותה על ביצוע טבח ברצועה.
הטקטיקה של מוריס מבוססת על ניסיון להשחיל שאלות בדיון השבועי, שמקיים ראש הממשלה בפני הפרלמנט, תוך שילוב השמצות כלפי ישראל. האחרונה שבהן באה עם דרישה מדיוויד קמרון להעמיד למשפט אזרחים בריטים שלוחמים בשורות צהל עם שובם לבריטניה, בדיוק כשם שנעשה עם הג’יהאדיסטים שהצטרפו לארגון המדינה האיסלאמית.
הברונית הבריונית
קיצונים ישראלים הסתערו על ?אל?אקצא? והפחידו מתפללים – קיצונים פלסטינים הסתערו על בית כנסת והרגו מתפללים. הציוץ הזה שייך לסעידה וארסי, הנושאת בתואר ברונית ולשעבר יור המפלגה השמרנית ושרה זוטרה במשרד החוץ. הפדרציה הציונית כינתה את המשפט מעורר שאט נפש ובצדק, ורבים נוספים גינו את הדברים. גראנט שאפס, יור המפלגה השמרנית, הזדרז להכריז כי וארסי אינה מייצגת את המפלגה וכי הדברים שנאמרו הם על דעתה בלבד. איש מהם לא טרח לומר שלא הייתה שום הסתערות ישראלית על המסגד, וכי למעשה מה שעורר מחלוקת סביב הר הבית היה קמפיין של ארגונים שנאבקים על זכותם של יהודים להתפלל בתוך המתחם, הרחק מהמסגד עצמו. המצייצת גילתה בורות מוחלטת בכל המתרחש במזרח התיכון, ולא בפעם הראשונה.
או שמא אין היא כה תמימה. כזכור, יום לפני הפסקת האש ברצועת עזה מצאה וארסי לנכון לפרוש מתפקידה המיניסטריאלי, תוך שהיא משמיעה טענות כלפי מוסריותה של המפלגה שעל כתפיה עשתה את הקריירה הפוליטית שלה. וארסי גינתה אז את ישראל, אבל לא טרחה להזכיר את החמאס בשמו, או את אלפי הטילים שנחתו על יישובי הארץ במהלכם של 50 ימי הלחימה. היא אפילו הזהירה מפני פיגועי טרור כתוצאה ממדיניות החוץ של בריטניה. התחבולה הפוליטית שלה הייתה פשוטה ושקופה – ליצור לעצמה בסיס כוח פוליטי בקרב הקהילה המוסלמית שעימה היא נמנית.
כך נוהג גם חבר הפרלמנט הליברל?דמוקרטי דיוויד וורד, שמבקש את קולם של המוסלמים תושבי העיר הצפונית ברדפורד. וורד כתב שהמחבלים שביצעו את הטבח בבית הכנסת בשכונת הר נוף בירושלים נדחפו לשיגעון על ידי הכישלון לפתור את הסכסוך. דבריו של וורד, כמובן, אינם מפתיעים. הוא היה זה שהצדיק את מטחי הטילים מרצועת עזה על ישראל וערך השוואות מבחילות בין המדינה היהודית לבין הרייך השלישי. עבור שרלוט הנרי, עיתונאית, בלוגרית ופעילה פוליטית, היה זה ?הקש האחרון? שהוביל לפרישתה מהמפלגה. לדבריה, המשך נוכחותו של וורד במפלגה הליברל?דמוקרטית גורם לקיבתה להתהפך. היא האשימה אותו באנטישמיות, ואת המפלגה בכך שאינה נוקפת אצבע כדי להעמידו במקומו. דובר המפלגה מיהר להגיב ואמר נחשו?נחשו כי וורד אמר את הדברים על דעת עצמו.
הסרסוריות הבריטיות דורשות דם יהודי
נשים בריטיות מנהלות את בתי הבושת בעיר הסורית ראקה, בירתה הבלתי רשמית של המדינה האסלאמית. אחת מהן, המכנה את עצמה אום פאריס, אמרה ברשתות החברתיות כי הייתה שמחה לערוף בעצמה את ראשו של העיתונאי האמריקאי?ישראלי סטיבן סוטלוף. הואיל וזכות זו ניטלה ממנה, היא מסתפקת בשמירה על שפחות המין המיועדות לג’יהאדיסטים המגיעים לבית הזונות לאחר יום עבודה מפרך.
בריטית אחרת העלתה לאינטרנט תמונה של אדולף היטלר, ושמה בפיו את המילים הבאות: יכולתי להשמיד את כל יהודי אירופה, אבל השארתי כמה מהם כדי שתוכלו לעשות זאת בעבורי. הג’יהאדיסטיות התגלו כקיצוניות יותר ממקביליהן הגברים. הן רוצות להרוג, אבל גם מחפשות אהבה. כמה מהן התאהבו בעומר ילמז, הולנדי ממוצא טורקי, שהתחתן והתגרש מאישה אחת, ועומד להתחתן עם אישה אחרת. מאות, אם לא אלפי נשים, רוצות להצטרף אל הלוחמים בסוריה. רבות מהן אימהות לילדים קטנים, והארגון שלשורותיו הן מבקשות להצטרף מעודד אותן להביא איתן את בני משפחתן כדי שגם להם יהיה חלק בהנחת היסודות לחליפות החדשה. אחד מהם, אבו רומייזה, חמק מעין המשטרה בעת שהיה משוחרר בערבות, נסע עם בני משפחתו באוטובוס לפריז, ומשם הגיע לסוריה. בחודש שעבר הוא הציג לראווה תינוק חדש לצד רובה הקלאצ’ניקוב הבלתי נמנע.
לסטר כמשל
אוכלוסיית העיר לסטר מונה 330,000 בני אדם, כמעט 19 אחוז מהם מוסלמים. אין להתפלא, אפוא, שמוחמד דאוד, חבר המועצה הנשלטת על ידי מפלגת הלייבור, החליט להציב את ישראל על הכוונת. בחודש שעבר הוא העביר במועצה ברוב קולות החלטה הקוראת להחרים כל מוצר מישראל. בהצעת ההחלטה הגדירה לסטר את עצמה כעיר הדוגלת בסובלנות, ועל כן היא מוצאת לנכון להילחם בתופעות של דיכוי, עוול וחוסר שוויון. היוזמה מהווה עליית מדרגה, שכן היא אינה מגבילה את החרם למוצרים המגיעים מהגדה המערבית בלבד, אלא מישראל כולה. המצדדים בהחלטה מכירים בזכותה של ישראל לחיות בשלום, אך מגנים את כיבוש הגדה וירושלים המזרחית. אחוז היהודים בלסטר עומד על 0.1 אחוז, ולמעשה היא מספרת על רגל אחת את הסיפור הבריטי כולו.
המפגינים איחרו את המזלט
בשיאו של המשבר הכלכלי, השקיעה נסיכות קטאר סכום של כ?4.6 מיליארד פאונד בבנק ברקליס, כחלק מחבילה בת 12 מיליארד, שנועדה להציל את הבנק מהשתלטות ממשלתית. השקעה זו גם הולידה שערורייה, לאחר שנודע כי הבריטים שילמו לאמירות בתמורה סכום של 322 מיליון פאונד מתחת לשולחן. עובדה זו לא עניינה את פעילי קבוצת אקשן פלסטין, שהטילו מצור על 15 מסניפי הבנק ברחבי הממלכה והביאו לסגירתו המוקדמת של הסניף המרכזי בפיקדילי, שבו ערכו פיקניק מחאה.
המפגינים הניחו בטעות, כי הבנק מממן את פעילותה של החברה הישראלית אלביט, שמייצרת מזלטים המשמשים את צהל לטיסות מעל שמי רצועת עזה ולבנון. מסתבר שאחת מזרועות ההשקעה של הבנק, BGI, עסקה בשעתו בהשקעות בתחום הביטחון, אולם נמכרה לפני ארבע שנים. הכלבים נבחו על העץ הלא נכון.
