השעה חצות. כל הבית כבר ישן. לאחר נמנום קל מול הטלוויזיה אני פוקח את עיניי, אוסף את עצמי מהספה, מכבה אורות, מתארגן לקראת שינה, נכנס בשקט לחדר השינה, פושט את בגדיי, נכנס אל מתחת השמיכה העבה, עוצם עיניים בהנאה ומשחזר ברוחי את החוויות מהמשחק באנפילד (ליברפול) לפני יומיים, לקראת חלום נחמד על עוד ניצחון.
ג׳ואי (הכלב): ראף ראף.
אני: (הוא סתם מריח איזה ציפור. תתעלם, תחזור לאנפילד).
ג׳ואי: ראף ראף (ציפור. תתעלם, אנפילד).
ג׳ואי: ראף ראף (תתעלם).
היא: הוא רוצה לצאת.
אני: הוא לא רוצה לצאת. הוא פשוט הריח איזו ציפור.
היא: זו הנביחה של אני רוצה לצאת, אתה יודע את זה כמוני.
אני: שייצא.
היא : אתה מוכן להוציא אותו?
אני: למה אני?
היא: כי אני ישנה כבר שעתיים ואתה כרגע נכנסת לישון.
אני: אבל את כבר לא ישנה.
היא: אני אירדם שוב. אם אני אצא איתו – לא אישן חצי-לילה.
אני: אבל הוא סתם רוצה לנבוח.
היא: הוא בטח צריך פיפי או קקי. תן לו לצאת, הוא יתרוקן ויחזור מיד.
אני: אני אומר לך שהוא רוצה סתם לנבוח.
היא: תגיד לו שששש לפני שהוא יוצא והוא לא ינבח.
אני: כן, זה ממש עוזר. בכל פעם שהוא יוצא אני אומר לו שששש. ובתגובה הוא הולך ומרים רגל ומשתין בקשת – קצת כדי להתרוקן וקצת כדי להראות לי מה הוא חושב על השששש שלי. ואז הוא מתחיל לנבוח.
היא: אתה מוכן להוציא אותו בבקשה?
אני (רוטן אבל קם): מוציא, מוציא. בפעם הבאה שאנחנו קונים משהו כמו כלב, ואת והילדה מבטיחות שאתן תטפלו בו, אני מקליט את זה בווידאו והולך לעורך דין לאישור נוטריוני. וכשאני אומר בפעם הבאה זה לא אומר שאי פעם נקנה עוד כלב. ניסיון ראשון ואחרון.
היא: ממתי נהיית כזה דרמה קווין? אפשר לחשוב שאתה יוצא למסע אלונקות. שלוש דקות אתה שוב במיטה.
אני: כן, ממש. שלוש דקות.
ג׳ואי (שתי דקות לאחר שיצא החוצה): האו האו. האו האו האו.
אני (בטון כועס): ג׳ואי ששש. ג׳ואי ששש, ג׳ואי ששש.
היא (מלמעלה): אתה צריך להגיד לו הביתה, לא ג׳ואי ששש. כשאומרים לו הביתה הוא בא הביתה.
אני: ג׳ואי הביתה. הביתה.
ג׳ואי: האו האו. האו האו.
אני: זה לא עוזר.
היא: כשאני אומרת לו הביתה הוא בא בשנייה.
אני: יפה, אז אם את הלוחשת לכלבים, זה רק מחזק את העמדה הראשונית שלי שאת היית זאת שצריכה לצאת איתו.
היא: טוב, אז תצא ותביא אותו עכשיו במקום להתווכח. ממתי נהיית כזה וכחן?
אני: זה קורה עם הגיל. וחוץ מזה קר בחוץ ואני בתחתונים.
היא: אז שים חלוק. צא בבקשה ותביא אותו וכולנו נחזור לישון.
אני (אחרי שיצאתי לקור בתחתונים והחזרתי את הכלב הביתה): תאמיני לי, כזה קור בחוץ הוא היה חוזר לבד עוד חמש דקות.
היא: עוד חמש דקות השכן ממספר תשע היה מגיע עם גרזן.
הוא: גרזן זה לא הסגנון שלו. פעם אחרונה שהוא התלונן אמרתי לו איך אומרים אצלכם; כלב נובח לא נושך, והוא דווקא חייך.
היא: לא נראה לי שהוא חייך. למחרת ראיתי אותו עומד בדוכן של Free Palestine בשוק. וזה אחרי שלפני שנה הוא נתן לי הרצאה על תמיכתו הנלהבת בישראל. אני מנחשת שנראה שם בדוכן עוד כמה מהשכנים בסופש אחרי הלילה הזה.
אני: שמעת ג׳ואי? בזכותך עוד ייפתר הסכסוך הישראלי?פלסטיני.
ג׳ואי: ראף ראף.
אני: לא, לא, כלום. לך לישון.
* גיא שפר מדריך סיורים בעברית בקיימברידג׳ במהלך סופי השבוע. לפרטים נוספים:
07578-560-505
072-2172836 (קו ישראלי)
