אתם יושבים חזק? ניל וורנוק, שפוטר בתחילת חודש אפריל מלידס יונייטד, היה המנג’ר ה-47 בליגות הכדורגל המקצועניות באנגליה המאבד את משרתו במהלך העונה הזו. 47. איזה מספר חזק. ארבע הליגות הבכירות באנגליה מורכבות מ-92 מועדונים. 92. מה שאומר שוורנוק חצה את הרוביקון – הפיטורים שלו חצו את רף 50 האחוזים. הבעיטה שהוא קיבל ממעסיקיו באלנד רואד העמידה את מספר המנג’רים המפוטרים העונה על יותר מחצי. משמע: לישורת האחרונה של העונה נכנסים יותר מאמנים שלא היו שם באוגוסט, מאשר כאלה שפתחו את הקמפיין. 45-47 לטובת המפוטרים. ועוד החרב נטויה.
יש אמנם פחות מחודש עד הסיום הרשמי של העונה, אבל אל תתנו לזמן הקצר הזה להטעות אתכם. בעולם המטורף של ההישגיות, הכסף הגדול, השאפתנות והחמדנות של בעלי ההון ובעלי הבית, התפתחה דינמיקה של שליפות וסחיטות הדק מול מאמנים שבמהלך השנים נכנסה לסחרחורת, דמתה לסרטי מערב פרוע, ובדרך איבדה גם כל היגיון, שלא לומר שפיות.
הדוגמה הטובה ביותר למדינת השיגעון הזו ניתנה העונה כבר ב-21 בנובמבר, שלושה חודשים בלבד לתוך עונת 2012/13, עם הפיטורים הראשונים של מנג’ר מהפרמיירליג. ומי זכה לבכורה המפוקפקת הזו אם לא רוברטו די מתיאו, המאמן האיטלקי שרק שישה חודשים קודם לכן הוביל את צ’לסי לזכייה היסטורית בליגת האלופות. באקלים של טייקונים קפריזיים ואימפולסיביים, בעלי מאה ודעה הרוכשים צעצועים ובאמת מתנהגים איתם כמו ילדים, כבר למדנו שהרבה החלטות של רומן אברמוביץ’, בעלי צ’לסי, מבוססות על הצד שבו הוא התעורר וקם באותו בוקר.
די מתיאו, אלוף אירופה, עדיין מחפש עבודה. צ’לסי מינתה תחתיו את רפא בניטס, שיעזוב בתום העונה ויוחלף במנג’ר התשיעי של אברמוביץ’ בעשר עונות. לא פלא שבאחת ממתיחות האחד באפריל המוצלחות של השנה, פרסמה רשת סקיי ידיעה על כך שמי שימונה בקיץ למחליפו של בניטס יהיה לא אחר מאשר אברמוביץ’ בכבודו ובעצמו. הוא מעולם לא אימן? אין לו תעודת מנג’ר רשמית וחוקית? אז מה. בעולם המופרך ולפרקים מופרע של הכדורגל – גם מינוי שכזה היה מתקבל בסוג של הבנה, כלומר הכרה בכך שבתחום הזה לטירוף יש כבר ממלכה משלו.
אברמוביץ’ עדיין לא החליט ליטול את המושכות בעצמו, אבל אולי היום הזה כבר לא כל כך רחוק. הרי בסטמפורד ברידג’ יש כאלה שנשבעים כבר שנים שהבוס עושה זאת ממילא דרך המאמנים שהוא ממנה ואשר בשלב זה או אחר הופכים אצלו למריונטות, ואם הם מגלים בדל של התנגדות לכפייה – מושלכים דרך החלון. השאלה מי יחליף בעונה הבאה את בניטס היא אפוא, פחות חשובה כרגע. יותר רלוונטי ומעניין להטיל זרקור על ארבעת המנג’רים בפרמיירליג שהצטרפו מאז נובמבר לשורת המקהלה של המפוטרים: מרק יוז מק.פ.ר; נייג’ל אדקינס, שהעלה את סאותהמפטון לליגה הבכירה והחזיר ימיה כקדם ובתמורה ספג בעיטה בעכוזו; בריאן מקדרמוט, מנג’ר של עולה חדשה נוספת – רדינג; ואחרון אחרון (לעת כתיבת שורות אלו) חביב – מרטין אוניל מסנדרלנד.
אוניל, טיפוס ססגוני מרתק, ומאמן מנוסה, רב מוניטין והערכה, שבשנים האחרונות הוזכר אף כמועמד אפשרי להחליף את סר אלכס פרגוסון במנצ’סטר יונייטד בבוא היום, אכן נכשל בניסיונו להבריא את סנדרלנד ולקדם את החתולים השחורים אל חבורת הצמרת האנגלית, או לפחות לקבל קביעות בחלק העליון של הטבלה. אבל אם מה שהפתיע בפיטורים שלו היה הטיימינג המאוחר – חמישה שבועות לפני ירידת המסך – הרי שמה שזעזע את אמות הסיפים ושלח גלי הלם לאורך ורוחב הליגה והממלכה, היה הבחירה במחליפו: פאולו די קאניו (בתצלום למעלה), אחד מה-Enfant terrible הגדולים של כל הזמנים בכדורגל הבריטי.
די קאניו האיטלקי הוא ככל הנראה מאמן מחונן ומוערך שיצר לעצמו שם מעולה בברנז’ה ובין המנהלים המרחרחים אחרי סחורה איכותית. אחרת אי אפשר להבין כיצד סנדרלנד מרשה לעצמה להציב בראש הפירמידה המקצועית שלה דמות כה אקסצנטרית, כה שנויה במחלוקת. כי מנג’ר סנדרלנד בן ה-44 הוא אולי האיש שהעלה את סווינדון טאון לליגה השלישית בעונת הבכורה שלו כמאמן לפני שנתיים, אבל הוא גם המנג’ר שפרץ למשרדי מועדונו באישון לילה על מנת ליטול את חפציו אחרי שעזב, בתום קדנציה בה, לצד הצלחתו במגרש, הוא גם עלה לכותרות אחרי התנפלות פיזית על אחד משחקניו.
זה אותו פאולו די קאניו שבמדי שפילד וונסדיי ב-1998 דחף שופט לקרקע ונידון להרחקה מ-11 משחקים, ואשר בשלהי הקריירה שלו בלאציו כבש והצדיע ליציעים במועל יד. זהו אותו די קאניו שהצהיר על השראה שקיבל מבניטו מוסוליני, ומתורת הסמוראי היפנית. וזהו המנג’ר הראשון בפרמיירליג המתהדר בקעקועים על זרועו וגופו.
המינוי של די קאניו היה בלשון המעטה יוצא דופן, ולא עבר בשלום. הוא גרר מיד התעסקות תקשורתית ענפה בעברו ובהצהרותיו על תמיכה בפאשיזם, והוליך לאקט חסר תקדים: דייוויד מיליבנד, חבר הפרלמנט מטעם הלייבור ואחיו של מנהיג המפלגה, התפטר מתפקידו בהנהלת סנדרלנד בעטיו של המינוי.
די קאניו ייבחן עתה בשבע עיניים – על המגרש ומול המיקרופונים – אבל כאשר ישקע האבק גם על הפרשה העסיסית הזו, נישאר עם אמת אחת שלא אמורה להשתנות בעתיד הקרוב: משרת המאמן בכדורגל המודרני בטוחה כיום פחות מיום שמש באירלנד בינואר. המנג’ר ה-48 כבר מכין את המזוודה.
