ועידת המרסמית&#8217;

עם שם כל כך ישראלי כמו עמית להב, מפתיע לגלות שהחצי היהודי בצמד מאחורי ההצגה ה’ערבי והיהודי’, לא ממש דובר עברית. ההצגה המסקרנת – שתועלה מאמצע ינואר בתיאטרון ה’ליריק המרסמית’ למשך שלושה שבועות – היא פרי עבודתם המשותפת של להב – יליד רחובות שעבר עם משפחתו לאנגליה כשהיה בן 3 – ואל נדג’ארי, שחקן ממוצא אלג’יראי, ששיחק תקופה מסויימת ב’קורוניישן סטריט’ בדמותו של סמיר המרוקאי.

את עבודתם המשותפת החלו להב ונדג’ארי תחת האנסמבל של דיוויד גלאס, שם עבדו שניהם כשחקנים וכרקדנים. ב-2001, הקימו ביחד את קבוצת התיאטרון: ‘גקו’ (שממית), ואיתה הם מופיעים ברחבי אנגליה וגם מחוצה לה. ‘הערבי והיהודי’ הוא הפרוייקט הרביעי שלהם, וקדמו לו: ‘טיילור’ס דאמיס’ שמתיאטרון ‘באטרסי’ המשיך לקולומביה, מכסיקו וטורקיה – ‘המירוץ’, ופרוייקט קהילתי גדול שנקרא ‘טנדרלם’.

הסגנון של הלהקה, מספר להב הוא מאד פיזי וויזואלי. מצד אחד מלא באינטנסיביות רגשית, מצד שני עם הומור שמשלב אלמנטים של ליצנות. הרעיון הוא ליצור מעברים חדים בין הומור וקלות למשהו יותר כבד ורגשי ובין נקודת מבט פנימית לעין חיצונית באותה סיטואציה. מעל הכל, אנחנו רוצים ליצור תיאטרון נגיש ונדיב שמזמין את הקהל ולא מרחיק אותו.

מה היה התהליך לקראת ההופעה הנוכחית?

אני ואל באים מרקעים שונים ותמיד ידענו שיום אחד נרצה להכין הופעה המורכבת מהסיפורים האישיים שלנו. הרעיון הוא לא לצאת בהצהרות פוליטיות, אלא לראות את נקודות המפגש והשוני בינינו ולבחון אותם מתוך יצירה משותפת. אולי שם יותר מדוייק ליצירה יכול היה להיות ‘הישראלי והאלג’יראי’ שממחיש יותר שהיצירה היא עלינו ולא על המצב הפוליטי. התהליך התחיל כששנינו הבאנו לחדר החזרות חומרים שונים כמו מוזיקה, קטעי חלומות, דימויים, זכרונות ועוד, ומתוך הכאוס הזה התחלנו לבחור ולעשות סדר. ההופעה עדיין בתהליך, עדיין משתנה ומתהווה תוך כדי הופעות – ומן הסתם תמשיך עוד להשתנות, לפחות בתקופה הקרובה.

ספר קצת יותר על הזהות שלך? מה הרקע התרבותי שלך?

אבא שלי ישראלי ואמא שלי אנגליה. נולדתי בישראל ובגיל 3 עברנו לאנגליה. מאז ביקרנו הרבה בארץ, שם יש לי משפחה גדולה. הישראליות שלי מתקשרת למשפחה, לאוכל, לחום – ולדברים שטבועים בי באיזשהו אופן עמוק שקשה להגדיר. גם העובדה שהשם שלי כל-כך ישראלי גרמה תמיד לאנשים לשאול על המוצא התרבותי שלי ואיפשרה לי לדבר על כך די הרבה במשך השנים. ישראלים מיד מתחילים לדבר איתי עברית כי הם בטוחים שעם שם כל-כך ישראלי אני בטח מדבר עברית.

מה היו תגובות הקהל להצגה עד כה?

תגובות חזקות. לאחרונה ישנן תגובות מאד רגשיות, כנראה שההצגה השתנתה לכיוון הזה במהלך סיבוב ההופעות. בהופעות שעשינו באדינבורו שמתי לב שאחרי ההופעה התקבצו מסביבנו שני מעגלים נפרדים של אנשים. סביבי התקבצו יהודים וישראלים וסביב אל – ערבים או אנשים ממוצא ערבי או מהמזרח התיכון.