לבנק אין יכולת פורמאלית להנחות מדינות מה לעשות ולכן החלטותיו מתקבלות בהסכמה ומתורגמות לחקיקה רלוונטית בכל מדינה שחתמה על הכללים הללו.
הכללים החדשים, המכונים באזל III, דורשים מהבנקים להחזיק הון גדול יותר יחסית לתיק האשראי שלהם. בנק, כמו כל עסק אחר, צריך הון בכדי לפעול, אבל בשונה מעסקים אחרים שמוכרים סחורה ומקבלים כסף, הסחורה של הבנק היא הכסף עצמו. עובדה זו מובילה למציאות מדומה, שבנק יכול לקבל מלקוח פיקדון של 100 לשנה ולהבטיח לו תשלום של 102 בסוף השנה, דהיינו הקרן בתוספת של 2% ריבית, ואת הכסף הזה לתת כאשראי ללקוח אחר במחיר של 6% לשנה כך שהבנק בעצם לא צריך הון כי את ההלוואה הוא נתן מכספי החוסך ואת הריבית לחוסך הוא ישלם מהריבית שקיבל מהלווה. מכאן שבנקים יכולים באופן תיאורטי לעבוד עם הון עצמי נמוך מאוד עד אפסי.
מציאות זו הובילה לכך שכבר לפני הרבה שנים נקבע סף מינימום להון עצמי שבנק חייב להחזיק, אל מול תיק האשראי שלו (המציאות כוללת משקולות שונות לאשראים שונים אבל קצרה היריעה מלהרחיב בנושא). משבר הבנקאות שחווינו בשנתיים האחרונות הוביל את המפקחים למסקנה שרף ההון המינימאלי שהיה קיים (2%) לא מספיק, כדוגמא ניתן לדבר על Lehman Brothers שהיה להם תיק אשראי של כ-625 מיליארד דולר והון עצמי של כ-35 מיליארד דולר אבל זה לא מנע את הנפילה הגדולה.
חוקי באזל III מעלים את דרישות ההון המינימאלי ל – 7%, שמורכב מרמת בסיס של 4.5% ועוד 2.5% שבמידה ולבנק אין אותם הוא לא יכול לשלם בונוסים או דיבידנדים. מעבר לכך הם גם ממליצים על תוספת קטנה שתתווסף בשנות צמיחה ותיעלם במיתון, בכדי לחזק את ההון בזמן גידול מהיר באשראי. בנוסף, ישנה גם המלצה לתוספת מיוחדת לקבוצת הבנקים שמוגדרים גדולים מידי מכדי ליפול כדי שבנקים אלו יהיו יותר יציבים משאר המערכת.
אבל כיצד זה ישפיע עלינו? פרט לעובדה שהבנקים יעסיקו עוד מאות רואי חשבון ומחשבי סיכונים/קיצין שגם כך יש יותר מידי מהם בבנקים. ההשפעה המהותית על הצרכנים נמצאת בשני מישורים; הראשון, מאחר והבנק לא יוכל למנף את האשראי שלו ברמה כה גבוהה, הוא ידרוש תשואה גבוהה יותר על האשראי שהוא מחלק (מה שנכון גם לכל משקיע נדלן שצריך להתרגל להכניס יותר הון בעסקאות היום). לפיכך, מחירי האשראי יעלו באופן שהבנק ייקח מרווח גדול יותר מעל ריבית הייחוס (ריבית הבסיס), או שהפערים בין מחירי הפיקדונות למחירי האשראי יתרחבו כדי שהבנק יוכל להשיג את אותה תשואה על ההון שהייתה לו קודם.
במישור השני והלא פחות משמעותי, יהיה הרבה פחות אשראי בשוק, וגם במקרים שיינתן אשראי חדש הוא יהיה למעשה רק החלפת ידיים ולא באמת כסף חדש למערכת. באין כניסה של כסף חדש למערכת, הכלכלה לא תוכל לצמוח ונהיה במצב של צמיחה מתונה מאוד למשך מספר שנים, עד שהבנקים יבנו מחדש את בסיסי ההון שלהם ויוכלו להגדיל אשראי. המשמעות האחרת של היעדר צמיחה באשראי הינו היעדר אינפלציה, כי אינפלציה נוצרת מעודף ביקוש, אין כסף = אין ביקוש, ובמקרה שידוע שמחר המוצר יהיה יותר זול מהיום, למה לא לחכות ולקנות מחר. הבנקאים צריכים לחזק את ההון וכך יגדילו את האמון במערכת אבל האם עכשיו הזמן לעשות את זה? כנראה שלא. בגלל זה כללי באזל III ייכנסו לתוקף בהדרגה החל מ- 2013 ויחולו סופית רק ב- 2019.
המהפיכה של מטרו
לאחר כ-100 שנה שלא נפתח בנק חדש ב- High Street הלונדוני החליט האמריקאי ורנון הייל, בעל ניסיון בתחום מזון מהיר ובנקאות, ללמד את האנגלים פרק חדש בחוויות יחסי בנק-לקוח. בוודאי שמתם לב שבנק מטרו, Metro, לא פתח סניפים אלא חנויות! ועוד כאלה שפתוחות שבעה ימים בשבוע, כמו כל חנות אחרת, מ-8 עד 8, בכל ימי השבוע ומ-11 עד 4 בימי ראשון.
הרעיון של ביצוע רפורמה בחוויית הלקוח גם בעולם הבנקאות, כפי שעברנו במגוון תחומים צרכניים אחרים, הינו רעיון שהרבה מאוד לקוחות יתעניינו בו וישמחו לקחת בו חלק. מטרו טוען שניתן לפתוח חשבון בתוך 15 דקות והלקוח מיד מצוייד בכרטיס דביט, ובפנקסי צ’קים המונפקים גם הם באופן מיידי בחנות. ברור לכל שזהו שירות שלא ניתן למצוא במערכת הקיימת כיום, כמו גם שעות הפתיחה הארוכות והמוכנות או אפילו הבקשה שתיכנס לבקר, בעוד הבנקים האחרים משתדלים להקטין ככל הניתן את הביקורים בסניפים. לקוחה שניסתה אותם אומרת שהבנק לא מחייב עמלה על תשלומים בחול, אבל יש לבדוק את שערי ההמרה ולראות אם הם לא גבוהים יותר. עד כה נפתחו ארבעה סניפים: בהולבורן, ארלס קורט, פולהם ובורמווד ועוד ידם נטויה.
מוקדם לומר אם זו סנונית המבשרת שינוי גישה של הבנקים ביחס ללקוחות או שינוי כולל בחוויית הלקוח שהבנקים מנסים לתת, אבל זהו בהחלט שינוי מרענן!
* הכותב הינו כלכלן ויועץ פיננסי.
האמור בסקירה זו אינו מהווה הצעה ו/או ייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל לקוח, ואין בו משום המלצה ו/או חוות דעת ו/או תחליף לשיקול דעתך העצמאי.
